ביקור במצודה והכנסיה הצלבנית בבית גוברין

שרידי החדרים המובילים לחצר הפנימית של המצודה המבוצרת - צילום: אפי אליאן

רבים מהמטיילים והנוסעים בכביש 35 הסמוך לבית גוברין זכו לראות מפעם לפעם את השרידים הארכאולוגים הרבים שנמצאים בכניסה לקיבוץ. השאלה הטובה – כמה מהם עצרו שם והבינו את המשמעות של המקום.

מעבר לאמפי הרומי המרשים הניצב שם, ישנם שרידים של מצודה צלבנית ובחזיתה – כנסייה צלבנית שנשתמרה בצורה יוצאת דופן.

הפעם לא נעסוק בסמל העיקרי – האמפי , אלא בכנסייה עצמה ובמצודה הצלבנית הניצבים בין האמפי לקיבוץ עצמו.

ברוכים הבאים לכנסיה הצלבנית בבית גוברין

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן

הכנסיה הצלבנית בבית גוברין - צילום: אפי אליאן
הכנסיה הצלבנית בבית גוברין – צילום: אפי אליאן

קצת על הסביבה

השטח בו נמצאת הכנסיה, המצודה ואף האמפיתאטרון הרומי הינו שטח שעבר תלאות רבות לאורך תקופות ארוכות מאוד. את עיקר ההתפתחות שלה החלה לאחר תקופת מרד בר כוכבא (132 – 135 לספירה הנוצרית , אז הפכה לעיר בעלת משמעות גבוהה ויוקרתית בתחומי המחוז הרומי אדומיאה.

בשנת 199 – 200 לספירה הנוצרית, אף זכתה העיר הרומית במקום למעמד של פוליס בעצמה ואף מושליה של העיר טבעו מטבעות משל עצמה אשר נשאו את שמה הרשמי אלוותרופוליס (ובפירוט: לוקיה ספטימיה סוורה אלוותרופוליס שפירושו – עיר בני החורין). 

בתקופה זו , בה הפכה למעמד כפוליס בפני עצמה, החלו בבניית המבנים הציבורים המפוארים , בניהם האמפיתאטרון שאנחנו מכירים , בית מרחץ ושאר מבנים ציבוריים שהיו נפוצים מאוד בערים הרומיות בתקופתם. 

במהלך התקופה הביזנטית , בית גוברין נחשבה כעיר נוצרית מהחשובות, שימשה כמקום מושבו של בישוף והיתה בסדר גודל של העיר החמישית בגודלה בכל הארץ. 

במאה השביעית לספירה הנוצרית, התחוללה לחיצה עזה והכיבוש הערבי הצליח. בעקבות כך המקום יחסית ננטש ושמו שונה ל"בית ג'יברין"  שם למעשה מהדהד בו השם העברי הקדום של העיר ומפה גדולתה ירדה משמעותית אך נותרה עדיין כעיר גדולה בסביבה. 

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ארץ ישראל וכוננו את ירושלים וממלכתה , כמה עשרות שנים לאחר מכן בשנת 1034 לספירה הנוצרית, החליט מלך הצלבנים פולק להקים עבודות ביצור ולחזק את גבולה הדרומי של הממלכה, אז בנה חומת ביצורים כבדה סביב מבצר אימתני ואותו מסר לאבירי מסדר יוחנן הקדוש (שהיו ידועים גם כההוספיטלרים), אלו הרחיבו אותו וביססו את ביצוריו בצורה משמעותית. בעקבות הבניה הגדולה, התפתח סביב המבצר אף עיר אזרחית גדולה. 

עם תום התקופה הצלבנית בארץ והתחלת התקופה העות'מנית בארץ ישראל, היישוב ננטש כמעט לגמרי ועל חורבותיו הוקם הכפר הערבי "בית גיברין" , כפר שהיה פעיל עד לשנת 1948 כאשר במהלך מלחמת העצמאות נכבש הכפר וננטש. 

בשנת 1949 זמן קצר לאחר תום מלחמת העצמאות הגיע למקום גרעין מיישב והוקם שם קיבוץ בית גוברין הפעיל שם עד היום. 

מבט אל המצודה והכנסיה הצלבנית מכיוון האמפי בבית גוברין - צילום: אפי אליאן
מבט אל המצודה והכנסיה הצלבנית מכיוון האמפי בבית גוברין – צילום: אפי אליאן

הכנסיה הצלבנית בבית גוברין

את תחילת המסלול נעשה כדרך הכניסה המובילה לאמפיתאטרון , בו נתמקד במהלך כתבה נפרדת, נמשיך עם השביל מזרחה עד להגעה לשרידי חומות המצודה שהקיפו את העיר העתיקה. מבין שרידי החומות נמשיך קדימה עד לפניה שמאלה בה נגיע אל מול חזיתה של הבזיליקה של הכנסיה. כבר אז נבחין בשלל שכבות ארכאולוגיות עתיקות משלל תקופות שהתחוללו על אותם שרידים, זאת בשל שכבות בניה שונות בכל חלקיה. 

