משטרת בית גוברין (או בית ג’ברין) בניגוד לאחיותיה הבנויות ברכבי הארץ, נמצאת בגזרה די מנותקת מאוכלוסיה ויישובים מאוכלסים, כך גם היה עוד בתקופת הקמתה בשנות הארבעים. עם זאת – ייתכן וזו הסיבה שהוקמה דווקא במיקום זה שכן היתה המצודה הראשונה מסוגה שנבנתה והיתה לתחנת המשטרה הנסיונית בסבב המיזם הראשוני. המצודה עברה תלאות רבות במלחמת העצמאות ואף במהלך “מבצע יואב” פוצץ אגף שלם שלא שוקם מעולם. זהו סיפורה של משטרת בית ג’ברין
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , מורן יונה אליאן , גלב גלזקוב , ארכיון המדינה , ארכיון הפלמ”ח ,ארכיון צה”ל , ארכיון גבעתי | סרט וידאו: אפי אליאן
סרט תיעוד של מצודת הטיגארט בבית גוברין (כ- 25 דקות)
ראשית דבר – פעילות משטרת המנדט הבריטי בגזרה
גזרת בית גוברין (או ג’ברין של השנים ההם) היתה גזרה יחסית רגועה ביחס ליתר הגזרות ברחבי ארץ ישראל (או פלשתינה כפי שכינו אותה הבריטים בתקופת המנדט). האזור כלל כפר אחד עיקרי ועוד כמה יישובים קטנים מסביב. בסמוך לכפר המרכזי – בית’ ג’יברין הוקמה על ידי הבריטים תחנת משטרה קטנה אשר חלשה על הצטלבות הדרכים בסמוך לכפר. היתה זו דרך שחיברה את העיר חברון למג’דל (אשקלון של היום) ובמקביל חיבור לדרך מיפו-ירושלים. תחנת המשטרה שהוקמה במקום היתה מבנה נטול כל אמצעי מיגון אשר כמותו הוקמו רבים ברחבי הארץ.
אך מבנים אלה בהיותם פגיעים וחלשים מטבעם, סבלו ממתקפות חוזרות ונשנות על ידי פורעי חוק ואף ארגונים מקומיים אשר ניסו לשים את ידם על הנשקים שאוכסנו במבנים אלה וגם בשל הבעת מחאות כנגד השלטון הבריטי בארץ. עיקר התקיפות הגיעו במהלך שנת 1936 כאשר פרץ המרד הערבי הגדול בארץ ישראל. כנופיות רבות של ערבים אשר תקפו ללא הרף את תחנות המשטרה ומבני ממשל תוך גרימת נזקים כבדים הן מבחינת פגיעה בנפש והן בציוד ובזיזת תחנות המשטרה. למרבה הצער חלק ממי שאיישו את תחנות המשטרה הללו היו שוטרים ערבים מקומיים אשר סייעו לאנשי הכנופיות לפגוע בתחנות המשטרה ובסופו של דבר מרבית תחנות המשטרה ננטשו משוטריהם בשל החשש לחייהם.
גם בתחנת משטרת בית ג’יברין ובסמוך לה אירעו מקרי תקיפה ואלימות רבים, האירוע המוכר ביותר הינו רצח של ארכיאולוג בריטי בשם ג’יימס לזלי סטרקי , בידי מחבלים ערבים. ג’יימס שפעל באחד מאתרי החפירות הארכיאולוגיות בתל לכיש שמדרום לתחנה נרצח בכביש הסמוך לתחנת המשטרה לאחר שנעצר עם מכוניתו ובעת זיהויו כבריטי נורה למוות. הנהג והעוזר המקומיים ששהו עימו ברכב הורשו להימלט מהמקום.
בעקבות מקרה זה ומקרים חמורים נוספים ברחבי הארץ התעוררה אוירה קשה בארץ שכן ממשלת המנדט אינה מצליחה להתמודד עם אירועי המרד הערבי. בשל כך הזמין הממשל הבריטי את סר צ’ארלס טיגארט אשר נחשב כמומחה להתמודדות עם טרור. לאחר הגעתו ניתח טיגארט את אופן פעילות המשטרה הבריטית ועימם התגלו החסרונות הרבים באופן התפעול הקיים. בסוף הניתוח הציג תוכנית שהכילה מספר המלצות לשינוי אופי הטיפול באירועים. בין המלצות התוכנית שהגיש היתה תוכנית מרכזית שכללה בניית שבעים ושבעה תחנות משטרה מבוצרות בנקודות אסטרטגיות ברחבי הארץ, אשר אלו יתנו את המענה לתפעול המשטרה בצורה יסודית ובטוחה יותר עבור המשטרה אנשיה וכליה. לקראת סוף שנת 1939 תוכנית מיזם המצודות התקבלה ברוב והוחלט על תכנון והקמת אחת עשר מצודות משטרה כסבב ראשון. בין המצודות שהוקמו ראשונות היתה גם תחנת משטרת בית ג’יברין אשר שימשה כתחנה ניסיונית וראשונה בצורתה ועל סמך בסיס זה ייבנו מצודות משטרה נוספות.
כחלק מהתכנון של מצודות המשטרה הוחלט לבצע מודל אחיד עבור כל המצודות ובהתאמה נקודתית לתוואי לפי כל מיקום של תחנה ברחבי הארץ. הבסיס העיצובי של מבני התחנה היו לפי התחנה בבית ג’ברין. בניית התחנה החלה באמצע שנת 1940 והיא נכנסה לשלב פעילות סדירה כשנה וחודש לאחר מכן (מאי 1941). התחנה הוקמה לפי מודל תחנה 2nd Class Police Station וקיבלה את הקוד 4.
