לאחר 63 שנה נחשפה מחדש בימת בית הכנסת הגדול של וילנה

מקווה הגברים בבית הכנסת הגדול

בדרך כלל חדשות ארכיאולוגיה והיסטוריה מחוץ לגבולות ארץ ישראל אינן חלק מ”היסטוריה על המפה” אך תגלית שכזאת ראויה לאזכור ופרסום. בימת בית הכנסת הגדול של וילנה שבליטא נחשף בחפירות ארכאולוגיות לאחר 63 שנה – אז נשרף ונחרב בתקופת השואה. הממצאים התגלו בחפירות משותפות של ארכאולוגים ישראלים, ליטאיים ואמריקנים במהלך החודש האחרון. 

כתב: אפי אליאן | צילומים: יוחנן (ג’ון) זליגמן , רשות העתיקות 

וידאו

צוות ארכיאולוגים משולב מישראליים, ליטאיים ואמריקניים חשף במהלך החודש האחרון חלק מבימת בית הכנסת הגדול של וילנה אשר נשרף בתקופת השואה ונחרב לפני כ-63 שנה.

מקווה הגברים בבית הכנסת הגדול
מקווה הגברים בבית הכנסת הגדול צילומים: יוחנן (ג’ון) זליגמן , רשות העתיקות

בעת חפירות ארכיאולוגיות המתקיימות בחודש האחרון בליטא, גילו ארכיאולוגים ישראלים יחד עם ארכיאולוגים אמריקנים וליטאים את הבימה אשר ממנה הוקראה התורה לקהילת יהודי וילנה במשך תקופה של כ-300 שנה ברציפות. מסורת קריאת התורה הופסקה באחת בימי השואה כאשר בית הכנסת הגדול – מרכז הקהילה היהודית הועלה באש ונחרב. 

שרידי בימת בית הכנסת הגדול מתחת לרצפת בית הספר שנבנה מעליה
שרידי בימת בית הכנסת הגדול מתחת לרצפת בית הספר שנבנה מעליה צילומים: יוחנן (ג’ון) זליגמן , רשות העתיקות

בימת בית הכנסת העתיק התגלתה מתחת לרצפות של בית ספר שפעל במקום מאז שנות החמישים של המאה העשרים. הבימה – אשר מתוארת בתמונות רבות מהתקופה היתה בתוך מבנה דו קומתי מהודר אשר נבנה במהלך המאה ה- 18 לספירה הנוצרית. מי שהיה אחראי על מימון הבניה של בית הכנסת הגדול היה נדבן יהודי מוכר לתקופתו בשם “היסו”ד” הבימה – אשר ממנה הוקראו דברי התורה לקהילת וילנה המפוארת במשך כ-300 שנה עד שנחרבה, נתמכה באמצעות 12 עמודים מפוארים דמויי שיש. בחפירה הנוכחית אף נמצאו שברים של עמודים אלו. כמו כן במקום נחשף כעת לראשונה הקיר החיצוני של בית הכנסת הגדול , מדובר בקיר מאוד מאסיבי ביחד לשאר הקירות. כמו כן במקום נמצאו חלקים גדולים מקירות בית המרחץ ומקווה הגברים שקושט באמצעות אריחים צבעוניים. 

שרידי עמודי בימת בית הכנסת
שרידי עמודי בימת בית הכנסת צילומים: יוחנן (ג’ון) זליגמן , רשות העתיקות

החפירה הנוכחית הינה החפירה השלישית במספר של צוות רשות העתיקות יחד עם אגודת מורשת התרבות הליטאית , קרן רצון הטוב והקהילה היהודית בליטא. 

בבכית הכנסת הגדול בווילנה ובשולוהוף (חצר בית הכנסת). בית הכנסת הגדול של וילנה אשר נבנה בשלהי המאה ה-17 לספירה הנוצרית בסגנון הרנסנס -בארוק שכן במרכז קהילתי גדול. למעשה היה מדובר בלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות , בניית מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית “ש,טא אשון” המפורסמת. במקום פעלו בתי המדרש של הרב אליהו , הגאון מווילנה ועוד. לאחר תקופה של מאות שנות פעילות, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית בעת תקופת השואה , נבזז ונשרף המקום הקדוש ליהודי ליטא על ידי הנאצים. שרידיו של בית הכנסת הגדול נהרסו כליל בידי השלטונות הסובייטים ועל מיקומו נבנה בית כנסת מודרני בשנות החמישים. 

הדמיית בית הכנסת הגדול בוילנה

 

מנהלי החפירה באתר , ד”ר יוחנן (ג’ון) זליגמן מרשות עתיקות ויוסטין ראקאס מאגודת מורשת התרבות הליטאית מספרים על הממצאים: גילוי קירות הבימה המרכזית והמקווה מעיד על הפוטנציאל הטמון בהמשך החפירה באתר ועל האפשרות המרגשת להציג את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה והשולוהוף בעתיד לציבור המקורי והבילאומי. 

העבודה נערכה בעזרת זנונס באובוניס (אגודת מורשת התרבות הליטאית) , פרופסור ריצ’רד פרוינד .(אוניבסיטת הרטפורד) , פרופסור הארי ג’ול (אוניבסיטת ויסקונסטין) , או קלייר ופרופסור פיליפ רדר (אוניברסיטת דוקין) 

מנהלי החפירה ליד השלט שהציבה עיריית וילנה באתר החפירה
מנהלי החפירה ליד השלט שהציבה עיריית וילנה באתר החפירה צילומים: יוחנן (ג’ון) זליגמן , רשות העתיקות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.