 |
 |
 |
 |
 |
 |
מיצדיות גדר הצפון הוקמו כחלק ממיזם שדרוג מערך השיטור והביטחון של משטרת
המנדט בארץ ישראל (פלשתינה). מי שיזם את המהלך למיזם זה היה קצין משטרה בריטי שהובא
ארצה לאחר הכישלון של המשטרה בהתמודדותה מול פרעות המרד הערבי הגדול שהתחוללו בארץ בשנות השלושים.
קצין המשטרה – סר צ’ארלס טיגארט הכין תוכנית הגנה מלאה לשיפור ושדרוג מבני המשטרה, על מנת לאפשר
הגנה על השוטרים ומפעילי התחנה, דבר שהיה נדרש לאור המצב בו הותקפו ונהרגו שוטרים ואנשי בטחון כמעט בכל יום ממוצע.
כחלק מהתוכנית שיזם טיגארט, היה גם מיזם גדר הצפון שעיקר מטרתו היתה למנוע חדירת כוחות
ערבים מלבנון וסוריה – גבול הצפון, כוחות אשר היו חודרים לשטח הארץ ומסייעים במתקפות המורדים המקומיים.
הבסיס לגדר הצפון היתה גדר תיל אשר החלה להיסלל בשנת 1938 ובמקביל אליה הוקמו עמדות פילבוקס וכאמור
– מיצדיות גדר הצפון אשר בעניינם נכתב פרק זה.
מיצדיות גדר הצפון מזוהות בדרך כלל עם יתר מבני הטיגארט הפרוסים ברחבי הארץ, אך עם זאת – למרות אופי
הבניה הדומה, מדובר במבנים שונים בצורתם ובמהותם. המיצדיות נבנו כמבני בטחון מבוצרים אשר תוכננו ויועדו
כבסיסים צבאיים לכל דבר מהם תוכננה גישת יציאה נוחה ומהירה בעת צורך חיוני. לעומת זאת, מצודות הטיגארט שפרוסות
ברחבי הארץ, נבנו בצורה יותר רחבה, מבנה מבוצר גדול הכולל בתוכו מעבר להיותם “בסיסים צבאיים” גם אלמנטים אזרחיים יותר
וכמובן מבני שירות ואף אורווה עבור השוטרים הרוכבים. במבני המיצדיות למשל – לא היו כאלה מבנים למעט החיוניים בלבד
לתפעול שוטף לדוגמה: חדרי נשק , גנרטור להפקת חשמל, זרק-אור, חדר אלחוט, חדרי מנוחה והזנה וכמובן עמדות מוסך ששימשו לטיפול
ואכסון של הטנדרים של התחנה. בתחנות המשטרה של גדר הצפון דאגו גם להטמין תחת המצודה או בסמוך לה
מיכל מים תת-קרקעי אשר שימש את שוטריה בעת הצורך כמקור מים, כך שגם אם קרה ונותקה תחנת המשטרה מתשתיות חיצוניות,
זו יכלה לעמוד בכך למשך תקופה הן מבחינת חשמל והן מבחינת הזנה במים נקיים למפעיליה ללא חשש.
אופי המבנה של מיצדיות גדר הצפון אפשר תפעול קל יותר מתחנות משטרה שגרתיות לאותה התקופה.
הרעיון בעיצוב תחנת המשטרה בצורה מצומצמת ולגובה נבעה מהצורך לאייש אותה בכמות מצומצמת של כוח אדם אשר יגן עליה
בעת מתקפה חיצונית ובכלל תתאפשר יציאה באמצעות כלי רכב היישר מהחצר הפנימית לכבישי הגישה ומשם הלאה,
תוך סיכון מינימלי והגנה של 360 מעלות סביב המצודה זאת בזכות עמדות השמירה בחזית התחנה, גג המבנה ומעל הכל –
הצריח המתומן בעל חרכי הירי והתצפית לכל כיוון אפשרי.
אין ספק כי בתכנון המיצדיות הופעל שיקול דעת רב המבוסס על נסיון מלחמתי,
תכנון מוצלח זה גרם למבנים אלו להיות כמעט בלתי מנוצחים ולמגניה להיות מוגנים בצורה
כמעט הרמטית בעת מתקפה יבשתית לעברה.
מיצדיות גדר הצפון – תיקי תיעוד
משטרת פאראדיה* – Faradiya Police
דגם Northern Frontier Police Post Type A
מיצדית פראדיה (או כפי שמוכרת כיום – מצודת שפר) הוקמה במהלך השנים 1938 – 1939 כחלק מהקמת מיצדיות המשטרה על דרך גדר הצפון.
