ביקור בבית הכנסת העתיק ברעם

הקשת המשחררת מעל פתח ראשי בבית הכנסת העתיק ברעם - צילום: אפי אליאן

שרידי בית הכנסת העתיק ברעם ממוקמים בלב גן לאומי השוכן באצבע הגליל שבצפון הארץ. שרידי בית הכנסת נמצאים על ראש גבעה מאז תקופת התלמוד ומהווה נקודת תצפית מרהיבה על פני הסביבה. ברוכים הבאים לבית הכנסת העתיק בברעם

כתבה ראשונה בסדרה

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , ארכיון היסטוריה על המפה

 

בית הכנסת העתיק בגן הלאומי ברעם - צילום: אפי אליאן
בית הכנסת העתיק בגן הלאומי ברעם – צילום: אפי אליאן

בית הכנסת העתיק השוכן על ראש הר באצבע הגליל. השרידים הינם עדות אחרונה לקהילת יישוב משגשגת שהיתה במקום בתקופת התלמוד. על ראש הגבעה ניצבים שרידים של שני בתי הכנסת , כאשר אחד מהם הינו הגדול והמוכר ובסמוך לו , בית כנסת קטן אשר נחפר לאחרונה (2016) וממנו נמצאו שרידי יסודות בלבד. המרחק בין שני בתי הכנסת הינו כ-300 מטרים בלבד, מה שיכול להעיד על גודל היישוב שפעל במקום אשר דרש מספר בתי כנסת בסמיכות שכזו. 

את החפירות במקום שהיום נחשב כגן לאומי ברעם, החלו בכלל בשנת 1905. את החפירות במקום ביצעו בשנה זו שני חוקרים זרים אשר החלו את העבודות באתר העתיק באופן מצומצם ונקודתי מאוד. בחפירות אלו נחשפו שרידיו של בית הכנסת הגדול ונמצאו חלקים רבים אשר אחד מהם אף מוצג במוזיאון הלובר שבפריס צרפת.  את החפירות הבאות ביצעו כבר אנשי רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים יחד עם אוניברסיטת רוצ'סטר. החפירות הללו התקיימו עשרות שנים (שנת 1988) לאחר החפירה הראשונה, אלו בוצעו כבר בתהליכים מודרניים יותר ואף שוחזר בחלקו מבנה בית הכנסת העתיק. 

שרטוט מראה משוער של בית הכנסת הגדול בגן הלאומי ברעם - צילום: אפי אליאן
שרטוט מראה משוער של בית הכנסת הגדול בגן הלאומי ברעם – צילום: אפי אליאן

 

יצויין, כי על פי מקורות היסטוריים , מעולם לא אוזכר כפר ברעם כחלק מהיסטוריה היהודית הרשמית, אך עם זאת ברשות החוקרים ישנן עדויות של נוסעים יהודים שהיו ביישוב בתקופת ימי הביניים אשר מספרים על קיומם של שני בתי כנסת במקום. למרות שהמבנים תואמים לתקופת התלמוד והמשנה, לא נמצא כל תיעוד. שרידי המבנים הסמוכים לבתי הכנסת מתוארכים למאה השניה ולמאה השלישית לספירה הנוצרית, ואילו שרידי בתי הכנסת תואמים לתקופת בניה בסוף המאה הרביעית או תחילת המאה החמישית לספירה הנוצרית. את ההחלטה כי מדובר בבית כנסת יהודי קבעו על פי גודלו ותפארתו של מבנה בית הכנסת הגדול ולאחר שנמצא משקוף בעל כתובת חקוקה

"יי במקום הזה יתן שלום ובכל מקומות ישראל…" 

במקורות אחרים שנכתבו בידי יהודים מזמנים שונים נמצאו אזכורים מעטים אשר כולם מספרים על בתי כנסת מפוארים אשר כמותם לא נראו לפני כן. עדות אחרונה של רבי משה באסולה מספרת כאשר עבר במקום בשנת 1523 לספירה הנוצרית ראה את שרידי בית הכנסת העתיק אשר ממנו נותרו רק שני שערים. בעדותו ציין את משקוף השער הקטן ועליו הכתובת המדוברת. לפני עוד זו, ישנה עדות נוספת מוקדמת יותר משנת 1210 לספירה הנוצרית בה מספר שמואל בר' שמשון כי מצא במקום קבר יהודי ובסמוך לו בית כנסת יפה אשר קירותיו עדיין עומדים בו. גם שם כתב כי מדובר במבנה היפה ביותר שראה בחייו. 

