חותם הסולטאן עבדול חמיד השני הוחזר למגדל השעון ביפו

משמרי רשות העתיקות מחזירים את חותם הסולטן למגדל. צילום-ניקי דוידוב

לאחר שנים שהיה נסתר מהעין שוחזר החותם המקורי של בונה מגדל השעון ביפו להתנוסס מעל אחת מדפנות המגדל. החותם הינו המקורי של הסולטאן עבדול חמיד השני שהיה שליט האימפריה העות'מנית.

כתב: אפי אליאן | צילומים: ניקי דוידוב , פאינה מילשטין

חותם הסולטן לאחר שימור. צילום-ניקי דוידוב
חותם הסולטן לאחר שימור. צילום-ניקי דוידוב

החותם המקורי של הסולטאן עבדול חמיד השני הוחזר למקומו לאחר עבודות השימור וחיזוק הנדסי שבוצעו במגדל השעון ביפו. במהלך השנה האחרונה בוצעו עבודות שימור ייחודיות ובוצע חיזוק הנדסי באמצעות חברת עזרה ובצרון של עיריית תל אביב. 

כאשר החלו את העבודות במקום , התברר למשחזרים כי חותם השיש המקורי ("טוגרה") אשר נושא את סמלו של הסולטאן עבדול חמיד השני , שהיה שליט האימפריה העות'מנית בסוף המאה ה-19 נמצא במצב ירוד מאוד. במבט ראשוני לא היה ניתן כלל לראות כי קיים עליו תבליט אלא רק סימנים זעירים לחותם, זאת לאחר השיש כבר איבד מצבעו ומרקמו. 

התבליט , היה ממוקם בגובה של כ-12 מטרים מעל המדרכה ואף היה בסכנת נפילה לאחר שהיה סדוק ואף מנותק בחלקו מהקיר. 

העבודות להחזרת חותם הסולטן למגדל. צילום-ניקי דוידוב
העבודות להחזרת חותם הסולטן למגדל. צילום-ניקי דוידוב
משמרי רשות העתיקות מחזירים את חותם הסולטן למגדל. צילום-ניקי דוידוב
משמרי רשות העתיקות מחזירים את חותם הסולטן למגדל. צילום-ניקי דוידוב

החותם שהוחזר לקיר השעון היה אחד מארבעה והאחרון ששרד מכולם. במהלך שנת 2001 הותקנו על גבי דפנות המגדל שלוש רפליקות עשויות זכוכית מעוטרת שנשאו את הגילוף של חותם הסולטאן, זאת במקום הלוחות שלא שרדו. כאשר בחנו משמרי רשות העתיקות את החותם האחרון שנותר על פני המגדל, קבעו אלו שמצבו הקשה מחייב התגייסות להצלתו. התבליט נותק בעבודה זהירה באמצעות איזמלים והועבר אחר כבוד למעבדת השימור בירושלים.  את העבודה על התבליט ביצע המשמר מארק אברהמי. 

רפליקת הזכוכית של החותם כפי שמופיעה על המגדל. צילום: פאינה מילשטין
רפליקת הזכוכית של החותם כפי שמופיעה על המגדל. צילום: פאינה מילשטין

במהלך עבודות השימור שבוצעו על ידי אברהמי , יוצרה לחותם תמיכה מחדש, התבליט הדהוי הודגש באמצעות פיגמנטים ולאחר שהושלמו העבודות במלואן , הוחזר לפני מספר שבועות לוח השיש המקורי למקומו. 

פאינה מילשטין , אדריכלית שימור יפו העתיקה ברשות העתיקות מספרת על מגדל יפו אשר נמצא במרכז כיכר השעון של היום. המגדל ניצב לצד אתרים מונומנטאליים של העיר יפו, לדוגמא: הקישלה – תחנת המשטרה מהתקופה העות'מנית אף היא ואף הסאריה – בית השלטון הטורקי. 

עוד מציינת מילשטין כי כאשר מלאו 25 שנה לשלטונו של סולטאן עבדול חמיד השני , נבנו ברחבי כל האימפריה העות'מנית יותר מ-100 מגדלי שעון כאשר לנו ידוע מתוכם על שישה מגדלים שהוקמו ברחבי הארץ. 

  • יפו
  • עכו
  • ירושלים
  • חיפה
  • צפת
  • שכם

עוד ציינה כי ישנה סבירות שיש מגדל שביעי שנמצא בנצרת אך טרם בטוחים כי אכן מדובר במגדל שעון מאותה התקופה. 

ד"ר יואב ארבל , ארכיאולוג רשות העתיקות מוסיף ומספר על ה"טוגרה" שזאת הופיעה לראשונה כחותמו של הסולטאן העות'מני השני – אורהאן (בין השנים 1362-1326 ומאז ייצגה את סולטאני האימפריה העות'מנית ואף את הממלכה עצמה. 

הטוגרה עצמה הינה תבנית המשלבת את שם הסולטאן, תאריו , שם אביו וברכות וזאת לצד סממנים סמליים של האימפריה העות'מנית. כמו כן את הטוגרה היה בשימוש בחותם אישי של הסולטאן לשימוש במסמכים , מבני ציבור , מטבעות ועוד. 

יצויין שבסמוך למגדל השעון המשוחזר , מופיעה הטוגרה המדוברת גם על ראש הקישלה (תחנת המשטרה) ואף מעל הסביל המרשים שמול שער העיר. הסביל המדובר מכונה כ"סביל סולימאן" שגם הוא עבר שימור בשנים האחרונות על ידי רשות העתיקות.

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.