הכנסייה עצמה ככל הנראה נבנתה זמן קצר לאחר הקמתה של המצודה השוכנת מאחוריה, הכנסיה נבנתה על חלקה האחורי של המצודה (צד דרום) ובנויה בצורה של אולם גדול יחסית המכיל שתי סיטראות. כאשר נתקרב פנימה אל חזית הכנסיה, נבחין בקלות כי בוניה עשו שימוש בכל הבא ליד, שרידים רבים של סלעים, לבנים , חלקי שיש ולמעשה כל פריט ארכיטקטוני קדום שהיה בסביבה ושירת את רצונותיהם לבנות במקום. מרבית חלקי הבניה הינם מהתקופה הרומית והביזנטית שהיו ככל הנראה בסמוך לשטח בו נבנתה הכנסייה והמבצר עצמו. 

שרידי החומה הצלבנית המובילים לכנסיה והמצודה - צילום: אפי אליאן
שרידי החומה הצלבנית המובילים לכנסיה והמצודה – צילום: אפי אליאן

כאשר נמשיך בשביל הצדדי המוביל לתוך אולם הכנסיה, נבחין כי הסיט ראה הדרומית לא נשתמרה כלל לעומת הצפונית הסמוכה שנשתמרה היטב, ככל הנראה מהסיבה שצפונית היתה נתמכת בחומת המבצר הצמוד, מה שהעלה את יכולותיה לעמוד לאורך תלאות השנים בצורה איתנה יותר. כמו כן עולה הסבירות כי משום שהסיט ראה הצפונית שימשה גם לאחר מכן בתקופת הכיבוש הערבי כמסגד, נשתמרה טוב יותר. 

אם נסתכל היטב , נוכל לראות את גומחת התפילה הפונה לכיוון מכה (מיח'ראב) השוכנת בקיר הדרומי של הסיט ראה. 

באפסיס של הסיט ראה הצפונית ישנם שרידים של גומחה שככל הנראה זרמו בה מים , על פי ההשערות המים שימשו במקום לפולחן ונחשבו למים קדושים. 

בוני הכנסיה השתמשו בכל הבא ליד משרידים רומים ובזנטים לבניית הכנסיה - צילום: אפי אליאן
בוני הכנסיה השתמשו בכל הבא ליד משרידים רומים ובזנטים לבניית הכנסיה – צילום: אפי אליאן

נכנסים לשטח המצודה

כאשר נכנס לתוך כדרך הסיט ראה הצפונית נפנה שמאלה לתוך שטח המצודה המבוצרת, במבט ראשון הכל יראה כמבולגן לגמרי , בניה לא אחידה ועמוסה לעייפה בשלל שכבות ארכאולוגיות מכל התקופות בה היתה פעילה. 

המצודה עצמה נבנתה על שרידי בית מרחץ רומי עתיק,  משום כך נראה בעיקר שרידים מהתקופה הצלבנית והתקופה הרומית , עם זאת אם נסתכל היטב נבחין גם בשרידים שנותרו על תילם מהתקופה העות'מנית והתקופה הממלוכית.

גם כיום, מאות שנים לאחר שהיתה המצודה פעילה, ניתן להבחין באופן הבניה המסיבי של חומותיה וביצוריה, שסביר להניח שעשו חיל בהגנת העיר כנגד האויב, אופן הבניה של המצודה המבוצרת מעלה השערות כי גם אם היתה נפרצת חומת העיר הכבדה, היה מאוד קשה לאויב לחדור לתוך העיר המבוצרת בשל אופן הבניה האיכותי שלה. 

המצודה כולה בנויה מחדרים רבים המקיפים חצר פנימית גדולה, כאשר נכנס פנימה, יקבל את פנינו חלל ראשון ששימש ככל הנראה כחדר אוכל בתקופתו. כאשר נכנס פנימה , נוכל להבחין בארבעה קמרונות הצמודים לקיר המצודה, 

על הרצפה יהיו עמודי אבן שנחצו לשניים ככל הנראה לשמש כשולחנות אוכל. 

הכניסה הצדדית המובילה לסיטראה הצפונית של הכנסיה - צילום: אפי אליאן
הכניסה הצדדית המובילה לסיטר אה הצפונית של הכנסיה – צילום: אפי אליאן

כאשר נמשיך פנימה לחצר המבצר, לכיוון צפון מערב, נבחין כבר בשרידי בית המרחץ הרומי שפעל במקום. לשרידים עצמם לא נוכל לגשת בשלב זה באופן ספציפי , אך אספר לכם כי מדובר כי מדובר בבית מרחץ האימפריאלי היחיד שהתגלה עד כה בישראל מסוגו. 