לאחר איוש התחנה הועברו אליה גם שוטרי תחנת המשטרה המקורית שפעלה בסמוך. בתחנת המשטרה כעת עובדים כשבעים שוטרים כאשר מחציתם מקומיים ומחציתם בריטים. לא פעם אחת סופרה הבדיחה על אופן החלוקה של כוח האדם בתחנות המשטרה, לפיו הקפידו לבצע חלוקה של האנשים לפי – בריטים, יהודים , ערבים וכו’. הבדיחה מספרת שכך הצליחו לגרום לכוח האדם להיות ערני מתמיד שכן, אף אחד לא סמך על חברו למשמרת. האם הגיוני? לשיקולכם… (:
התחנה פעלה במשך השנים יחסית בצורה שקטה. הכוחות שפעלו בגזרה הצליחו במאמציהם להתגבר על מתקפות ואירועים פליליים שהתחוללו בסביבה. כך פעלה התחנה עד תום תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. שנת 1948, עם סיום המנדט עוזבים הבריטים גם את התחנה בבית ג’ברין.
על פי נוהל לא רשמי העדיפו הבריטים להשאיר את מתקניהם השונים לפי קריטריונים של רוב באוכלוסייה הקרובה. לדוגמה – בתחנה שפעלה בסמוך לרוב יהודי, נמסרו מפתחות תחנת המשטרה לידיהם, במקרה של משטרת בית ג’ברין – מאחר והרוב היה ערבי, בשל הסמיכות לכפר ממזרח נמסרו המפתחות לידיהם.
שנת 1948 – הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות
14 למאי שנת 1948 מכריזים על הקמת מדינת ישראל. אחרוני הבריטים עוזבים את אדמת ישראל ומנגד פורצת מלחמת העצמאות. צבאות של מספר מדינות ערב (סוריה, מצריים, עיראק ועבר הירדן) החלו בתקיפה תוך כדי פלישה לשטח המדינה הצעירה.
חיילי הצבא המצרי שהצליחו לפלוש מדרום הגיעו עד לאזור תחנת המשטרה ואף השתלטו עליה תוך הפיכתה לבסיס יציאה מרכזי. פעולה זו גרמה לניתוק של הנגב משאר מדינת ישראל.
המלחמה נמשכה מספר חודשים, החיילים המצרים תפסו את מקומם היטב בתחנת המשטרה עד 15 לחודש אוקטובר, 1948. אז החליט צבא הגנה לישראל לצאת במבצע מורכב שמטרתו פריצת הדרך אל שטח הנגב המנותק והדיפת הכוחות המצרים הפועלים בגזרה חזרה למעבר לגבולות המדינה הדרומיים.
הכוחות המצריים שהתיישבו למשך מספר חודשים בתחנת משטרת בית ג’ברין ותחנת משטרת עירק סווידאן אחזו היטב בגזרה זו – הקרויה גם “כיס פלוג’ה” ומנעו גישה ממרכז המדינה לחלק הדרומי של ארצנו.
מבצע יואב יוצא לדרך
מבצע יואב כלל אלמנטים רבים וסוגי לחימה מגוונים על מספר נקודות מפתח ברחבי שפלת החוף הדרומית, הנגב ועד לבאר שבע בסוף המבצע.
כחלק מניסיונות התקיפה החלו בהשמדת הכוחות המצריים בקצב מרשים בנקודות רבות ובניהם גם כיס פלוג’ה. עיקר הלחימה במוקד זה היה דווקא באזור עירק סווידאן, שם בוצעו לפחות שמונה פעמים תקיפות כלפי הצבא המצרי שהשתכן בתחנת המשטרה הבריטית ולבסוף הצליחו לאחוז בתחנה. **קריאה נוספת על אחת מהמתקפות שבוצעו בעיראק סווידאן
כלפי תחנת בית ג’ברין ניסו לבצע תקיפה ראשונה ביום 25.10.1948 בידי גדוד 52 של חטיבת גבעתי, הנסיון בוצע לאחר שקיבלו מידע מודיעיני (אשר התגלה בדיעבד כמוטעה) לפיו הצבא המצרי נטש את בניין המשטרה. באותו הלילה ניסו להגיע לכביש הנפרס למרגלות המשטרה על מנת להשתלט על המבנה ובעת התקרבותם אל מבנה המשטרה פתחו לעברם המצרים אש מתוך המבנה. מפקד הפלוגה – שלמה להט צ’יץ מנצל את המצב ובעוד לוחמיו משיבים אש החל לבצע הערכת מצב לגבי גודל הכוח המצרי שבתוך התחנה והחל לתכנן את מתקפת יום המחר.
בלילה למחרת, 26.10.1948 בעקבות המידע שנאסף ליל אמש, החלו לוחמי פלוגה א’ בהתקרבותם לבניין המשטרה ובמקביל פלוגה ג’ נעה לעבר מבנה נוסף הנמצא על גבעה סמוכה (בית הקשתות) ותוך תפיסת עמדות בשתי הנקודות החלו לתקוף את בניין המשטרה ממערב ומדרום. תוך כדי התקיפה בוצעה נסיון של פלוגה א’ לחדור לתוך בניין המשטרה, הלוחמים הצליחו לחדור כדרך הבניין הראשי (מערב) נעו בתוך הבלוק בין חדרי הקומה הראשונה של מבנה החזית וברגע שנראה שכבר הצליחו להשתלט על המבנה אחד מחבלני הפלוגה הפעיל בשוגג מטען חבלה גדול.
