ביקור במגדל הליצן (הפילבוקס של רחובות)

מגדל השומרים , מגדל הליצן רחובות - צילום: אפי אליאן

רבים מהנוסעים על כביש 40 מרמלה לרחובות, לא שמים לב למגדל העומד בראש הגבעה ממערב להם וסביר להניח שלא יודעים את סיפורו.

על ראש הגבעה הסמוכה לתחנת הדלק מול מושב סתריה, ניצב לו מגדל פילבוקס יחיד מסוגו בישראל אשר הגן על המושבה רחובות מפני אנשי השבט הערבי "סטרייא".

ברוכים הבאים למגדל הליצן

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , ארכיון היסטוריה על המפה (2014) , 

(גילוי נאות: הכתבה פורסמה לראשונה בשנת 2014, כעת חודשה עם פרטים נוספים ותמונות מעודכנות)

קצת היסטוריה

מגדל הליצן תוכנן ונבנה  בשנת 1938. מי שתכנן את המגדל, היה אחד מהמומחים בפלשתינה א"י באותה עת לתחום להקמת מבנים מבוצרים – המהנדס אריה גליק.

גליק , לפני שעלה לארץ ישראל, היה מומחה לתכנון ובניה של מבנים מבוצרים בצבא הצ'כי. הנסיון והידע הרב הגיע עימו בעלייתו ושימש רבות את ארגוני המחתרות וההגנה בפלשתינה א"י.

את המיקום למגדל בחר מפקד בכיר  בארגון "ההגנה" – אליהו בן גרא, על מנת להקל על פעילותם של שומרי ונוטרי המושבה רחובות וכפר ביל"ו.

שומרים אלו היו עסוקים בכל שעות היממה במניעת מתקפות כנגד היישוב היהודי, אשר התקיימו לעתים תכופות מצד אנשי השבט סטרייא שהתגוררו ממזרח למושבה

מיקומו של המגדל נבחר משום גובהו הרב יחסית לשאר הגזרות הסמוכות, בגובה 80 מטר מעל פני הים – דבר שמאפשר תצפית יעילה לכל כיוון.

נקודת התצפית לכיוון מושב סתרייה, אז - אדמות השבט סטרייא - צילום: אפי אליאן
נקודת התצפית לכיוון מושב סתרייה, אז – אדמות השבט סטרייא – צילום: אפי אליאן

אז נחזור לבניית המגדל, באמצע שנת 1938 החלו בבניית המגדל. גליק מתכנן המגדל – החליט לבנות אותו בצורה המזכירה חרוט , זאת על מנת שיעמוד היטב בפני פגיעות ירי שיבוצעו מכורך המציאות לעברו. 

על פי התכנון המקורי, המגדל היה אמור להיות מבטון, כאשר חלקו הפנימי מחוזק באמצעות שריון ברזל. בצורה זו, רצה גליק ליצור חוזק קיצוני למגדל, אך עדיין מדובר בסוף שנות השלושים וברזל לצרכים כאלה – אין בנמצא, על כן חיפש גליק פתרונות אחרים. בעודו מחפש רעיון לשריון המגדל, הגיע למסגריית ליפקין שפעלה באותה עת ברחוב הראשי של רחובות (רחוב הרצל 190). משם ראה מיכל עם ושבבי מתכת רבים שהושלכו כפסולת. בשלב זה הבין גליק כי מצא מה שחיפש, ובעת בניית המגדל יחד עם הקבלנים משה מלמוד ואריה וקשטיין ערבב עם המלט את השבבים והשאריות.

התוצאה כמובן יצאה איכותית כפי שציפה , דפנות המבנה המחוזקות הצליחו לעמוד בכל פגיעה של ירי שבוצע לעברו. כפי שניתן לראות  – יותר משמונים שנה שחלפו מהקמתו והוא עודנו ניצב בגאווה.