על פי תחקיר של חוקרי רשות העתיקות עולה כי היישוב היהודי ננטש במהלך התקופה הממלוכית. לא ידועות נסיבות הנטישה בשלב זה. 

חזית בית הכנסת ודופן ימנית בגן הלאומי ברעם - צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת ודופן ימנית בגן הלאומי ברעם – צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת הגדול ברעם צילום ש/ל  - צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת הגדול ברעם צילום ש/ל – צילום: אפי אליאן
חזית שמאלית של בית הכנסת העתיק ברעם - צילום: אפי אליאן
חזית שמאלית של בית הכנסת העתיק ברעם – צילום: אפי אליאן

על מבנה בית הכנסת

מבנה בית הכנסת הגדול , אשר נראה היום בתחומי הגן הלאומי משוחזר בחלקו , עד כמה שניתן לדמות את צורתו המקורית. בית הכנסת הינו מלבני , באורך של 20 מטרים X רוחב של כ-15 מטרים. חזית בית הכנסת פונה לכיוון ירושלים, זאת כמו רוב בתי הכנסת העתיקים שפעלו בגליל. אך לבית כנסת זה ישנו ייחודיות ביחס לאחרים: בבית כנסת זה בניגוד לכל בתי הכנסת העתיקים האחרים , קיים סטיו של עמודים (פורטיקו). הסטיו בעל 6 עמודים ואף בור מים. בקיר החזית ישנם שלושה פתחים, כאשר הפתח המרכזי הגדול הינו בעל משקוף מעוטר בזר. הגילוף אשר בחלק העליון של המשקוף בעל שרידי עיטורי גפנים ואשכולות ענבים ובצידיו שרידי גילופים של שתי דמויות בעלות כנף. מעל לפתח זה ישנה קשת משחררת אשר עיקר פעילותה במקום הינה להקל את הלחץ של המבנה העליון במבנה. 

חזית בית הכנסת והפתח הראשי המעוטר - צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת והפתח הראשי המעוטר – צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת והפתח הראשי המעוטר - צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת והפתח הראשי המעוטר – צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת והפתח הראשי המעוטר - צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת והפתח הראשי המעוטר – צילום: אפי אליאן
הקשת המשחררת מעל פתח ראשי בבית הכנסת העתיק ברעם - צילום: אפי אליאן
הקשת המשחררת מעל פתח ראשי בבית הכנסת העתיק ברעם – צילום: אפי אליאן
עיטורי גפנים על קורת הסטיו בחזית בית הכנסת העתיק ברעם - צילום: אפי אליאן
עיטורי גפנים על קורת הסטיו בחזית בית הכנסת העתיק ברעם – צילום: אפי אליאן
קצה הסטיו בחזית הכנסת העתיק ברעם - צילום: אפי אליאן
קצה הסטיו בחזית הכנסת העתיק ברעם – צילום: אפי אליאן

משני צידי הפתח הראשי ישנם שני פתחים צדדים, על הפתח המזרחי חקוקה על תחתית החלון כתובת הקדשה בארמית:

בנוי דאלעזר בר יודן 

אשר בתרגום לעברית אומרת – "בניו של אלעזר בן יודן". 

כאשר נכנסים לפנים בית הכנסת העתיק מגלים הפרשים גדולים בין הפאר החיצוני לעיצוב הצנוע והפחות מפואר הפנימי. דבר החזק את העובדה כי מדובר בבית כנסת יהודי, אשר ידועים בפאר החיצוני ובצניעות הפנימית.  אולם התפילה בבית הכנסת נראה כבר יותר דומה ליתר בתי הכנסת העתיקים שפעלו בגליל. הקירות הפנימיים של המבנה מחוספסים (לעומת החיצוניים שהוחלקו היטב) ישנה סבירות כי החספוס מעיד כי על גביהם היתה שכבת טיח שהספיקה לנשור עם השנים. 