פיצוץ המטען הביא לקריסת הבניין הראשי של תחנת המשטרה ובמהלך קריסת המבנה נהרגים שלושה ונפצעים עשרה מאנשי הפלוגה. אף הפיצוץ לא גרם להם מלעצור את המהלך ואף המשיכו את המתקפה על יתר חלקי המשטרה. בסופו של דבר לאחר זמן מה של ירי בין הצדדים עלה אור ראשון ומפה נאלצו לבצע נסיגה מאחר שהחלו להיחשף מיקומם של הלוחמים סביב הבניין וכמות הנפגעים החל לעלות ועמד על עשרה (בנוסף לפצועים מפיצוץ התחנה).
עם אור ראשון ולאחר נסיגתם מערבה, ראו את התמונה הבאה – תחנת המשטרה בית ג’ברין ללא הבניין הקדמי שהיה גם הכניסה הראשית לתחנת המשטרה.
יממה לאחר התקלה הכואבת בפיצוץ המטען שגרם להרס הבניין המרכזי של התחנה, החלו כוחות צה”ל לבצע סיורי גישוש באמצעות כלים משוריינים בסמוך לבניין משטרה ובשטח הכפר ג’יברין שמעבר לכביש. עם אור ראשון של בוקר של ה-27 לחודש אוקטובר 1948 הוחלט לצאת ולבצע נסיון שלישי לכיבוש בניין משטרה בידי גדוד 89 של חטיבה 8 בפיקודו של דב צסיס. כאשר הם מגיעים בסמוך לתחנת המשטרה, צוות החבלנים הראשון שמגיע למקום מדווח כי שערי המבנה ממזרח לתחנה פתוחים ונראה שהמבנה כלל לא מאויש.
אנשי הפלוגה עולים בגבעה עם הכביש המוביל לכניסת כלי הרכב ואכן מגלים את תחנת המשטרה נטושה. לימים התברר כי לאחר פיצוץ האגף הראשי של תחנת המשטרה ביום הקודם, העדיפו חיילי הצבא המצרי לנטוש את תחנת המשטרה ולברוח מהמקום בטרם תגיע מתקפה נוספת. עוד סברה שעלתה בעניין זה, חיילי הצבא המצרי שמעו את המשוריינים שנסעו על הכביש למרגלות בניין המשטרה חששו שמדובר בטנקים של הצבא הישראלי ועל כן העדיפו לעזוב את התחנה כדרך השער האחורי של התחנה.
כאשר הגיעו לוחמי חטיבה 8 למקום, הבחינו בהרס הרב שנוצר כתוצאה מפיצוץ חזית תחנת המשטרה.
ולאחר סיום מבצע יואב ומלחמת העצמאות
לאחר תפיסת בניין המשטרה הבריטית בבית ג’ברין בידי חטיבה 8 התחולל קרב נוסף בסמוך למשטרה. הקרב התקיים בין כוחות צה”ל ולבין מספר משוריינים של הלגיון הירדני ששהו בתחומי הכפר גברין. לאחר קרב זה הצליחו לתפוס גזרה מזרחית לכיס פלוג’ה אשר כדרכה הצליחו לדחוק חטיבה מצרית שלמה ולהשתלט במקומם.
כפר בית ג’ברין הסמוך ננטש לאחר ימים ספורים ועל חלק משטחו הוקם לאחר מספר חודשים קיבוץ צעיר בשם בית גוברין.
במצודת המשטרה, שכזכור הבניין המרכזי שלה נהרס לגמרי במהלך הקרבות החלו בעבודות פינוי הריסות ושיקום הקיים. מבנה החזית שקרס בחלקו התחתון לגמרי, למעט הקיר הפנימי שניצב באמצע נהרס כליל באופן יזום ושרידיו פונו מהמקום. לאחר בחינת השטח ועמידותם של הבניין הצפוני והבניין הדרומי כבניינים בפני עצמם הוחלט שלא לבצע שיקום של החזית ובכך נוצרה כניסה גדולה לחצר המערבית של הבניין.
מי שקיבלה את תחנת המשטרה בשנים הראשונות של מדינת ישראל היתה משטרת ישראל וזו הפכה כנקודת משטרה אזורית הכפופה למחוז ירושלים. עיקר הפעילות של משטרת בית גוברין היתה לטיפול במקרי הסתננות של שוהים בלתי חוקית אשר נהגו לחדור לשטח המדינה בשלהי שנות החמישים.
בתחנת המשטרה כבר לא היו שבעים שוטרים אלא כמות מצומצמת של שוטרים שפעלו בשטח המערבי של התחנה.
בסביבות שנות החמישים החלה לפעול במקום פלוגת פרשים אשר היתה אמונה על שמירת ההסדר לאורך קו הגבול עם ירדן באותם זמנים, מאזור הר טוב ולבין בית גוברין. הפרשים נהגו לבצע סיורים רכובים לאורך הקו.
בשנת 1952 כאשר הוקם משמר הגבול, קיבלו לידיהם גדוד 1 של מג”ב את המצודה כמפקדה, שם פעלה מספר שנים עד לפירוק הגדוד ואיחוד אנשיו עם גדוד 2 ממרכז הארץ.