שאריות הברזל ושבבי המתכת שהוכנסו לחיזוק המגדל - צילום: אפי אליאן
שאריות הברזל ושבבי המתכת שהוכנסו לחיזוק המגדל – צילום: אפי אליאן

החיים במגדל

הסתיימה בניית המגדל ושומרי המושבה החלו להגיע אליו באופן תדיר ולאייש אותו בכל שעות היממה. בתוך המגדל נבנו שלוש קומות בסך הכל, כאשר בכל קומה ישנם פתחים צרים המהווים את חרכי היירי. כמו כן  בנוסף, חרכים נוספים צרים, דרכם הצליחו השומרים לתצפת לכל כיוון סביב המגדל. 

מגדל הליצו בראש הגבעה בצפון רחובת - צילום: אפי אליאן
מגדל הליצו בראש הגבעה בצפון רחובות כפי שתועד ב-2014 – צילום ארכיון

 

הקומה הראשונה, היתה בעלת 4 חרכי ירי ופתח הכניסה שלה היה בגובה של כמטר. קומה זו שמשה למנוחה של השומרים שאיישו את המבנה. 
הדלת לכניסה, היתה אף היא עשויה מלוח בטון, אך נעלמה במהלך השנים ואיננה עוד. בקומה השניה של המגדל, כבר קיימים חמישה חרכי ירי ואילו הקומה האחרונה , הקומה השלישית, בעלת תצפית בצורה מרפסת תחת כיפת בטון. בראש הכיפה, בחלק המזרחי, היה מכסה שדרכו הפעילו זרקור לעבר השטחים הסמוכים. 

המעבר בין הקומות היה באמצעות סולם ברזל שהותקן במרכז המגדל מקומת הקרקע ועד לקומה השלישית. על פי תיעודים שונים, הסולם היה קיים עד לשנת 2012, ומאז יד עלומה הסירה אותו מהמגדל. 

פתח דלת הפילבוקס וחריכי ירי - צילום: אפי אליאן
פתח דלת הפילבוקס וחריכי ירי – צילום: אפי אליאן
רצפת הקומה השניה במגדל הליצן - צילום: אפי אליאן
רצפת הקומה השניה במגדל הליצן – צילום: אפי אליאן
מבט מעלה בפנים מגדל הליצן - צילום: אפי אליאן
מבט מעלה בפנים מגדל הליצן – צילום: אפי אליאן
פילבוקס הליצן ברחובות - צילום: אפי אליאן
פילבוקס הליצן ברחובות כפי שתועד ב2014 – צילום: אפי אליאן

 

ולאחר קום המדינה

עם הקמת מדינת ישראל במאי 1948 ופרוץ מלחמת העצמאות, עזבו אנשי השבט סטרייא את אדמותיהם והצורך במגדל השמירה נזנח. המגדל, אשר הוקם מעל פרדס הדרים שהשתייך למשפחת בילמס (מראשוני המושבה רחובות), לא היה בשימוש לו יועד. בתקופה מסוימת המגדל קיבל את שם משפחת בילמס, אך עם השנים זכה לשמות שונים עד שהתקבע "מגדל הליצן", וזאת בשל צורתו הייחודית. 

מגדל השומרים , מגדל הליצן רחובות - צילום: אפי אליאן
מגדל השומרים , מגדל הליצן רחובות – צילום: אפי אליאן

איך מגיעים?