מבנה המשטרה בפראדיה תוכנן בתחילה להיבנות מספר קילומטרים בודדים מהנקודה בה הוקם, באזור כפר ראמה, אך בשל נסיבות שטרם
הובררו הוחלט להסית את מיקום הקמתה מזרחה ליד כפר בשם פראדיה. מבנה המשטרה הוקם תחת מטחי אש בלתי פוסקים מצד הכפר הערבי הסמוך,
אשר ככל הנראה סירב לקבל את הקמת המשטרה באזורם. לאחר ניסיונות לא מוצלחים במיוחד של קבלנים שונים מטעם הממשל הבריטי להקים את
מבנה המשטרה כמתוכנן, הועברו עבודות המשטרה לידי חברת הבניה הישראלית “סולל בונה בע”מ” אשר הצליחה לסיים את עבודת הבניה בצורה מלאה.
המשטרה פעלה בשירות המשטרה הבריטית עד תום תקופת המנדט. בעת מלחמת העצמאות נתפסה המצודה לשליטת ישראל ללא קרב, זאת כחלק ממבצע חירם.
המצודה שימשה את סגל מדריכי מעברת שפר שהוקמה בתחילת שנות החמישים. לאחר שנים שימשה כבית לבני נוער שנפלטו ממסגרות ולבסוף ננטשה.
משטרת בצ’ה 2* – Bassa 2 Police
דגם Northern Frontier Police Post Type B
מיצדית בצ’ה (באסה) מוכרת כיום גם כמשטרת יערה, זאת לפי שם היישוב בה המיצדית ממוקמת. המצודה הינה אחת מחמישה מיצדיות גדר הצפון
שהוקמו כקו חזיתי על כביש גדר הצפון לשם הגנת הגבול מפני מורדים ומחבלים אשר ניסו לחדור לארץ ולסייע למקומיים במתקפות כלפי הממשל המקומי
במהלך תקופת המרד הערבי הגדול. מבנה המשטרה היה בנקודה מרכזית בין נהריה לקיבוץ איילון. התחנה הוקמה בשנת 1939 יחד עם יתר המיצדיות והייתה
לתחנת משטרה עבור המשטרה הבריטית בארץ ישראל (אז פלשתינה). עם תום תקופת המנדט עזבו אחרוני השוטרים הבריטים את המבנה ועוד בטרם נסתיים
המנדט באופן רשמי נמסרה לידיהם של כוחות ערבים מקומיים מהכפר הסמוך. עצם הימצאותם של הערבים המקומיים במבנה נוצר מאבק בין אנשי הקיבוץ הסמוך
המלווה בהיתקלויות אלימות רבות. עם סיום המנדט ופרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 הוקמה שיירת תגבורת ליישובים בגזרה וכחלק מפעילותה כבשו את
הכפרים הסמוכים לתחנת המשטרה ובניהם גם את כפר אל-בסה. ב-14/5/1948 השיגו הכוחות הישראלים שליטה בכפר בסה אשר תושביו נסו לעבר לבנון
ואילו בניין המשטרה נותר ריק, מספר שעות לאחר מכן לוחמים מקיבוץ איילון הגיעו לתחנת המשטרה והשתלטו עליה. במשך השנים שימשה המשטרה
בשירות משטרת ישראל ולאחר מכן בשירות צה”ל. במהלך 2017 ננטשה מפעילות רשמית. במקום מדי פעם מקיימים נקודות עצירה של פלוגות הפועלות בגזרה.
מיצדיות גדר הצפון – ממתינות לתיעוד
משטרת איקרית* – Ikrit Police
דגם Northern Frontier Police Post Type B
*תחנת המשטרה נקראה גם משטרת תרביחה*
יש לכם חומר בנוגע למיצדית זו? ספרו לנו!
משטרת סאסא* – Sa’sa Police
דגם Northern Frontier Police Post Type A
*תחנת המשטרה מכונה גם משטרת מתת ומשטרת סעסע*
יש לכם חומר בנוגע למיצדית זו? ספרו לנו!
משטרת צלח’ה* – Salha Police
דגם Northern Frontier Police Post
*תחנת המשטרה מכונה גם משטרת אביבים*
יש לכם חומר בנוגע למיצדית זו? ספרו לנו!
משטרת יושע* – Nebi Yeoshua Police
דגם Northern Frontier Police Post Type B
*תחנת המשטרה כיום מכונה מצודת כ”ח*
יש לכם חומר בנוגע למיצדית זו? ספרו לנו!
משטרת מג’ד אל כרום – Majdal Krum Police
דגם Northern Frontier Police Post Type B
יש לכם חומר בנוגע למיצדית זו? ספרו לנו!
מיזם בנייני המשטרה – P.B.P – תיקי תיעוד
פרויקט טיגארט, פרוייקט טיגארט, פרויקט טגארט, טיגארט, טגארט, טייגרט, טגרט , טיגרט, מצודת טיגארט, מצודות טיגארט, מצודת טגרט, מצודות משטרה, המשטרה הבריטית, תקופת המנדט, אוטו הופמן, מחלקת עבודות ציבוריות, מע”צ, טיגארטים, הטיגארטים, מיזם בנייני המשטרה, אפי אליאן, שימור, אדריכלות, מבנים בריטים,