עם פירוק הגדוד נמסרה המצודה לידי צה”ל אשר שיכן בה את מפקדת מחוז לכיש וזו הפעילה את הסיורים לאורך הקו הירוק ולבסוף – שנת 1994 הוקמה בצמוד למצודה מפקדת מג”ב דרום האחראית לפעילות משמר הגבול בדרום הארץ. צה”ל שחרר את המצודה רשמית בשנת 2005 ומאז המקום משמש את כוחות הבטחון השונים כמתקן אימונים ללוחמה בשטח בנוי.
ומה היום? מבנה משטרת בית גוברין כיום
המתחם בגדר מבנה נטוש, אך עם זאת מתקיימים בו לעתים קרובות אימוני לוחמה בשטח בנוי על ידי לוחמים שונים של משטרת ישראל , צה”ל וכדומה. המבנה, בניגוד לרוב המצודות ברחבי הארץ אינו בעל תוכנית לשימור ככל הידוע.
הגישה למבנה הינה כדרך הכביש העולה לבסיס מפקדת מג”ב דרום הסמוך, קיימת דרך גישה כפי שהיתה הדרך המקורית שהובילה לשער הכניסה אחורי לכלי רכב ובהמשך מצד שמאל של המצודה (הבניין הדרומי) ועד למיקום בו עמד הבניין המרכזי שפוצץ. בניין זה היה בעל דלת הכניסה לתחנת המשטרה ועמדת היומנאי המוכרת מתחנות משטרה אחרות.
שטח בניין החזית שפוצץ
את תחילת סיור התיעוד במקום התחלנו במקום בו עמד בניין החזית, כפי שצוין קודם המבנה לא שוקם מעולם והריסות המבנה שנותרו פונו מהמקום. לפיכך נשאר שטח מרופד באבני חצץ בין הקצה של הבניין הצפוני ולבין זה של הדרומי אשר כולל גם את מגדל השמירה הגבוה.
מנקודה זו נכנסנו לבניין הדרומי לתוך מסדרון שהוביל לחדר הצמוד למגדל השמירה . בשרטוט המבנה המקורי מצוין על חדרים אלה חדר BOX ROOM ובהמשך STORE. חדרים אלה במקור היו מפוצלים באמצע באמצעות קיר אך כיום נראה שאוחדו לחדר אחד. בצמוד לכניסה קיים פתח רחב שהיה המסדרון שהוביל לבניין המרכזי שאינו קיים עוד, בצד השני – הבניין הצפוני אגב, בחרו לסגור באמצעות בלוקים את הצד המקביל של המסדרון שבלתי קיים כבר, והחדר שם הפך למועדון חיילים בעת תקופתו ששימש את צה”ל.
במספר מקורות בהם סופר סיפור הקרב של לוחמי צה”ל בשנת 1948 ציינו כי מה שפוצץ במקור היה קיר גבוה אשר התמוטט מעוצמת הפיצוץ וקבר תחתיו את לוחמי חטיבת גבעתי, בפועל אין מדובר בקיר אלא בבניין שלם שהכיל 10 חדרים ובניהם חדר תאי מעצר ולובי כניסה של עמדת היומנאי. בקומה מעל שבעה חדרי מגורים, שני מטבחים ואף מרפסת. כך שהתיאור של “קיר” מול הקיים איננו מסתדר מול התיאור, עם זאת אני מעריך שבשל העדר הכרות עם סוגי המבנים הללו בזמן ההוא והגעתם למקום כאשר כבר פוצץ המבנה, היה ניכר בעיניהם שמדובר בקיר מרכזי בלבד וסביבו כמה הריסות ואולי מכאן נובעת הטעות.
מגדל השמירה הגבוה (בניין דרומי לקצה המערבי)
נכנסנו פנימה לקומת הקרקע של מגדל השמירה הגבוה, המגדל הינו אחד מזוג מגדלים הקיימים בכל תחנות הטיגארט (מדגם זה) ברחבי הארץ, בדרך כלל יהיה מבנה גבוה (3 קומות כולל המרתף) ועל גגו עמדת שמירה ותצפית. הקומה הראשונה מכילה פתחי חרכי ירי הנפתחים באמצעות הרמת לוחית פלדה במסילה מובנית. בחלק מהמקרים ניתן אף לפתוח ולסגור את הפתחים הללו גם כיום, נו.. איכות בריטית (:
כמו ברוב מגדלי השמירה הגבוהים במצודות הטיגארט, קיים גם בבניין זה מרתף תחת המגדל. אל המרתף מגיעים באמצעות גרם המדרגות צר ותלול מאוד הנמצא במרכז החדר. במרתף זה היה נהוג להתקין משאבת מים אשר דאגה להזרמת מים לדוד האכסון שנמצא בקומה השניה של מגדל זה והמגדל בקצה המקביל של בניין המקביל.
כיום כל שנותר במרתף זה הרבה פסולת ועל גבי בסיסי הבטון ששימשו את המשאבה שפעלה במקום. במרתפים אלו אגב בדרך כלל היו חלונות שגובהם היה בראש המרתף ובגובה של פני השטח החיצוני.
