על פסגת מבצר ארמונו של המלך הורדוס (הרודיון)

מערה ששימשה כמאגר מים לשעת חירום עבור המתיישבים בהרודיון

כעשרה קילומטרים דרומית לעיר ירושלים, ניצב לו מבצר מהמרשימים בישראל השוכן לו על גבעה מלאכותית בגובה של 725 מטרים מעל פני הים. המבצר על פי המקורות נבנה על ידי המלך הורדוס שהיה ידוע ביכולותיו הייחודיות בבנית מבנים מרשימים ואדירים בגודלם בכלל גזרת יהודה וירושלים.

ברוכים הבאים להרודיון – ארמונו המבוצר של המלך הורדוס

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן

ארמונו של המלך הורדוס בהר ההרודיון
ארמונו של המלך הורדוס בהר ההרודיון – צילום: אפי אליאן

קצת היסטוריה על המקום

הר הורדוס או "הרודיון" הינו אחד מהאתרים הארכיאלוגים המסקרנים ביותר שקיימים ברחבי ארץ ישראל. ההרודיון מתוארך לתקופת בית שני. המבצר נבנה בצורת גבעה אשר בראשה עומד ארמון מבוצר עצום בגודלו וצורתו. 

רבים נוטים לחשוב כי הגבעה הינה טבעית וכי מיקום המבצר נבחר משום כך, אך למעשה מדובר בגבעה מלאכותית אשר נבנתה כחלק מיסודות המבצר העצום. 

הארמון נמצא בגובה של 725 מטרים מעל פני הים ומיקומו מהווה תצפית אסטרטגית איכותית לכל כיוון שנדרש. 

למרות האתרים והמבנים הרבים אשר שייכו למלך הורדוס במשך תקופת מלכותו, זהו האתר היחידי אשר נושא את שמו בצורה גלויה. 

הארמון הוקם בראש הגבעה לאחר שנים רבות בהן אספו ויצרו את הגבעה עליה בנוי, הארמון נבנה בין השנים 22 לפני הספירה ועד ל-15 לפני הספירה.  על פי חפירות שבוצעו במקום במשך השנים, נמצא כי המבצר במקורו מגיע עד כמעט לתחתית הגבעה, ומשום כל סוללות העפר והסלעים שהצטברו במקום במהלך השנים, נוצרה הגבעה המבוצרת שאנו מכירים כיום . 

בתוך סוללות העפר נמצאו שרידי חומות כבדות בגובה של כ-20 מטרים ואורכה כולו נאמד בכ-65 מטרים. שטח הארמון כולו מתפרס על כ-65 דונמים השוכנים על ראש הגבעה המבוצרת.

שמות רבים להר

במרוצת השנים התחלפו במקום לא מעט עמים ובעלים אשר שלטו במבצר לאחר תקופתו של המלך הורדוס.  

בעת חקר מגילות וכתבים עתיקים שנמצאו מתקופת מרד בר-כוכבא , נמצא כי המקום זוהה בפי המקומיים "מבצר הרודיס" , במגילות העתיקות נכתבו מאורעות המורדים היהודיים שחיו במבצר באותה תקופה, כחלק מהעדות לכך נמצאו גם מחילות ומערות רבות בבטן המבצר של ההרודיון. 

לעומת זאת, בפי הערבים ששכנו בחבל יהודה בתקופתם היה קרוי המבצר " ג'בל פורדיס" , חבל פורדיס , לפי כך ניתן לשער כי פורדיס הינו עיוות של שמו של המלך היוצר אם כי ישנו פירוש נוסף – פורדיס = גן בערבית. 

החיים בארמונו של הורדוס על מבצר ההרודיון

בתום בניית הארמון על מבצר הורדוס, הפכה העיר הרודיון לעיר בירה של המחוז כולו. במקביל לשליטתו ומלכותו של המלך הורדוס בירושלים, עמדה הרודיון כאתר משנה לשלטונו של המלך. העיר אוכלסה בעשרות מתומכיו של הורדוס, אנשי חצרו וממלכתו הנאמנים. חוקרי ההיסטוריה מסבירים כי העיר הרודיון היתה מעין עיר מפלט עבור הורדוס לאחר שירושלים היה מלאה המולה בעיקר בתקופות שלושת הרגלים. 

לאחר שנים שהלך לעולמו המלך הורדוס, המשיך את דרכו וחי ארכלאוס – אחד מבניו של המלך הורדוס , אשר חזר בבגרותו לארץ לאחר שזה התחנך ברומא. אחת הסיבות שגרמו לחזרתו לירושלים, משום שאביו הלך לעולמו והיה נדרש אדם אשר ימשיך את דרכו במלוכה. אך בעקבות מרד שפרץ על ידי תושבי ירושלים והארץ כנגד מלכותו של ארכלאוס, הוגלה משלטון בית הורדוס והשלטון ירד לידיהם של המורדים היהודים. המרד התקיים בשנת 66 לספירה הנוצרית, אז המורדים השתלטו על השלטון במבצר והתמגנו במקום כנגד הפלוגות הרומאיות. 