החלטתם להגיע למקום? להלן דרכי הגישה. לבאים מכיוון רמלה לכביש 40. חולפים על פני היישוב ישרש וממשיכים דרומה. לאחר מס' קילומטרים , לפני צומת סתריה, בצמוד לתחנת דלק סונול . במקום ישנה חניה בו תוכלו להשאיר את רכבכם ולעלות רגלית לשביל המגדל. יוצאים מהתחנה לשביל הנמצא מצפון לה – השביל מוביל מעלה עד למגדל עצמו

חריכי הירי של הקומה השניה וראש המגדל - צילום: אפי אליאן
חריכי הירי של הקומה השניה וראש המגדל – צילום: אפי אליאן
כביש 40 המפריד בין אדמות רחובות לאדמות סתרייה - צילום: אפי אליאן
כביש 40 המפריד בין אדמות רחובות לאדמות סתרייה – צילום: אפי אליאן
מגדל השומרים , מגדל הליצן רחובות - צילום: אפי אליאן
מגדל השומרים , מגדל הליצן רחובות – צילום: אפי אליאן
מגדל השומרים , מגדל הליצן רחובות - צילום: אפי אליאן
מגדל השומרים , מגדל הליצן רחובות – צילום: אפי אליאן

מה באשר לעבודות שימור?

בעת החזרה מהמגדל, תבחינו במבנה ישן נוסף הסמוך לשדרת העצים ליד תחנת הדלק. מדובר בבית באר ישן שפעל במקום בשנות החמישים. המבנה – בעל 3 חללים, מכיל אף מעין שוקת בטון העושה רושם ששימשה עוד מאז את באי בית הבאר להשקיית הסוסים ובכלל.  במבנה הקטן מאחורי השוקת, במרכזו תבחינו בפי הבאר הישנה. כמו כן מצפון למגדל ניצב בית באר נוסף ואף בית אריזה, כל אלה במצב השתמרות ירוד מאוד. 

מגדל הליצן קיים עוד משנות השבעים ברשימת המבנים לשימור בעיריית רחובות. אך עם זאת, מאחר ומבנה מגדל השמירה והמבנים הנוספים נמצאים על גבי אדמה חקלאית השייכת לידיים פרטיות. כל עוד לא תופשר האדמה לבנייה, לא יהיה ניתן לבצע כל עבודות שימור במבנה. 

שרידי בית אריזה לפירות הדר שהשתייך לפרדסי משפחת בילמס רחובות - צילום: אפי אליאן
שרידי בית אריזה לפירות הדר שהשתייך לפרדסי משפחת בילמס רחובות – צילום: אפי אליאן
בית משאבה המותקנת מעל באר שהשתייכה לפרדסי משפחת בילמס רחובות - צילום: אפי אליאן
בית משאבה המותקנת מעל באר שהשתייכה לפרדסי משפחת בילמס רחובות – צילום: אפי אליאן

מפת הגעה למקום כאן (אתר עמוד ענן)

 

11 מבקרים הגיבו עד כה ב - “ביקור במגדל הליצן (הפילבוקס של רחובות)

  1. טיילנו שם
    יש שם הרבה פריחה וצמחים מעניינים קרוב למגדל
    המגדל ממש הרוס וחבל

  2. עדכוון מרענן
    הלוואי והעיריה תשמור על המגדל ההיסטורי

  3. בספר ״רחובות – אתרים ומסלולים״, של ישראלה קומפטון, מצוין כי ״המגדל נבנה בקיץ 1938, בחירוף נפש, תוך כדי חילופי יריות.״ (ולא בשנת 1939 כפי שכתוב בפוסט). המגדל השקיף על פרדסי המושבה, ועל הדרך שבין רחובות לרמלה. אותו הספר מלמד גם שבנוסף להתנכלויות מצד בני שבט סטרייה, היו גם גנבי פירות מרמלה ואנשי כנופיות בימי מאורעות תרצ״ו-תרצ״ט (המרד הערבי הגדול), במהלכם נבנה המגדל. במפת החלוקה של 1947, קו הגבול של ישראל עבר בסמוך למגדל השמירה (עד היום נותרו משוכות צבר בחלק מקו גבול זה שבמזרח רחובות).

  4. שהיתי ילד טפסתי על המגדל הזה
    זכרונותתתתתתתתתתתתתתתתתתתת ((((:

  5. לציין שלא היה כפר ערבי מול המגדל אלא רק התיישבות של בני שבט סתרייה

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.