בזכות הסערה – קנקן אכסון עתיק נחשף במצוקי הגן הלאומי ביבנה-ים

שרידי הקנקן הענק כפי שנראה לראשונה לפני שנחפר - צילום: יצחק מרמלשטיין

הסערות האחרונות שפוקדות את תחומי ארץ ישראל הניבו גם פירות ארכיאולוגים נדירים שטרם נראו כאן. קנקן אכסון ענק נחשף באחד ממצוקי הגן הלאומי פלמחים

כתב: אפי אליאן | צילומים: יצחק מרמלשטיין , רשות העתיקות

קנקן האכסון הענק שנחשף בפלמחים - צילום: יצחק מרמלשטיין
קנקן האכסון הענק שנחשף בפלמחים – צילום: יצחק מרמלשטיין

עובדי רשות העתיקות מבצעים כבר מעל שבוע חפירת חירום להצלחת קנקן אגירה ענק (דוליום) שתוארך לתקופה הביזנטית. הקנקן אגירה העתיק נחשף בעקבות הסערות האחרונות המתחוללות בארץ ישראל בשבועות האחרונים. הקנקן עצמו נחשף באתר העתיקות המפורסם יבנה-ים השוכן בשטחי הגן הלאומי חוף פלמחים.

את הקנקן זיהו לראשונה עובדי רשות הטבע והגנים שפעלו באזור, אלו הזעיקו למקום את חוקרי רשות העתיקות שהחלו בפינוי הזירה וניסיון חשיפת השרידים המדהימים.

מנהל רשות העתיקות – ישראל חסון הורה על הגעת צוות ממרחב מרכז של רשות העתיקות , וזה החל בחשיפת הקנקן. הפעולות הללו התקיימו בתנאים קשים מאוד, כאשר גלי הים מתנפצים על החוף ועל החופרים מטעם רשות העתיקות, כאשר מפעם לפעם המים מכסים ומגלים את הקנקן לסירוגין.

אנשי רשות העתיקות נאבקים בגלים המתנפצים עליהם ביבנה-ים - צילום: יצחק מרמלשטין
אנשי רשות העתיקות נאבקים בגלים המתנפצים עליהם ביבנה-ים – צילום: יצחק מרמלשטין

שרידי הקנקן הגדול תוארכו למאות ה4-6 לספירה הנוצרית , גודלו המדובר (אם לא הובן מהתמונות) עומד על כ-1.5 מטר גובה ו1.5 מטר קוטר.

יצחק מרמלשטיין , מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספר כי בתקופה הביזנטית אתר יבנה-ים , כמו שאר ערי החוף בישראל נהנו מפריחה ושגשוג. הקנקן כולו הותקן תחת רצפה עתיקה ורק שפתו בצבצה מעליה.

אנחנו יודעים שקנקנים שכאלה שימשו כמו מחסנים תת-קרקעיים בעת העתיקה. הייעוד שלהם היה לאכסון מנוזלים ועד למוצרים יבשים. קנקנים דומים נתגלו בשנים האחרונות בחוף פלמחים וחלקם אף מוצג במוזיאון פלמחים.

עוד הוסיף יצחק כי ככל הנראה הקנקן יובא מקפריסין או צפון סוריה ונחשב כ"אופייני" לאתרי החוף.

מרמלשטיין הוסיף כי בתוך הקנקן גילו חפצים שככל הנראה נשמרו במעמקיו וייתכן ששימשו לאכסון משני של תכולה.

שרידי הקנקן הענק כפי שנראה לראשונה לפני שנחפר - צילום: יצחק מרמלשטיין
שרידי הקנקן הענק כפי שנראה לראשונה לפני שנחפר – צילום: יצחק מרמלשטיין

בהמשך סיפר מרמלשטיין כי בתוך הכד נמצא פכית שמן קטנה שלמה, אשר אכסנה ככל הנראה שמן לבישום, כמו כן נמצאו בתוך הקנקן גם שברי סירי בישול , מקטר שלום ששימש להקטרת קטורת ועוד פריטים בשלבי זיהוי.

זמן קצר לאחר התחלת חפירות ההצלה במקום נאלצו החופרים לעזוב את השטח, זאת בשל הגאות שהתגברה בקום. החפירה הארכאולוגית החלה ביום המחרת.

ביום המחרת ליום מציאת הקנקן החלו בחשיפת הרצפה של המבנה בו שכן הקנקן ועל פי ההשערות, יהיו עוד לא מעט ממצאים מהמתחם. כמו כן על פי הערכתו של מרמלשטיין , מציאתו של הקנקן זוהי תחילת דרך למציאת רצף מחסנים נוספים לאורך חוף הים.

פכית שמן שנמצאה בתוך שרידי הקנקן ביבנה ים - צילום: יצחק מרמלשטיין
פכית שמן שנמצאה בתוך שרידי הקנקן ביבנה ים – צילום: יצחק מרמלשטיין

קצת על יבנה-ים

עיר הנמל יבנה ים מוזכרת ברשומות מנהליות בוועידות של הכנסיה כדוגמת רשימת הבישופים שהשתתפו בוועידת ניקאה בשנת 325.

העיר יושבה לראשונה בתקופת הברונזה התיכונה (2200 לפני הספירה הנוצרית). העיר היתה מאוכלסת עד לתקופת ימי הביניים, במהלך סקרים שביצעה היחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות החל משנות ה-80 , נתגלו במקום ממצאים שמקורם בספינות טרופות לרבות עוגנים, חפצי דיג, קנקני אגירה , קערות וסירי בישול. כל הממצאים הללו תוארכו לתקופות הברונזה המאוחרת. התקופה הפרסית , התקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית.

הממצא הארכיאולוגי שנחשף בימים אלו מעיד על כך שמעגן היה בשימוש רציף החל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה העות'מנית.

הקנקן ורצפת המחסן כפי שנראו ביום המחרת - צילום: יצחק מרמלשטיין
הקנקן ורצפת המחסן כפי שנראו ביום המחרת – צילום: יצחק מרמלשטיין

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.