למה זכה לשם אימפריאלי ? זאת משום שתי סיבות עיקריות , אחת:  על פי תצורתו ניתן להבחין שמדובר בחיקוי מרשים של בתי המרחץ המפוארים שהיו ברומא, כמו כן הסיבה השניה הינה משום גודלו העצום. שטח בית המרחץ משתרע על שטח של כ-10 דונם, נתון מרשים בפני עצמו. 

מבט מדרום לצפון בחצר הפנימית של המצודה - צילום: אפי אליאן
מבט מדרום לצפון בחצר הפנימית של המצודה – צילום: אפי אליאן
שרידי החדרים המובילים לחצר הפנימית של המצודה המבוצרת - צילום: אפי אליאן
שרידי החדרים המובילים לחצר הפנימית של המצודה המבוצרת – צילום: אפי אליאן
אחד מהחללים המובילים מטה לקומה התת קרקעית של המבצר - צילום: אפי אליאן
אחד מהחללים המובילים מטה לקומה התת קרקעית של המבצר – צילום: אפי אליאן

את המשך הטיול נעשה כדרך שביל גשר העץ , דרכו נגיע למדרגות היורדות מטה אל הקמרונות התת-קרקעיים שתוארכו לתקופה הרומית, הקמרונות נשתמרו בצורה יוצאת דופן. החוקרים שחפרו במקום סבורים כי הקמרונות נבנו במורד מדרון היורד לנחל גוברין ונבנו על מנת ליצור משטח מפולס על מנת למסד את יסודות בית המרחץ הרומי.

הקמרונות עצמם תוארכו לשנת 200 לספירה הנוצרית , בתקופתו של הקיסר סוורוס. איכות בניתם של הקמרונות ניכרת היטב והם ניצבים עד ימים אלו ללא כל שיפוץ או חיזוק שבוצע מטעם החופרים במקום.

הקמרונות התת קרקעיים בלב המבצר הצלבני - צילום: אפי אליאן
אחד מהאולמות התת קרקעיים בלב המבצר הצלבני – צילום: אפי אליאן

פה זוהי התחנה האחרונה שלנו , נעלה מעלה אל חצר המבצר, שם נראה אל מולנו את החומה הדרומית התומכת בשרידי הכנסיה הנמצאים מעבר. 

במבט אל החומה, נבחין כי ישנן קשתות כפולות שנבנו בתוך הקיר, על פי ההשערות אופי של קשתות כפולות מבוצע לאחר שחששו כי האבן עימה בנו את הקשתות לא תהיה עמידה מספיק. לפיכך חיזקו את הקשת בשתי שכבות צמודות. 

את הדרך נמשיך לאורך שביל גשר העץ ונצא לעומת שבאנו. 

תמונות נוספות

ביצורי המבצר מצד צפון מערב - צילום: אפי אליאן
ביצורי המבצר מצד צפון מערב – צילום: אפי אליאן
קשתות הסיטראה הצפונית של הכנסיה הצלבנית - צילום: אפי אליאן
קשתות הסיטראה הצפונית של הכנסיה הצלבנית – צילום: אפי אליאן
שרידי עמודי הסיטראה הדרומית שנותרו על תילם - צילום אפי אליאן
שרידי עמודי הסיטראה הדרומית שנותרו על תילם – צילום אפי אליאן
מבט מצפון לדרום לעבר חומת הכנסיה הצלבנית - צילום: אפי אליאן
מבט מצפון לדרום לעבר חומת הכנסיה הצלבנית – צילום: אפי אליאן
הסיטראה הצפונית ששמשה גם כמסגד - צילום אפי אליאן
הסיטראה הצפונית ששמשה גם כמסגד – צילום אפי אליאן

אז איך מגיעים וכמה זה עולה?

למקום מגיעים בכביש המוביל לבית גוברין, אם מגיעים מצד כביש 4 , פונים בצומת פלוגות שמאלה לכיוון קריית גת , ממשיכים לאורך הכביש המוביל לאורך מושבי לכיש עד להגעה לצומת בית גוברין (הרבה מכירים את הצומת כצומת בא"פ לכיש" , אם מגיעים מאיזור ירושלים כדרך כביש 38 , ממשיכים דרומה עד אשר מגיעים לצומת נחושה, המתחברת עם כביש 35 פונים ימינה ומגיעים למקום.

כמה זה עולה? באופן רשמי אם לוקחים את הטיול גם למערות בית גוברין הנמצאות ממול לשטח האמפי והגן , זה אמור להיות כלול , היות שלא הגענו דרכם , הרכב הושאר בתחנת הדלק הסמוכה ונכנסנו רגלית לשטח האמפי ללא תשלום. 

המתאים למשפחות וילדים? כן, אורך מסלול: כשעה עד שעתיים, יש במקום מים לשתייה ואף שירותים פתוחים. 

קישור למפת המקום: אתר עמוד ענן לינק

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.