מפעל עתיק ליצור קנקנים נחשף בחפירה ביישוב שלומי

מפעל לייצור קנקנים נחשף במהלך חפירות ארכיאולוגיות ביישוב שלומי. מבנה המפעל נמצא כיחיד מסוגו, מאחר שנחצב כולו בסלע

כתב: אפי אליאן | צילומים: רועי לירן , קרן קובלו-פארן

הכבשן הנדיר ששימש לשריפת קנקנים במפעל העתיק. צילום: רועי לירן
הכבשן הנדיר ששימש לשריפת קנקנים במפעל העתיק. צילום: רועי לירן

במהלך חפירה ארכיאולוגית המתקיימת במשך החודשים האחרונים , חשפו אנשי רשות העתיקות בשיתוף פעולה עם מאות בני נוער מתנדבים, שרידי מפעל מרשים לייצור קנקנים. המפעל – תוארך לפי סממניו כבן 1600 שנה לפחות ועד כה הוברר כי מדובר ביחיד מסוגו שנחשף עד כה בישראל, זאת משום שנחצב כולו בסלע. 

לציין כי המפעל נחשף במהלך עבודות חפירה המבוצעות ביישוב שלומי בשיתוף פעולה של רשות מקרקעי ישראל והמועצה המקומית שלומי , על מנת להכשיר את השטח להקמת “שכונת יערית” החדשה בעיר.

גם עבודה, גם ערכים. בני הנוער שעבדו הקיץ בחפירה הארכיאולוגית בשלומי. צילום: קרן קובלו-פארן, רשות העתיקות
גם עבודה, גם ערכים. בני הנוער שעבדו הקיץ בחפירה הארכיאולוגית בשלומי. צילום: קרן קובלו-פארן, רשות העתיקות

הכבשן התגלה במהלך חפירה גדולה שמתבצעת ביישוב שלומי במשך החצי שנה האחרונה. במסגרת החפירה השתתפו עד כה מאות בני נוער תושבי הצפון ובפרט תלמידי בתי הספר התיכוניים “שחקים” בנהריה ו”אורט” קרית ביאליק. 

את עיקר החפירות ביצעו בשטח הקרוי “באט אל ג’בל” , אתר שנחשב כאתר העתיקות העיקרי של שלומי, במקום מתוכנן להיות מוקם פארק ארכיאולוגי והחפירות שבוצעו במסגרת פרוייקט זה נערכו בדגש על קצות האתר , על מנת לחשוף ולתעד את הממצאים. 

כעת ניכר כי הממצא הייחודי שנחשף , יישולב בלב הפארק לרווחת הקהל הרחב. 

יופה חושקר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, בבית היוצר בשלומי. צילום: קרן קובלו-פארן
יופה חושקר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, בבית היוצר בשלומי. צילום: קרן קובלו-פארן

בשיחה עם יופה חושקר, מנהל החפירה במקום מטעם רשות העתיקות סיפר יופה כי מה שמחייד את המפעל הוא הכבשן הייחודי שנחצב כולו בסלע, זאת בשונה ממרבית הכבשנים המוכרים לנו ונחשפו עד כה בישראל. יתר הכבשנים עד כה נבנו מאבנים אדמה ובוץ, הנוכחי בנוי כיחידה אחת שנחצבה בתוך סלע גדול ועל כך נחשב ייחודי מסוגו. 

במפעל העתיק נמצאה מערכת שלמה לאגירת מים, תאי אכסון, כבשן ועוד. לדברי חושקר ניכר כי הכבשן נחצב בצורה מדוייקת ומכיל שני תאים, האחד תא להכנסת ענפים לבעירה והתא הנוסף מיועד להנחת כלי החרס אשר נצרפו בתנאי החום הלוהט. 

במקום נראים שרידים ושברים המהווים כפסולת שנערמה סביב הכבשן , זו מעידה שייצרו כאן קנקני אגירה שניתן היה להוביל ביבשה וגם קנקנים בעלי ידיות גדולות (אמפורות) אשר שימשו ככל הנראה לאכסון נוזלים כגון – שמן או יין.  קנקנים מסוג זה (אמפורות) נועדו בעיקר לייצוא כדרך הים.

בני נוער בחפירת שלומי מנקים פסיפס שגילו באתר. צילום: קרן קובלו-פארן
בני נוער בחפירת שלומי מנקים פסיפס שגילו באתר. צילום: קרן קובלו-פארן
גם עבודה, גם ערכים. בני הנוער שעבדו הקיץ בחפירה הארכיאולוגית בשלומי. צילום: קרן קובלו-פארן
גם עבודה, גם ערכים. בני הנוער שעבדו הקיץ בחפירה הארכיאולוגית בשלומי. צילום: קרן קובלו-פארן

אנסטסיה שפירו , גיאולוגית רשות העתיקות מומחית ברשות לייצור כלי חרס מציינת כי אפשר להסביר את חציבתו של הכבשן הנדיר דווקא כאן, במיקום זה, זאת בשל תנאים גיאולוגיים מיוחדים לאזור שלומי. כאן קיים סלע מסוג קירטון שהוא מצד אחד רך לעבודת חציבה ומצד שני חזק מספיק על מנת להחזיק מעמד בתנאי עבודה השונים. 

באיזור בו נמצא מפעל ייצור הקנקנים , בוצעו בעבר סקרים ארכיאולוגים אשר תיעדו שרידים של מבנה ממלכתי עם שער, ככל הנראה מסוף התקופה הרומית, בזמן המקביל לתקופת השימוש של בית היוצר. כמו כן אותרו שרידי קירות בתים , ככל הנראה מהתקופה הביזנטית אשר – כמו בכבשן הייחודי , ניצלו את הסלע הטבעי לחציבת יסודות גבוהים מתוך הסלע. 

מיקום בעמוד ענן לינק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.