 

פנים בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
פנים בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת הגדול מחלקה הפנימי - צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת הגדול מחלקה הפנימי – צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת הגדול מחלקה הפנימי - צילום: אפי אליאן
חזית בית הכנסת הגדול מחלקה הפנימי – צילום: אפי אליאן
צילום שטח כללי בבית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
צילום שטח כללי בבית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
צילום שטח כללי בבית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
צילום שטח כללי בבית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
צילום שטח כללי בבית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
צילום שטח כללי בבית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן

בפנים בית הכנסת , שלוש שורות עמודים המתפרסים בצורת "ח" בפנים האולם. עמודים אלו נועדו על פי החוקרים לשרת את הקומה השניה ואת התקרה. חלקים של מערכת הגמלון שנשאה את הקומה השניה מונחים כיום מדרום מזרח למבנה. 

באשר לרצפת האולם, זו היתה עשויה לוחות אבן וספסלים, אלו היו לאורך הקירות אך לא שרדו את השנים הרבות. כמו כן לא הצליחו למצוא את מיקומו של ארון הקודש, עם זאת בחפירות שהתקיימו במקום מצאו פסל של אריה אשר משערים כי היה ניצב בסמוך לארון. 

חזית ודופן ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
חזית ודופן ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
חזית ודופן ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
חזית ודופן ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
דופן שמאל של בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
דופן שמאל של בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
דופן אחורית ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
דופן אחורית ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן
דופן אחורית ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם - צילום: אפי אליאן
דופן אחורית ימנית של בית הכנסת הגדול ברעם – צילום: אפי אליאן

באשר לשרידי בית הכנסת הקטן , הנמצא במרחק של כ300 מטרים בלבד מבית הכנסת הגדול, זה תועד לראשונה בידי משלחת סקר בריטית שנכחה במקום. מבדיקת שרידיו נמצא כי אף הוא פונה בחזיתו לכיוון ירושלים והתכנון הינו כפי יתר בתי הכנסת בגליל. במשקוף בית הכנסת הדומה לבית הכנסת הגדול כתוב:

יהי שלום במקום זה ובכל מקומות ישראל, יוסה הלוי בן לוי עשה השקוף הזה תבא ברכה במעשיו שלום…" 

המשקוף האמור נאסף על ידי החוקרים והועבר לתצוגה במוזיאון הלובר בפריס שבצרפת. עותק של המשקוף נמצא בתצוגה של מוזיאון בר דוד שבקיבוץ ברעם הסמוך. 

על פי החפירות החדשות שמתקיימות בשני בתי הכנסת ניתן לדעת כי הוקמו במאה הרביעית או בראשית המאה החמישית לספירה הנוצרית. תופעה זו של אי התאמה בין ממצא ארכיאולוגי והאדריכלי מוכרת לנו גם משרידי בית כנסת עתיקים אחרים וכעת הינה נושא למחקר עכשווי. 

השטח כולו עדיין נחקר ונחפר, הממצאים במקום רבים וישנה ככל הנראה עוד דרך ארוכה עד לסיום חקירת המבנים העתיקים. 

איך מגיעים?

הגן הלאומי בו שוכן בית הכנסת העתיק נמצא על כביש הצפון בית קיבוץ ברעם לקיבוץ סאסא – כביש מספר 899. כאשר מגיעים מצומת כביש הצפון החדש המיקום הינו כ-500 מטר מהצומת , או לחילופין כ-3 קילומטר ממזרח לצומת חירם. 

המקום מסומן באמצעות WAZE כ- הגן הלאומי ברעם. 

מיקום באמצעות תוכנת הניווט שטח "עמוד ענן" בלינק המצורף. לנוחיותכם ביצעתי מיפוי בעמוד ענן לשלל נקודות בבית הכנסת בחלקו החיצוני והפנימי עם תמונות. 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.