אחת מהתגליות המרגשות ביותר שנחשפו עד כה נמצאה בחפירות רשות העתיקות בירושלים. כתובת אבן נדירה בת כ-2000 שנה כאשר נושאת את שם העיר ירושלים במלואו. הממצא הנדיר יוצג לרשות הרבים במסגרת תצוגה במוזיאון ישראל החל מהיום
כתב: אפי אליאן | צילומים: לורה לכמן , יולי שוורץ | וידאו: הגג הכחול
וידאו
הכתובת שנחשפה תוצג לציבור הרחב החל מהיום כחלק מתערוכה חדשה במוזיאון ישראל שבירושלים. הכתובת הייחודית נחשפה במהלך חפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות שהתקיימו ליד בניני האומה בעיר.
תגלית מרגשת מירושלים הוצגה אתמול (יום שלישי) במהלך מסיבת עיתונאים של רשות העתיקות יחד עם מוזיאון ישראל. במסיבת העיתונאים הוצגה תגלית חדשה – כתובת אבן יחידה במינה ניתן לומר אשר מתוארכת לתקופת בית שני(המאה הראשונה לפני הספירה הנוצרית) ומציינת את שמה של העיר ירושלים באותיות עבריות ובכתיב מלא כפי שהינו מוכר בימינו.
את הכתובת חשפו לראשונה אנשי רשות העתיקות במהלך החורף האחרון בעת שחפרו באתר ארכיאולוגי הסמוך לבנייני האומה שבירושלים. את החפירה ניהלה ארכיאולוגית רשות העתיקות – דנית לוי בטרם סוללים במקום תשתית לכביש חדש אותו יוזמת מוריה – החברה לפיתוח ירושלים. במהלך החפירה במקום נחשפו יסודות מבנה אשר תוארכו לתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים. עיקר הממצאים הינה חוליית עמוד אבן עגולה אשר שולמה במבנה הרומי ככל הנראה כשימוש חוזר ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות האופייניות על פי צורתן לתקופת ימי בית שני – בסמיכות לימי שלטונו של הורדוס.
לשון הכתובת:
חנניה בר
דודלוס
מירושלים
פרופסור עידו ברונו – מנכ”ל מוזיאון ישראל מספר על הממצא הנדיר: כבן העיר ירושלים אני חש התרגשות גדולה בקריאת הכתובת הזו שנכתבה לפני כ-2000 שנה, במיוחד כאשר מדובר בכתובת אשר נגישה לכל ילדה וילד שלמדו לקרוא בשפה חיה, אשר עושה שימוש באותו הכתב מזה למעלה מ- 2000 שנה. שיתוף הפעולה החשוב והמעניין בין רשות העתיקות לבין מוזיאון ישראל אשר בא לידי ביטוי גם בטיפול ובהצגת ממצאים חדשים, מאפשר לציבור הרכב להיחשף לתגליות החשובות מכל רחבי הארץ ולהכיר את התרבויות העתיקות שהתפתחו בישראל במרוצת הדורות.
ד”ר יובל ברוך – ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ופרופסור רוני רייך מאוניברסיטת חיפה אשר קראו וחקרו את הכתובת מציינים כי כתובות כזו שנמצאה מתקופת ימי בית ראשון ושני המציינות את השם”ירושלם” / ירושלים הינן נדירות ביותר. לדבריהם אף נדיר יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב המלא כפי שנהוג לכתוב בימינו, ולמעשה – זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת בית שני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. הופעת פריט שכעזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני על גבי מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (שנת 66 – 70 לספירה הנוצרית). נדירות השם בכתיב המלא עולה גם מן המקרא – אשר שם העיר מופיע בו 660 פעם ורק ב-5 מקרים ,מאוחרים יחסית, הכתיב מלא.
דודי מבורך – אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל מספר: ההקשר הארכיאולוגי של הכתובת אינו מציע תשובה לשאלה באיזה מבנה שובצה הכתובת במקורה או מי היה חנניה בן דודלוס – אך סביר להניח שהיה קדר אומן, בן לקדר אומן אשר אימץ לעצמו כינוי מן המיתולוגיה היוונית, בעקבות דידאלוס – האומן האגדי. מה שמעניין שבחר להוסיף לייחוסו המשפחתי גם את מוצאו מירושלים השכנה.
על האתר הארכיאולוגי בבנייני האומה ירושלים
באזור בנייני האומה, שם התגלה הממצא הייחודי מתנהלות חפירות כבר שנים רבות. את החפירות במקום מנהלים דנית לוי ורון בארי. בעת החפירות במקום חשפו צעד אחד צעד אתר המתמחה בייצור כלי חרס אשר תוארך לתקופת הממלכה החשמונאית ועד לתקופה הרומית המאוחרת – תקופה של כ-300 שנה ברצף. בשיחה עם דנית לוי עולה כי מדובר באתר העתיק הגדול ביותר לייצור מוצרי חרס שנחשף עד כה באזור ירושלים. בסוף תקופת בית שני ובמיוחד בימי שלטונו של הורדוס – התרכזו מפעליו בעיקר בייצור כלי בישול. מתקני הייצור נמצאו פזורים ברחבי האתר כולו, אלו אורגנו ביחידות ייצור אשר כללו כבשנים, בריכות להכנת טין, מאגרי מים מטויחים, מקוואות וחללי עבודה לייבוש ולאכסון התוצרת. לצד השטח שבו פעלו מתקני הייצור אף נמצאו שרידיו של כפר קטן אשר פרנסתו התבססה על ייצור כלי החרס השונים. התוצרת שיוצרה במקום אף שווקה בכמות גדולה לאוכלוסיה שבירושלים וסביבותיה ולבאים בשעריה. לאחר חורבן ירושלים , בשנת 70 לספירה הנוצרית, שב בית היוצר לפעילות מצומצמת ובראשית המאה השניה לספירה הנוצרית, הלגיון העשירי הרומי הקים במקום בית יוצר חדש לייצור המוני של מוצרי בניה מחס – רעפים, לבנים, צינורות ואף כלי מטבח, כלי שולחן וגם כלי אגירה האופיינים לצבא הרומי. כבשני הלגיון ומוצרי בית היוצר מוצגים במרתף מרכז הקונגרסים בבנייני האומה ובמוזיאון ישראל.
לצד הכתובת הנדירה יוצרו לציבור במוזיאון ישראל עוד שני פריטים מרתקים: כתובת פסיפס יוונית המתוארכת למאה השישית לספירה הנוצרית. הכתובת נחשפה בסמוך לשער שכם ומנציחה בניה של מבנה ציבורי בירושלים בתקופה הביזנטית – ככל הנראה אכסניה – על ידי הקיסר יוסטיניאנוס ואב מנזר בשם קונסטנטין – שניהם מוזכרים יחד גם בכתובת הבניה של כנסיית הניאה המפוארת שהתגלתה בחפירות הרובע היהודי בשנות השבעים ומוצגת במוזיאון זה תקופה. שתיהן עדויות לפיתוח העיר לפני כ-1500 שנה בידי האימפריה, לקראת הגלים האדירים של עולי רגל נוצריים אשר הגיעו בתקופה זו לארץ הקודש.
בנוסף יוצג גם מכסה ארון קבורה מאבן מן המאה הראשונה לספירה אשר עליו חקוקה כתובת עברית:
בן הכהן הגדול…
המכסה נמצא באחוזה כפרית מצפון לעיר והוא עדות נוספת למעמד הגבוה ולעושר של משפחות הכוהנים בימי בית שני.