במהלך שהותם לאחר ההשתלטות, החלו בהסבת הארמון למבנים הנדרשים למחייתם שם, נחצב פיר מים עמוק לשם שאיבת מים, נבנה בית כנסת ששרידיו נותרו עד היום ואף מערכת תעלות ומערות צבירת מים לשעת חירום. 

המקום היה בשליטת המורדים , עד לתקופת מרד בר כוכבא, שם השתמשו במערות הרבות שנחצבו במעמקי אדמת המבצר, אך לאחר דיכוי המרד, ננטש המבצר בשנת 135 לספירה הנוצרית. 

העיר נטושה לאחר המרד

העיר הרודיון שהיתה מאחת הערים המרשימות של ממלכת הורדוס, הפכה לנטושה במשך תקופה בת כ-300 שנה. במהלך המאה החמישית לספירה, החלו נזירים ביזנטים ליישב איזורים מסויימים למרגלות ההרודיון ולאחר מספר שנים, אף הוקמה מושבת נזירים נוצרית שהפכה את אחד מחדרי הארמון הנטוש לכנסייה.  בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בשנים האחרונות בשטח הארמון, נחשפו ממצאים רבים המעידים על קיומן של הכנסיות במקום ואף שרידי פסיפס מרהיבים של 4 כנסיות לפחות. במהלך השנים האחרי יושבה העיר על ידי תושבים שונים אך לבסוף ננטשה בסמוך למרד הערבי שהתחולל במאה השביעית לספירה הנוצרית – אז ננטש המקום באופן סופי. 

ההרודיון כאתר ארכיאולוגי וגן לאומי

במהלך שנים רבות ביצעו חפירות ארכיאולוגיות גורמים רבים משלל מדינות ובדגש על ישראל. ישנו תיעוד על תחקירים ארכיאולוגים שבוצעו בשרידי העיר כבר במאה ה-18 לספירה. בשנים 1956 ועד לשנת 1962 הגיע להרודיון האב וירג'יליו קורבו עם משלחתו אשר השתייכה לבית הספר הפרנציסקני שבירושלים ואלו החלו בחפירות ארכיאולוגיות מסיביות אשר חשפו שטחים נרחבים של השרידים שאנו מכירים כיום באתר. לאחר מכן כאשר התחוללה מלחמת השחרור , הפעילות במקום הופסקה עד לתום המלחמה, כאשר אז בשנת 1972 הגיע לעיר העתיקה הפרופסור והארכיאולוג אהוד נצר ז"ל עם משלחתו מטעם האוניברסיטה העברית ואלו החלו בהמשך החפירות הארכיאולוגיות באתר וחשיפת ממצאים שטרם אותרו בשנים הקודמות. 

לאחר מספר שנים של חפירות בראשות אהוד נצר, הוכרז האתר כגן לאומי שמשך אליו תיירים ומבקרים רבים. אך עצם מיקומו הבעייתי מבחינת הסביבה, במהלך תקופת האינתיפאדה השניה, חלה ירידה ניכרת בכמות המבקרים, אך לאחר מספר שנים שהתגלה קברו המשוער של הורדוס – חלה עליה משמעותית שוב במבקרים באתר העתיק. 

קברו של הורדוס נחשף

במהלך חודש מאי בשנת 2007, לאחר אינספור נסיונות זיהוי ואיתור של קבר המלך הורדוס , הצליח אהוד נצר לאתר מעין גרם מדרגות מאולתר שנחשף בחלקו המערבי צפוני של המבצר. בחפירות שבוצעו בגרם המדרגות המדובר אותרו שרידים המעידים על המשך שביל מחלקו העליון של הארמון , אל אחוזת קבר שנחשפה למרגלות הארמון. 

אהוד נצר חיפש אחר קברו של הורדוס במשך תקופה ארוכה בת כשלושים שנה!, במהלך חודש אפריל באותה שנה הצליח לזהות שביל היורד צפון מערבית מהמבצר למרגלותיו, שם לאחר חפירה מדוקדקת אותרה אחוזת הקבר אשר זוהתה של המלך הורדוס.

כאשר נשאלה השאלה, מדוע נקבר המלך מחוץ למבצרו, במקום שהיה מועד לפורענות וגרימת נזק על ידי שונאיו , הועלתה ההשערה כי משום שהמלך הורדוס היה במוצאו יהודי, ומשום שרצה שארמונו ימשיך להיות פעיל ובשימוש יומיומי – החליט כי בעת מותו ייקבר מחוץ לשטח הארמון על מנת שלא לטמא את הארמון שעל ההר שיצר.

בעת חפירותיהם של אהוד נצר וצוותיו באתר שזוהה כקברו, זוהה מסד מוזוליאום (אתר לסגידה עבור מלכים ואנשים חשובים) אשר עשוי אבני גזית מרשימות. במקום נמצאו רסיסים ושברי סרקופג (עיטורים מרהיבים שמצויירים בדרך כלל על קברי מלכים), בסמוך אותרו סרקופג אשר לגביהם הועלתה הסבירות כי מדובר בקברה של מלתקי שהיתה אחת מנשותיו של הורדוס ואמו של ארכלאוס, זאת למרות שמנגד אין כל תיעוד במקורות על מיקום קבריהם של השניים. 

