בית מס 1 עמק רפאים ירושלים (בית העם הטמפלרי / הכנסיה הארמנית)

גומחת התפילה בית העם הטמפלרי - הכנסיה הארמנית - צילום: אפי אליאן

אין ספק שאחת מהשכונות האותנטיות והמיוחדות של ירושלים הינה שכונת עמק רפאים. שכונה הנמצאת בלב המושבה הגרמנית כוללת מבנים רבים שנבנו לפני שנים רבות ועודם ניצבים על תילם כאילו נבנו לאחרונה. בתחילת רחוב עמק רפאים ניצב מבנה מספר 1 אשר שימש את כת הטמפלרים בזמנם כבית העם לטובת כינוסים ואף ככנסיה לתפילות יום א. ברוכים הבאים לבית העם הטמפלרי או בשמה השני – הכנסיה הארמנית.

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן

בית העם הטמפלרי / הכנסיה הארמנית עמק רפאים ירושלים - צילום: אפי אליאן
בית העם הטמפלרי / הכנסיה הארמנית עמק רפאים ירושלים – צילום: אפי אליאן

מבנה בית העם הטמפלרי או בשמו השני – הכנסיה הארמנית נבנה בשלהי שנת 1882 בסגנון בניה ,נאו רומנסקי" אשר היה מקובל באירופה במאה ה-12.  מדובר במבנה הראשון שנבנה לשירות הטמפלרים שחיו באותה תקופה במושבה הגרמנית. שטח המבנה הינו סביב כדונם אדמה ומסביבו כדונם נוסף במצטבר של עצים וחצר קטנה. המבנה שימש כמקום התקהלות של הקהילה ואף כמקום תפילה. מדובר באחד המבנים בעלי המשמעות הגדולה ביותר לקהילה הטמפלרית בירושלים. 

כפי שנכתב בראש הכתבה, המבנה היה מהראשונים ששימש את הקהילה הטמפלרית שהתגוררה במושבה הגרמנית בירושלים, בית העם היה המבנה הראשון ועל כן קיבל את מספרו – בית מספר 1 ברחוב עמק רפאים שבירושלים.

בסמוך למבנה בית העם נבנה בהמשך מבנה נוסף שנקרא "בית השומר" , ובהמשך לידו מבנה שלישי ששימש כבית הספר לילדי הטמפלרים המתגוררים בסמוך. בית הספר לאחר שנבנה ואויש בתלמידים – ילדי הטמפלרים היה נחשב כבית ספר הטוב ביותר שהיה בתקופתו בארץ. בית הספר היה נתמך ישירות בידי גרמניה מה שהעניק לו יכולות כלכליות ותחזוקה מהגבוהות שיש. מבנה בית הספר קיבל את מספרו – בית מספר 3 ברחוב עמק רפאים ולשנים לאחר מכן אף הורחב למבנה נוסף בהמשך הרחוב  – בית מספר 5.  

נחזור לבית העם הטמפלרי, 

בית העם הטמפלרי שימש לאורך שנותיו את פעילותה של ועדת המושבה הטמפלרית לשם דיונים הקשורים בפעילות היומיומית. הועדה התחלקה לשתי ועדות עיקריות אשר אחת עסקה בעניינים יומיומיים ועד לבעיות שצצו בתרבות המקומית ואילו השניה היתה אמונה על צרכי הקהילה בכל הקשור לחתונות , תפילות ומכורך הדברים – גם ללוויות של בני הקהילה שהלכו לעולמם.

על המבנה

המבנה, ככל המבנים שנבנו בסמוך ברחוב היה בנוי מבטון ואבן ירושלמית, המבנה עוצב בסגנון נאו רומנסקי אשר היה נהוג במאה ה-12 לספירה הנוצרית. הסיבה שהמבנה עוצב בצורה זו ולא כמקובל לכנסיה בעלת סממנים חיצוניים כמו בשאר העולם היתה מאחר שבעת תקופת הבניה שלטו בארץ העות'מנים, אלה היו סבורים שלא ניתן להקים כנסיות המכילות סממנים חיצוניים המאפיינים את המבנה ככנסייה נוצרית ועל כן המבנה נראה "שגרתי" מצדדיו החיצוניים.

על גג המבנה בחלקו הדרום מערבי קיימת מסגרת הניצבת על קודקודו של הגג ומכילה את פעמון בית העם, הפעמון שימש במשך כל שנות פעילות המבנה לקריאת המתפללים לתפילה בימי ראשון ובעת הצורך בהתכנסות הקהילה. נציין שהפעמון פעיל עד ימים אלו לאירועים מיוחדים שמתקיימים מפעם לפעם במבנה. 

בתמונה מעלה נראה את גומחת התפילה הבולטת בחלקו הצפוני של המבנה, אלו  מכוונים לכיוון גן הקבר אשר נמצא בסמוך לשער שכם ושם על פי האמונה הפרוטסטנטית קבור ישו. 

