על פי הארכיאולוגים: במפעל היין שפעל בתקופה הביזנטית יוצרו למעלה מ-2 מליון ליטר יין מדי שנה! המתחם התגלה במהלך הכשרת שטח להרחבת העיר יבנה עבור שכונות מגורים חדשות
כתב: אפי אליאן | צילומים: יניב ברמן, | וידאו: אסף פרץ
סרט וידאו (לחצו להפעלה)
סנסציה עולמית בעיר יבנה! מפעל עצום לייצור יין נחשף במהלך עבודות להרחבת העיר והקמת שכונות מגורים. המפעל – מתוארך לתקופה הביזנטית הינו הגדול ביותר בעולם שנחשף עד כה מתקופה זו.
הארכיאולוגים מספרים כי במקום יוצר כ-2 מליון ליטרים של יין מדי שנה. אזור התעשיה הענק בן ה-1500 שנה נחשף במהלך חפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות וביוזמת רשות מקרקעי ישראל.
העיר יבנה ידועה עוד משחר ההיסטוריה כמעצמת יין , סחר ימי ועוד. אך לממצא זה לא ציפו חוקרי רשות העתיקות. אזור תעשיה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית נחשף בעיר יבנה. כחלק ממנו – התגלו שרידי מפעל מרשים ביותר לייצור יין. על פי החוקרים מדובר במפעל הגדול ביותר המוכר בעולם מתקופה זו אשר נחשף עד כה.
המתחם התגלה במהלך השנתיים האחרונות בחפירת ענק שמנהלת במקום רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.
המפעל, כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין לפני שיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס לשם אכסון הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס ואף קנקנים שנמצאו בשלמותם.
במתחם כולו דרכי גישה מסודרות בין המתקנים ועוד.
באופן כללי, בתקופה הביזנטית – שתיית יין היתה מאוד מקובלת. לילדים ומבוגרים כאחד. מאחר והמים בבארות לא היו תמיד נקיים וטעימים, נהגו להשתמש ביין כמעין “סירופ” לשיפור הטעם ואפילו – כתחליף למי השתיה.
כל אחת מגתות היין שנחשפו, השתרעה על שטח של כ-225 מטר רבוע. סביב רצפת הדריכה אשר בה דרכו על הענבים באמצעות רגליים יחפות לשם מיצוי הנוזל, נבנו תאים עבור תסיסת היין ובצמוד , שני בורות לאיסוף היין. בורות אלו צורתן מתומנת.
בשיחה עם ד”ר אלי הדד , ליאת נדב-זיו וד”ר יוחנן (ג’ון) זליגמן – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספרים: הופתענו מאוד לגלות שפעל כאן מפעל משוכלל, אשר שימש לייצור יין בכמויות מסחריות. עיקר הדברים במקום הינן הגתות המעוצבות בצורת נישות “חצי עגולות” בצורה של צדפה. גתות מקושתות אלה מצביעות על עושרם הרב של בעלי המפעל.
על פי חישוב מהיר של יכולת הייצור של הכיתות מראה שמכאן שווקו מדי שנה, לא פחות מ-2 מליון ליטר. מדובר בכמות עצומה גם ביחס ליכולת הייצור המודרניות של ימינו, גם אם ניקח בחשבון שהכל בוצע בעבודה ידנית.
בין הגתות, נמצאו גם שרידי ארבעה מחסנים גדולים אשר היוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מוארכים אשר מוכרים כ”קנקני עזה”. חלק מהקנקנים שנמצאו במקום התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה. כל אלו יוצרו במקום בכבשנים שפעלו בתחומי המפעל.
יין עזה ויין אשקלון נחשבו בזמנים ההם למותג היין האיכותי, ממש כמו תפוזי JAFFA ישראל. שמם ואיכותם של יינות אלו יצא למרחוק, כך מספרים הארכאולוגים. הכלים וגם היין שיצרו יבנה זכו לתהילה רבה ואף הגיעו לאפריקה ואירופה. כולם ידעו שמדובר במצר ארץ ישראלי וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה.
היין הישראלי, שרובו היה יין לבן, קיבל את שמו מאחר ושווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה הכרנו אתרים אחרים בהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת נראה שמצאנו את מרכז היצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן – אין ספק שיצאו כמויות מסחריות לנמלים ומשם – לרחבי אגן הים התיכון או העולם העתיק.
עד כה, נחשפו ברחבי יבנה גתות נדירות ואף קדומות יותר כמו למשל – התקופה הפרסית (לפני כ-2300 שנה). במשנה מסופר, כי לאחר חורבן ירושלים , נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת הגתות באתר התקופה הפרסית – לפני 2300 שנה ובתקופה הביזנטית – לפני 1500 שנה. לצד הטקסט התלמודי עשויה אולי לספר לנו על רצף בקיומה של תעשיית היין באתר לאורך מאות רבות של שנים.
בשיחה עם אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות מספר: חפירת יבנה נחשבת כמגה-חפירה של רשות העתיקות המשתרעת על גבי עשרות דונמים. החפירה מתבצעת באמצעות מאות פועלים ובעשרות אנשי צוות מומחים קבועים. כגוף המבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה גם מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואף את תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ. עבודה זו מתבצעת תוך עבודה מאומצת בתום ובקור. אני מברך על שיתוף הפעולה של רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה. שיתוף פעולה זה יאפשר את הצגת חלק ממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב תוך שילובם בפארק ארכיאולוגי.
יעקב קוינט – מנהל רשות מקרקעי ישראל: אמר כי האוצרות הגלומים בקרקע נחשפים בזכות ההשקעה הנרחבת של רשות מקרקעי ישראל במימון החפירות הארכיאולוגיות ביבנה. הרשות מקדמת באמצעות הסכם הגג עם עיריית יבנה הקמת פרויקט עמק בשטח תוכנית יבנה מזרח שורק. בתוכנית יוקמו 12,500 יחידות דיור ו-450,000 מטר רבוע של מסחר ותעסוקה. תוכנית זו כולת את הכפלת מסילת הרכבת ובינוי מעל לתחנת הרכבת. כחלק מהעבודות המקדימות משקיעה הרשות כ-2,000,000 ש”ח בעבודות רשות העתיקות. עבודות אלה מאפשרות את חשיפת הממצאים הארכיאולוגים, חקירתם ושימורם לטובת הדורות הבאים.
צבי גוב-ארי – ראש עיריית יבנה מוסיף לדברים: הממצאים המרשימים מחזקים את ההכרה בחשיבותה של העיר יבנה ועברה המפואר לאורך כל התקופות. קבענו כי אתר תל-יבנה יישמר ויהווה בשנים הבאות – אבן שואבת ומוקד תיירותי וחינוכי למבקרים רבים. תוכניות הבינוי ישונו ויותאמו באופן שהכביש שהיה אמור לעבור בשטח האתר – ישודרג לגשר אשר יאפשר את המשך קיומו של האתר. פעילות מסוג זה – בשיתוף של רשות העתיקות לא נעשתה בפרויקטים אחרים בארץ. זוהי הזדמנות להודות לכלל הגורמים על שיתוף הפעולה.
