טביעת חותם נדירה המתוארכת לתקופת בית שני, נחשפה במהלך חפירות ארכאולוגיות ברחבת הכותל המערבי בירושלים. החותם – בעל כתובת בעברית קדומה ובה כתוב “לשר העיר” גילוי הטביעה מוכיח שנושא משרה שכזו אכן פעל בעיר לפני כ-2700 שנה.
כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית, שלומית וקסלר, יולי שוורץ, |וידאו: יניב ברמן , רשות העתיקות
וידאו:
“לשר העיר” , טביעת חותם נדירה נחשפה במהלך חפירות של רשות העתיקות ברחבת הכותל המערבי שבירושלים. הממצא החשוב תוארך על ידי מומחי רשות העתיקות לתקופת בית ראשון. גילוי הטביעה מוכיח כי נושא משרה זו פעל בעיר לפני כ-2700 שנה.
טביעת חותם זו הינה עשויה לפיסת דין ונחשבת יוצאת דופן. הטביעה הוטבעה בחותם ונצרפה מראש באמצעות אש. גודלה כ 15X13 מ”מ ובעובי של 2-3 מ”מ. בחלקה העליון של הטביעה , נראות שתי דמויות אשר ניצבות זו מול זו. בחלקה התחתון – כתובת בכתב עברי קדום.
טביעת החותם נחשפה על ידי מנהלן החפירה באתר – שמעון כהן. מציאתה התקיימה הודות לסינון רטוב של עפר שנאסף מתוך מבנה משלהי ימי בית ראשון (המאה ה6-7 לפני הספירה הנוצרית). בשיחה עם ד”ר שלומית וקסלר – בדולח , מנהלת החפירות ברחבת הכותל מטעם רשות העתיקות מספרת: ייתכן שהיא צורפה למשלוח של דבר מה חשוב ושמשה כמעין לוגו או כמזכרת זעירה, אשר צורפה למשלוח מטעמו של שר העיר. עוד מוסיפה וקסלר כי לא מן הנמנע שאחד המבנים באזור החפירה שלנו היה למעשה היעד של המשלוח ששלח שר העיר. מציאתה של הטביעה נושאת התואר הרם. מקבץ החותמות שנמצאו במבנה זה עוד מהעבר , מחזקים את הרושם שכאן באזור רחבת הכותל הנוכחית על מורדות הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה ובמרחק של כ-100 מטרים ממערב להר הבית , התקיים אזור מגורים של מי שנשאו במשרות הבכירות של ירושלים בתקופת בית ראשון. עוד מציינת וקסלר בדולח כי זו הפעם הראשונה אשר מתגלה טביעת חותם שכזו בחפירה ארכאולוגית. מדובר בהוכחה ארכאולוגית למסופר במקרא על קיומו של שר עיר בירושלים לפני כ-2700 שנה.
פרופסור טלי אורנן מהאוניברסיטה העברית ופרופסור בנימין זאס מאוניברסיטת תל אביב חקרו את הממצא ומתארים את הפרטים אודותיו: על קו עמידה כפול ניצבים שני גברים אשר פונים זה אל זה. האחד כמעט תמונת ראי של השני. ראשיים נראים כנקודות גדולות, ללא שום פרטים, הידיים הפונות החוצה שמוטות מטה והידיים הפונות פנימה מורמות מעלה כאילו אוחזות יחד דבר מה. אולי סהר?…
כל אחת משתי הדמויות לובשת בגד פסים אשר מגיע לערך עד מקום הברכיים, שלא צוינו. גזרה מתחת לקו העמידה נכתב בכתב עברי קדום “לשרער” – כלומר: לשר העיר – של שער העיר , ללא הפרדה בין המילים וללא הא-הידיעה. עוד מוסיפים השניים כי תואר “שר העיר” ידוע עוד מהמקרא ומתעודות חוץ מקראיות והוא מכוון לממונה על העיר מטעם המלך. אזכורים נוספים לשרי העיר ירושלים , אשר מונו על ידי המלך למשרה העירונית הבכירה ביותר , מופיעים במקרא פעמיים, בספר מלכים ב’ מוזכר יהושע – שר העיר ירושלים בימי המלך חזקיהו, ובספר דברי הימים ב’ מוזכר מעשיהו שהיה שר העיר ירושלים בימי יאשיהו.
ניר ברקת – ראש עיריית ירושלים מסר בתגובה לממצא הנדיר: מרגש מאוד לקבל דרישת שלום מירושלים של תקופת בית המקדש הראשון. דרישת שלום המראה כי כבר לפני כ-2700 שנה בירת ישראל היתה עיר חזקה ומרכזית. ירושלים היא אחת מערי הבירה העתיקות ביותר בעולם. עיר שבה חי העם היהודי ברצף מעל 3000 שנה והיום אנו זוכרים להכיר עוד אחת מחוליות שרשרת ארוכה ואדירה של אישים ומנהיגים אשר פיתחו את העיר ובנו אותה. זכינו לחיות בעיר עם עבר מפואר ומוטלת עלינו האחריות לפתח ולחזק את ירושלים למען הדורות הבאים וכך אנו עושים מדי יום.
ד”ר יובל ברוך , ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות מספר בהמשך לממצא הייחודי ובכלל: חשיבותם של הממצאים הביאה את רשות העתיקות למסקנה שיש לשמר את המבנה המיוחד מתקופת הבית הראשון אשר נחשף ברחבת הכותל, התכנון הינו לפתחו כאתר לטובת הקהל הרכב.
את עבודות השימור באתר מטעם רשות העתיקות ניהלו יוסי וקנין וחיים מקוריה.