כפי שניתן לראות גובה החלונות הינו בצד הגבוה של החדר ואף בחלקם חסומים עד לגובה פני הקרקע החיצוניים. מעבר לקיר משמאל קיים חדרון בעל תקרה אלכסונית (תחת גרם המדרגות מהצד השני) ובהמשך עוד חדרון אכסון בין גרם המדרגות לקיר המבנה.
כשעלינו חזרה לקומת הקרקע, יש גרם מדרגות ביציאה מהמגדל המובילות לקומה הראשונה של מגדל השמירה,
בקומה זו, קיים חדרון בצדו המזרחי של המגדל וסולם לולאות פלדה המובנה בקיר. סולם זה מוביל לשתי נקודות, האחת: קומת דוד מאגר המים אשר ממנו סולם נוסף עד לקומת הגג של מגדל השמירה. במקרה של תחנת משטרה זו הותקנה בשנות השבעים עמדת שמירה נוספת על גג מגדל השמירה. – כאמור אין אנו ממליצים לנסות לטפס עליה או לעברה. הסיכוי שלה לקרוס מטה עמכם גבוה מאוד. (:
ואילו הנקודה השניה מובילה לגג הבניין הדרומי (ובמקור – גם למרכזי שאיננו עוד.
עם זאת כפי שראיתם בסרטון בתחילת הכתבה, טיפסנו לקומת דוד מאגר המים בקומה העליונה, שם קיבלה את פנינו ערימת מצבור לשלשת יונים בת עשרות שנים לפחות. אין ספק שמעולם לא ניקו חלק זה בתחנה.
בקומת דוד מאגר המים במגדל הגבוה המרווח בין הקיר לדופן הדוד די דחוקה. ניכר שהבריטים בעת תכנון הדוד ניסו למקסם את גודלו בהתאם לגודל המגדל, תוך שמירה על המאגר מפני פגיעת ירי פגזים. מאחר ונראה שהמגדל הופגז כהוגן במספר רב של חלקים וגם בגובה מאגר המים, בבדיקת פני השטח נראה שגם כאשר היתה חדירה של פגז – לא נגרם כל נזק לדוד מאגר המים כלל – מרשים!
בקומה זו ביצענו תיעוד של מספר נתונים נוספים (יפורסמו בהמשך כשנסיים את בדיקותינו לגביהם) ומשם ירדנו חזרה לקומת הקרקע ולהמשך הבניין על חדריו.
הבניין הדרומי – חדרים תפעוליים לשוטרי התחנה
הבניין הדרומי בנוי משני חלקים עיקריים, האחד – הצמוד למגדל השמירה הגבוה ומכיל שתי קומות של חדרים לשימושים שונים ובהמשך, בקו האמצע ועד לקצה המזרחי מכיל דירות מגורים קטנות עם חצרות פנימיות. הדופן הפנימית של הבניין הדרומי מכילה מסדרון מקורה עם דלתות המובילות לחדרים השונים.
החדר הראשון אליו נכנסנו (לפי התמונה העליונה) הינו חדר Recreation Room – בתרגום חופשי – חדר הבילוי, חדר זה שימש את שוטרי התחנה בשעות הערב לבילוי משפחתי לאלו שהתגוררו בתחנה לדוגמה.
מחדר זה היתה קיימת דלת שהובילה לחדר הבא שהינו Dining Room – חדר האוכל, אחד משניים כאשר השני היה בבניין המקביל – הצפוני, שם ניכר כי המקביל היה עבור הקצינים בדרגה גבוהה לעומת זה ששימש את האוכלוסיה הזוטרית של התחנה. בקצה חדר זה היתה דלת נוספת אשר הובילה לחדר קטן יותר ששימש כ Kitchen – מטבח הבישולים כשחלק ממנו שימש לשני חדרים קטנים – האחד Food Store – אכסון מזון ואילו השני scullery – חדר הדחת הכלים. (מדהים התכנון הבריטי לפרטי פרטים)
בניין דרומי – הקומה השניה
לאחר שעברנו על החללים התפעוליים של התחנה, הגענו אל גרם המדרגות המוביל אותנו לקומה השניה של הבניין. מדובר בגרם מדרגות רחב המוביל עד לקומה העליונה ולמסדרון המקורה של מרפסת הקומה השניה. ממרפסת זו, המתפרסת לכל אורך הבניין הדרומי כלפי הדופן החיצונית, קיימות כניסות לחדרי המגורים והמנוחה לשוטרים הרווקים של התחנה. ההפרדה היתה כאשר בבניינים המקבילים – צפון ודרום במקרה זה היו חדרים בעלי 6 מיטות כל אחד לשימוש שוטרי התחנה. כאשר היו משפחות של שוטרים עם אישה וילדים – אלו קיבלו את החדרים שהיו בקומה השניה של מבנה החזית, מבנה זה כזכור פוצץ ועל כן אין לנו תיעוד ממנו למעט השרטוט שבתחילת הכתבה.
בבניין זה היו שישה חדרי מגורים כאשר הראשון היה חדר עודף לעת הצורך, חדר אחד עד חמש שימשו למגורי השוטרים כאשר כל אחד כלל שש מיטות. כל חדר הכיל מידוף בנוי מבטון כארון בגדים ואכסון ציוד אישי. בשנים הבאות כבר ביצעו חלוקה של כל חדר כזה לשני חדרים נפרדים כאשר אחד קיבל את המידוף ואילו השני הסתדר ברהיטים “מודרניים” יותר עשויים עץ וכדומה. מידוף הבטון אגב – נותר עד היום וכמעט בשלמותו.