במהלך התחקיר שפרסם פרופ' אהוד נצר בנוגע למציאת קברו של הורדוס, סיפר כי ככל הנראה המורדים היהודים שהשתלטו על המבצר – 70 שנה לאחר מותו של המלך, אלו הם שניפצו את קברו וגרמו את הנזק למוזוליאום. המלך הורדוס היה שנוא על היהודים משום שהיה מבחינת המקומיים יד ימינם של הרומאים ששלטו אז בארץ ופעל לעיתים כנגד התושבים היהודיים בחסותם.

לציין כי המוזוליאום והסרקופג שנמצאו נחקרו רבות ועד כה לא הוכח חד משמעית שאכן מדובר בקברו של הורדוס, אך לפי המקורות והנתונים שנמצאים בידי הארכיאולוגים והחוקרים – עולה הסברה שאכן מדובר בקברו.

בשנת 2012 בוצע שחזור מושקע על ידי רשות העתיקות בקברו של הורדוס והמקום מהווה אטרקציה ייחודית לתיירים והמבקרים במקום.

אוקי , הגענו למקום – מה יש לנו לעשות שם? 

הגעתם לחניון הכניסה המוביל לתחילת המסלול, במקום ישנה עמדת מידע, קופה , מזנון ואף חנות מזכרות. בעת הכניסה תוכלו להכנס ישירות לשביל העולה אל המבצר, או לחכות בסבלנות לסיור המודרך הקרוב (בימי שישי ושבת בלבד בשעה 12:00) בשביל הגישה העולה למבצר, תוכלו להשקיף למרחבים העצומים של חבל יהודה הנראים היטב מדרכי המבצר העולים מעלה. העליה למקום מעט תלולה אך אינה קשה אף לילדים. ממשיכים לעלות בצורה מעגלית עד שמגיעים לחלקו העליון של המבצר, ממנו ניתן כבר להבחין בפרטים היפייפים השוכנים בפנים ההר. המבצר בנוי  ממבצר עגול (יחסית) כאשר 4 מגדלים מחזקים את חומת המבצר. את הסיום המדרגות העולות מעלה ממרגלות ההר, נסיים במגדל הצפוני אשר ממנו ניתן לראות את כל תכולת שטח הארמון , המקום בו הוקם בית הכנסת הישן על ידי המורדים היהודים, חדרי חמם שהיו בסמוך לשטח הארמון ואף מקווה טבילה למרגלות המגדל הצפוני. 

את השביל ממשיכים בצורה מעגלית כלפי מטה, עד שמגיעים למדרגות אותנתיות ומשם נכנסים לפנים הארמון. ברחבי שטח הארמון ניצבים עמודי שיש נהדרים, חדרים שונים בחלקו הדרומי של המבצר ואף את דרכי הכניסה לבטן האדמה למחילות הרבות שנחצבו במהלך השנים בהם שהו המורדים, הנזירים וכל השוכנים במקום בתקופות השונות. 

המחילות מאוד נעימות לשהות בעיקר בימים חמים שכן, החום בחוץ אינו מצליח לחדור את השכבות הסלעיות הרבות במקום, בחלק מהמערות אגרו בתקופתן מים לשעת חירום, כך שהקפידו היטב על מניעת חדירת אויר חם מבחוץ שעלול היה לאדות את המים היקרים. 

מערכת המערות והמחילות גדולה מאוד, אורך הסיור בהן עלול להמשך בין שעה לשעתיים – תלוי בנוכחים. 

לאחר היציאה מהמחילה האחרונה שחוברת למערת מים מלאכותית, יורדים מטה וניתן להגיע ישירות לקברו של הורדוס ומשפחתו. בסמוך נחשף אמפי יפייפה ומבנים נוספים בסמוך.

איך מגיעים?

להרודיון ניתן להגיע משני כיוונים עיקריים. 

לבאים מכיוון ירושלים, בסמוך לכניסה המובילה לשכונת הר חומה, פונים בכיכר ימינה, משם לאורך כ-8 קילומרים על כביש 358 לכיוון היישוב תקוע , כ-2.5 קילומטרים לפני צומת תקוע פונים שמאלה עד לכביש המוביל לחניון ההרודיון. (שילוט במקום)

לבאים מכיוונים אחרים.

נסיעה על כביש 375 , בצומת הסמוכה לבית"ר עילית פונים לכביש 60 עד צומת הכניסה ליישוב אפרת, משם עולים על כביש 3157 ואז לכביש 356 לכיוון נוקדים.

גלריית תמונות

 

 

2 מבקרים הגיבו עד כה ב - “על פסגת מבצר ארמונו של המלך הורדוס (הרודיון)

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.