בית העם ומלחמת העצמאות

לאחר מלחמת העצמאות הועבר הנכס לרשות מדינת ישראל כחלק מהשטחים הירושלמים שהפכו להיות בשליטתה. בשל תוכנית החלוקה של ירושלים לא יכלו עוד תושבי השכונה להגיע לכנסיה הארמנית אשר נמצאת בתוככי העיר עתיקה, לפיכך הפך בית העם הטמפלרי כבית תפילה של הקהילה הארמנית במערב ירושלים לאחר שאלו השכירו אותו למטרה זו. שני עשורים בערך לאחר מכן אוחדה העיר מחדש (שנת 1967) אז יכלו הארמנים לחזור לכנסייתם בעיר העתיקה ולחדש את תפילותיהם במקום, משום כך טקסי התפילה במקום ירד לפעמיים בשנה בלבד ואת יתרת התפילות מקיימים בכנסיה הארמנית בעיר העתיקה. 

כמו כן לאחר סיום מלחמת העצמאות, הפכו מבנים הנוספים (בית מספר 3 ומספר 5) אשר שימשו כמבני בבית הספר למבני מכון הסיבים . המבנים, אשר ננטשו ונאטמו כמה שנים לפני כן נשתמרו בצורה יוצאת דופן לאור אופי השימוש בהם לאחר בשנים לאחר מכן.

מי מתפעל את המקום? 

מי ששומר על המקום ומתפעל אותו עד ימים אלו הינה משפחת אוהנוסיאן  המתגוררת בבית השומר הסמוך למבנה בית העם. המשפחה מתגוררת במקום מאז שנת 1949. מי שמתגוררת במקום הינה אישה נחמדה בת למשפחת אוהנוסיאן אשר עימה נפגשנו ואף זכינו באדיבותה להכנס למבנה בית העם המיוחד. 

פנים מבנה בית העם הטמפלרי 

כאשר מסתכלים על המבנה ניכר שיש לו יותר כניסות מאשר זו שבצד הדרום מערבי, אך ניכר שאלו חסומות בנסיבות שונות.

כאשר נפתחה בפנינו הדלת, נכנסו פנימה, ריח העץ המיוחד והמבנה הישן ניכרים היטב בכניסה, 

 

דלתה כניסה לבית העם הטמפלרי – צילום: אפי אליאן

המבנה עצמו בנוי בטון אשר בעל חיפוי חיצוני של אבן ירושלמית כפי שנכתב קודם, גג המבנה בנוי עץ ומעליו גג רעפים ישן, קירות המבנה צבועים בחלקם עד גובה מסוים בצבע שמן צהבהב ומעל סיד, אין ספק שנצבע שנים רבות לפני כן. הכניסה לפנים המבנה היה בשביל בין ספסלים משני צידיו עד לגומחת התפילה בחלקו הצפוני של המבנה. 

בעת ביקורינו במקום הבחנו כי אין כלל תאורה פעילה במקום למעט התאורה שמגיעה כדרך חלונות המבנה. החלונות בחלקם מכילים אלמנטים של זכוכית צבועה אשר מכניסה גוונים נעימים לעין לפנים המבנה. 

מעל דלת הכניסה ממנה נכנסו למבנה , ישנה גלריית הקומה השניה אשר שם מותקן עוגב עץ ישן, לא ידוע האם פעיל גם בימים אלו. 

בסך הכל המבנה הכניס אותנו למעין בועה עתיקה שהצליחה להעביר לנו את ההרגשה הריחות והאופי המיוחד של המקום. 

אין ספק שאופי המבנה המיוחד נשתמר בצורה יוצאת דופן שלא כמו במבנים אחרים שקיבלו "אופי מודרני" או הותאמו לכזה ובכך נפגעה ייחודיותם.

עת שפסענו כדרך דלת היציאה, נחשפנו מחדש לרעשי העולם המודרני, בעת ביקורנו הקצר בפנים המבנה ספגנו את השקט והייחודיות של המקום שניתק אותנו מכל העולם החיצוני. 

בית מספר 1 מול הפיתוח העירוני / שכונתי. 

במהלך שנת 2000 נרכש חלק משטח הרחוב עליו היו ממוקמים בית מספר 3 ובית מספר 5 על ידי יזם נדל"ן אשר תכנן להקים על השטח בית מלון אשר בו ישולב המבנה ההיסטורי של בית העם בקומת הקרקע של המלון. אך כמו שאמור להיות אנשי הכנסיה הארמנית התרעמו על הניסיון והתנגדו בתוקף ואינם ויתרו על המבנה ובכך הערימו קשיים על התקדמות תוכניות הפיתוח במקום. לאחר זמן מה שהראה היזם כי התוכנית שלו אינה מתקדמת ומתחיל להפסיד כספים, החליט למכור את השטח שהשיג לחברת ישרוטל אשר זו הקימה במקום את בית המלון אורינט – הפעם ללא שילוב המבנה ורק על המגרש הסמוך. 

מיקום בית העם הטמפלרי / הכנסיה הארמנית בעמוד ענן – לינק

 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.