החדר האחרון שימש כחדר Changing Room – חדר הלבשה כאשר בסמוך לו חדרי שירותים ומקלחות. אלה נותרו עד היום במקומם כפי שהיו.
בניין דרומי – חדרי מגורים קומת קרקע
בהמשך, בצמוד לגרם המדרגות, קיימת כניסת חירום להולכי רגל, הכניסה הינה מכיוון הדרך שהובילה לחזית הבניין המערבית. הדלת עדיין קיימת במקום לרבות צוהר דלתית קטנה לזיהוי האדם שמאחוריה. ** לחצו להצגה בסרט
בהמשך, ישנו חדר מגורים הכולל שתי מקלחות ושני בתי שימוש. בקיר ההמשך של הבניין כבר קיימות יחידות דיור הבנויות לפי דגם קבוע של חצר מגורים המובילה לשני חדרים, היכל כניסה המוביל לחדר אכסון, מטבח ושירותים ומקלחת. בבניין הדרומי קיימות חמש יחידות שכאלה עד לדופן המזרחית של הבניין הגובלת עם פתח הכניסה לכלי רכב לחצר המזרחית הפנימית של תחנת המשטרה.
אורוות הסוסים – בניין מזרחי
בכל תחנת משטרה מדגם זה, אורוות הסוסים היתה ממוקמת בבניין האחורי של התחנה ובדרך כלל בסמוך לפתח הכניסה לכלי רכב. המיקום בסמוך ליציאה היה על מנת לאפשר יציאה וכניסה קלה יותר של הרוכבים בעת הצורך מתחנת המשטרה ואליה. בתחנה זו נבנתה אורווה גדולה יחסית לתחנות דומות. האורווה הכילה אולם גדול הכולל כניסה אחת ראשית במרכזה. באולם הוקמו מחיצות בצמוד לקירות האולם עבור 30 תאים עבור הסוסים. רצפת האולם כולו היתה מחורצת בצורה גסה על מנת למנוע החלקה של הסוסים והרוכבים במקום. כל רצפת תא הסוס היתה בזוית קלה לעבר מרכז האולם – היישר אל תעלה קטנה אשר שימשה לניקוז נוזלים החוצה. בקצה הדרומי של האורווה (הגובל עם מסדרון הכניסה לכלי רכב) היה חדר ייעודי עבור המספוא לסוסים. בקצה השני של האורווה, הגובל עם מגדל השמירה המשני של הבניין הצפוני, היה תא אכסון עבור הSADDLES – אוכפי הרכיבה וממול תא אכסון נוסף. כל תא לסוס הכיל שוקת קטנה בפינה ושתי טבעות קשירה מפלדה לקיר עבור הסוס. בראש כל תא אכסון היה חלון אוורור מרושת.
החצר הפנימית מזרחית / המוסך, הסדנה ועוד.
בחצר הפנימית המזרחית אשר אותה חולקים מבנה אורוות הסוסים, יחידות הדיור בקצה האחורי של בנייני המשטרה הצפונים והדרומיים, קיים במרכז גם מבנה גדול המחולק למספר שימושים. החלק הגדול ביותר שייך למוסך הרכבים. אשר כלל שלוש עמדות רכב כאשר בחלקן היה גם “בור טיפולים”. (עם השנים נסתמו בורות אלה – כמו כן העמדה הקיצונית הפכה למבנה סגור, ככל הנראה משרד) המבנה כלל חלון לחצר פנימית ארוכה של המבנה כולו, אליה היה ניתן לגשת כדרך עמדות הרכב או מכניסות אשר קיימות משני צידיו של המבנה. בחדר ליד (מרכז התמונה) היו מאכסנים את מיכלי הדלק והשמן לשימוש מכוניות המשטרה. בחדר הבא מצד ימין חדר אכסון לאוכפי הסוסים (SASSLES) ואילו החדר הימני האחרון הנקרא WORKSHOP שימש כסדנת עבודה. בחלק המרכזי של המבנה התפעולי אשר במקורו היה נטול תקרה היתה רחבה ששימשה כ Drying Groung Laundry (אזור ייבוש הכביסה). בצמוד לה שהוא גם הצד המערבי של המבנה היו שני חדרי SERVANT (שירות) , חדר צביעה (עבור המוסך) וחדרי המכבסה.
המבנה התפעולי הכולל את עמדות המוסך / גראז במשטרת בית ג’יברין – צילום: אפי אליאן
לקראת סיום – המבנה הצפוני מגדל השמירה המזרחי והמרתף המסתורי.
האחרון מבין הבלוקים של תחנת המשטרה הינו הבלוק הצפוני במקרה זה, מדובר בבניין שדי דומה בצורתו לבניין הדרומי, אך כאן קיימים כמה אלמנטים שנעדרו מהמבנה הדרומי. החלק המעניין הראשון הינו מגדל השמירה המשני, במצודות הטיגארט כאמור קיימים שני מגדלי שמירה בקצוות, אשר כל אחד מאפשר תצפית ואף ירי בעת הצורך לאורך ורוחב המבנה ללא כל הפרעה. המגדל הנמוך בעל חרכי ירי ותצפית ממזרח למערב וצפון לדרום לרבות הכניסה לכלי הרכב, במקביל המגדל הגבוה בצד השני מאפשר תצפית על דרך הגישה לחזית התחנה לרבות אפשרות ירי כדרך חרכי ירי ממערב למזרח, לכיוון מערב ולכיון צפון. המגדלים בנויים בצורה הבולטת מקווי קירות המבנה ועל כן מאפשרים יכולת זו.
מתוך הרגל ביתר הטגארטים בהם ביקרנו בשנים האחרונות היינו ניגשים למבנה כדרך כניסה החצר הפנימית בסמוך לאורוות הסוסים אך פה גילינו שבמהלך השנים הכניסה המובילה למגדל השמירה נאטמה. עצם סגירת המגדל עוררה את סקרנותנו ולפיכך יצאנו מחוץ לשטח חצר התחנה לחלקה המזרחי עד שגילינו הותקנה דלת עם גרם מדרגות מתכת בסמוך למגדל וזו מובילה רק למגדל עצמו. לא ברור מה ההיגיון בביצוע הפעולה אך כידוע – לא מחפשים הגיון בצה”ל.
בעת כניסה כדרך הדלת הובלנו במסדרון קצר עד לקומת הקרקע של מגדל השמירה המשני , גם פה חלק מחרכי הירי רותכו במצב סגור אך לשמחתנו היו גם כאלה שעדיין היו ניתנים לפתיחה והכנסת אור ואויר טרי פנימה. בקצה הפינתי של מגדל השמירה על הקיר מותקנות לולאות פלדה המשמשות כסולם לקומה השניה של מגדל השמירה, שם מותקן דוד נוסף לאגירת מים. וממש בכניסה לקומה זו גם ישנן מדרגות הצמודות לקיר ומובילות לחדר המרתף מתחת לפני השטח.
מאחר וכבר ביקרנו במרתפים מסקרנים אלה גם פה ירדנו מטה וגילינו אף את הדלת שנראית כמקורית בכניסה ו… ערימת לבנים וחלקי מתכת מושלכים לכל עבר.
במבט ראשון לא היה ברור מהו המתקן ההרוס שניצב במרתף. למעשה בכל מצודות הטיגארט שביקרנו במהלך השנים לא נראה אחד כזה בין אם שלם או חלקי ועל כן ניגשתי לרשת ובעת פרסום האלבום ברשתות החברתיות השונות הובא לידיעתי שמדובר במשרפת מסמכים סודיים אשר פעלה בכל תחנת משטרה בריטית ובדגש בטיגארט – שם הותקנה בקומת המרתף.
בעת בדיקת השרטוטים נראה פרט שהתפספס, שמצוין בכתב זעיר ליד תרשים המגדל המשני – incinerator Under. – כבשן מתחת בתרגום חופשי. עוד סופר לי על ידי גורם שמבקר במקום כמסגרת אימונים כי הכבשן המשרפה היה עד לאחרונה עוד במצב שלם. ההשחתה התחוללה ממש לאחרונה ובאמת ללא סיבה נראית לעין. חבל ):
אחרון חביב – גרם המדרגות המשוריין, מתקני האח הבריטים והקנטינה.
חזרנו לחצר הפנימית לאורכו של הבניין הצפוני. שם חלפנו על פני יחידות הדיור הזהות לאלו בבניין הדרומי. משם כדרך המבואה בין המבנה התפעולי במרכז החצר הגענו ישירות לגרם מדרגות עצום בגודל דפנותיו. לא ברור מדוע הוקמו מדרגות בעובי דפנות שכזה, עם זאת הגודל מרשים ביותר. ממנו עלינו היישר לקומה השניה, זו די דומה לבניין הדרומי בתצורתה. גם פה שבעה חדרים כאשר שישה מהם הינם כחדרי מנוחה אשר תוכננו כל אחד לשישה מיטות. החדר האחרון בפרוזדור בעל החלונות הגדולים היה חדר ה Changing Room לשימושם של השוטרים ובסמוך – חדרי השירותים והמקלחות בפינת המבנה. בחדר Changing קיים סולם די רעוע המוביל לגג הבניין הצפוני. כזה קיים גם בדרומי אך שם הוא חסום באמצעות תקרה מונמכת. (לא ממליצים לנסות לטפס)
וכעת כשירדנו חזרה לקומה הראשונה של הבלוק הצפוני, בחלק הצמוד לגרם המדרגות ישנו חדר נוסף שאוזכר בתרשים כ LAV , קיצור של lavatory (חדר שירותים) במקום שני תאי שירותים ומקלחון. משום מה מחדר זה “פרצו” בקיר חלון גדול לגובה הקרקע כלפי חוץ. בתחילה היה נראה שמדובר בפריצת קיר מאוחרת יותר, אך עם זאת המסגרות וכנפות החלון נראות כאלה שהיו במצודה המקורית. מעניין.
החדר הבא הינו ה Kitchen ומתוכו כניסה ל scullery – חדר הדחת הכלים ובצמוד Food Store ממש כמו בבניין הדרומי. מחדר המטבח ישנה דלת המובילה ל Dinning Room ומעבר לחדר Recreation room. אחד הפרטים המיוחדים בחדר זה וכנראה בתחנות משטרה בודדות (לפחות עד כה ולפי הידוע לי) הינו אח לחימום החדר שהותקן בקיר המבנה. האח בעל עיצוב בריטי מרשים הבנוי מאבנים אדומות מסוגננות ומעליו מדף בטון קבוע בקיר. אך לא רק זה, גם בחדר הסמוך שהינו חדר ה Canteen (מזנון בעברית) בסמוך לבמת המזנון קיים אח נוסף שנשמר בצורה הרבה יותר טובה מזה שבחדר הבילוי הסמוך.
שני מתקני האח הללו פועלים על אותה ארובה אשר עוברת גם במסדרון הקומה השניה של הבניין ועד לגג. נבהיר כי מתיעוד ארכיוני נראה שגם תחנת הטיגארט של משטרת מעונה (מעלות תרשיחא) מכילה מתקני אח זהים בחדרים דומים, אולי היה מותקן בתחנות שהוקמו במיקומים קרירים בימי החורף? שווה בדיקה.
החדר האחרון בבניין מצד המסדרון המקורה היה מתחם ה Covered yard ממנו היתה כניסה למסדרון ועליה במדרגות הבניין המרכזי שאינו עימנו עוד במקרה זה. בקצה חדר זה היו תאי שירותים ומקלחות, חדרי אחסון וכדומה. לאחר פיצוץ הבניין המרכזי ב1948. הסירו את ההריסות והפתח למסדרון נחסם על ידי בלוקים והחדר הוסב בימי צה”ל כמועדון האגודה למען החייל. בקיר הפנימי הגובל עם הקנטינה הסמוכה, היו שני פתחים דרכו היו מוכרים את מרכולתם לשוטרים בתקופה הבריטית, ניכר שבתקופה של צה”ל ו/או משטרת ישראל הפתחים הללו כבר נחסמו. עם זאת – במת הבטון בחדר זה נותרה כפי שהיא.
ארובת הפליטה של האח מחדר הבילוי והקנטינה בקומה הראשונה , עוברת בקיר המסדרון הקומה השניה בבניין הצפוני- – צילום: אפי אליאן
בסיום סקירת בניין המשטרה, הגענו לנקודת ההתחלה שהינו השטח בו עמד הבלוק המרכזי וחזית התחנה. בסמוך נשתלו עצי דקל גבוהים שאולי מסמלים את המבנה העצום שעמד במקום.
בחלק המרכזי של רחבת החצץ , ממש על הקו בו עמדו המדרגות המובילות לדלת הכניסה של התחנה, הקימו בתקופת צה”ל (ככל הנראה) עמדת זכרון או עמדת הנפת דגל. מסקירה מקרוב ישנו רושם מסוים שמדובר במשטח של המדרגות המקוריות ששרדו בחלקן, לפחות כך נראה.
לשיפוטכם
סיכום הביקור
בניין המשטרה הבריטית של בית ג’ברין אמנם נמצאת “במצב חסר” בשל העדר הבלוק המרכזי ולמרות שמדובר בבלוק שמאפיין הכי טוב את תחנות המשטרה הבריטיות מסוג זה. אין ספק שהעדרו לאחר שפוצץ במלחמת העצמאות ניכר היטב, אך עם זאת יתרת הממצאים והמכלולים שקיימים בתחנת המשטרה נותרו במצב “טוב” ומהווים השלמה כמעט מספקת למבקרים בה.
ייתכן שזו המצודה שתועדה לפרטי פרטים ויותר מכל מצודה אחרת עד כה במסגרת פרויקט טיגארט וזאת משום שהכילה כל כך הרבה היסטוריה, אחרי הכל היה לה חלק במבצע מאוד משמעותי בקרבות ישראל ובמלחמת העצמאות בפרט.
למרות מספר ביקורים שבוצעו על ידינו במקום, בכל פעם גילינו עוד ועוד פרטים שנעלמו מעינינו בביקורים הקודמים, אנו בטוחים שיש עוד המון! אך עם זאת יש כרגע מספיק נתונים שדורשים המשך בירור לגבי קיומם וההיסטוריה החבויה בהם. בעת סיום הבירור שמבוצע במהלך השבועות האחרונים , נפרסם גם נתונים אלה בפרסום נפרד.
חשוב מאוד! 1
משטרת בית גוברין אמנם נראית כמבנה נטוש אך חשוב לציין כי במקום מתקיימת מפעם לפעם פעילות אימונים של יחידות ופלוגות שונות של צה”ל , משטרת ישראל ומשמר הגבול. באם החלטתם לגשת למקום ולחוות אותו באופן אישי, נא ודאו היטב כי המקום פנוי ואין מתבצעת כל פעילות במקום. עשוי להיות מסוכן וחבל.
חשוב מאוד! 2
אם החלטתם לגשת למקום בעצמכם ולהתרשם למרות הפירוט הרב בכתבה זו – על אחריותכם המלאה. אין בכתבה זו המלצה או הכוונה לבקר במקום באופן עצמאי ואין כותבי / צלמי / מתעדי היסטוריה על המפה אחראיים לכל מקרה או תאונה שתיגרם כתוצאה מביקור במקום המתועד. כל פעילות שתבצעו בנוגע להגעה / ביקור / טיפוס / עליה / ירידה / כניסה למבנה וכל פעולה אחרת הינה על אחריותכם המלאה.
מיקום תחנת המשטרה בעמוד ענן – לינק
בWAZE או גוגל מפות ניתן לחפש – משטרת בית גוברין.
כתבה יפה
נהנתי לקרוא
כתבה מרתקת!!!!!
פשוט וואו! פוסט מרתק והרבה זמן לא נתקלתי בכל כך הרבה אינפורמציה בפוסט אחד.
אני חושב שזה הפוסט הכי מושקע שנכתב על הבניין הזה
וואו
תודה רבה (: