"מי שחלם גבעתי…" [ביקור במצודת יואב / משטרת עירק סווידאן] – פרויקט טגארט

המגדל והדופן המערבית - מצודת יואב - צילום: אפי אליאן

מצודת יואב לא נקראה כך תמיד, שמה המקורי עימו נבנתה בשלהי שנות 1940 היה "משטרת עיראק סווידאן".

המצודה כמיני רבות הפזורות ברחבי מישור החוף בישראל, היתה בעלת דגם מבנה של "מצודות טיגארט", מצודות לחימה ושמירה ששימשו להגנת נקודות אסטרטגיות כנגד האויב.

האתר נמצא בסמוך ליישוב שדה יואב וקיבוץ נגבה על כביש 35 שבשפלת החוף הדרומית.

דגם מצודת יואב בשנת 1948 - צילום: אפי אליאן
דגם מצודת יואב בשנת 1948 – צילום: אפי אליאן

מצודת יואב זוכה למבקרים רבים בשל ההיסטוריה הרבה האופפת אותה בכל שנות קיומה. מאז הקרבות בשנות ה-40 ועד לשנת 1983 שימשה המצודה כבסיס צה"ל פעיל. בשנת 1983 נעזב הבסיס והמבנה הפך לאחר שיפוץ ושחזור מדויק לאתר זכרון ומורשת הקרב של חטיבת גבעתי לשנת 1948 ואף משמשת כיום כאתר השבעה לחיילי גבעתי הטריים.

תחילת הדרך

מצודת יואב הוקמה בתחילת שנת 1940 כחלק ממצודות טיגארט שהקימו הבריטים אז בתקופת המנדט, זאת על מנת להשתמש בנקודות אסטרטגיות על דרכים עיקריות במדינה לשם שמירת החוק והביטחון המקומי. ההחלטה על הקמת המצודות כזאת בשדה יואב, הגיעה בעקבות פריצת המרד הערבי הגדול בארץ ישראל. את ההחלטה יזם בריטי מומחה לענייני טרור – צ'ארלס טיגארט – על שמו למעשה קרויות המצודות המפוזרות ברחבי מישור החוף בישראל. 

המצודה לא נקראה בשמה הנוכחי מאז ימי הקמתה, אלא שמה היה "משטרת עיראק סווידאן" , זאת על שמו של יישוב ערבי הנמצא בסמוך. המבנה המרשים הוקם על גבעה החולשת על היישובים מסביב , בניהם קיבוץ נגבה אשר "זכה" למתקפות חוזרות ונשנות משוכנים בה. מבחינת חברי קיבוץ נגבה נחשבה המצודה כ"המפלצת שעל הגבעה". בתי הקיבוץ חטפו לא מעט ירי ארטילריה במשך שנות קיומה – מה שגרם להרס רב ואף פגיעה בגוף לתושבים. 

בעקבות מיקומה והיכולות הרבות שבה , היתה המצודה לניסיונות כיבוש רבים מצד הלוחמים. 

שלט הכניסה - מצודת יואב - צילום: אפי אליאן
שלט הכניסה – מצודת יואב – צילום: אפי אליאן

 

מיקום אסטרטגי

המיקום של משטרת עיראק סווידאן איפשרה יכולות רבות של לחימה, התקפה ותצפית על היישובים הרבים שהיו פזורים מסביבה. המצודה חלשה על הציר המרכזי בין אל-מג'דל (כיום העיר אשקלון) לבין ג'וברין (כיום בית גוברין) והדרך העולה לירושלים. 

כמו כן המצודה ישבה על נקודת החיבור של ארץ ישראל לנגב , ומנגד חיברה למרכז הארץ – ראשון לציון , גדרה , רחובות וכו'. 

עצם היכולות שליטה של המצודה גרמו לאינספור ניסיונות כיבוש של לוחמים, זאת על מנת להשיג שליטה חזקה בגזרה.

 

מצודת יואב
מצודת יואב

המצודה עוברת לידי האויב

השוטרים הבריטים אשר בנו את המצודה בתחילת שנת 1940, החזיקו בה עד לימים האחרונים של המנדט הבריטי בארץ ישראל. 

המצודה היתה האתר האחרון שננטש על ידם מכלל המצודות ותחנות המשטרה הפזורות ברחבי הארץ, 

על פי תוכנית החלוקה, המצודה ישבה בשטח השייך לערבים, אך האדמות שעליה נבנתה היו למעשה בבעלות יהודית. בתאריך 13 לחודש מאי בשנת 1948 מסרו הבריטים את מפתחות המצודה לידי הערבים ועזבו את המקום. מקבלי המפתחות הערביים היו כוחות לוחמים אשר חלקם היו מקומיים וחלקם השני לוחמים מצריים שהגיעו לאזור. 

הכוחות הללו החזיקו במצודה באדיקות רבה עד להגעת כוח התגבורת של הפולש המצרי. בעת ניסיונות החדירה של הכוח המצרי לארץ ישראל , השתמשו המצרים במצודה כנקודת תקיפה ושליטה אסטרטגית על יישובי הסביבה ודרכי הגישה למרכז הארץ. מיקומה של המצודה היווה איום קשה על היישובים הצעירים שהיו פרושים מסביב, היישוב העיקרי שסבל מהתקפות חוזרות ונשנות היה נגבה, אשר היה בטווח הירי הארטילרי מהמצודה.

 

שמונה ניסיונות והמצודה בידינו !

מיקומה הגבוה של המצודה גרם לתסכול רב בקרב התושבים הסמוכים לה והלוחמים אשר ניסו להשיג שליטה בטחונית בגזרה. משום כך היו לא מעט ניסיונות עקובים מדם של לוחמינו להשתלט על המצודה לטובת הגנת הארץ והיישוב. 

כנגד המצודה בוצעו שמונה ניסיונות רשמיים של תקיפה וניסיון כיבוש על ידי הלוחמים של חטיבת גבעתי של שנת 1948.

14/05/1948

בעוד המצודה נשלטת בידי כוחות ערבים מקומיים וכוח קטן של לוחמים מצריים , מגיחים כוחות ראשונים של לוחמי גבעתי , הלוחמים הגיעו למקום בציפייה לקבל מצודה נטושה , אך נתקלו בהתנגדות עזה מצד יושבי המצודה, דבר שגרם ללוחמינו לסגת מהמקום במהירה. 

18/05/1948

בליל ה-18 למאי , הגיחו מן האפילה לוחמי גבעתי לאזור המצודה, שם ניסו בפעם השניה להשיג שליטה במצודה, אך הפעולה נכשלה מתחילת דרכה זאת לאור ליקויים רבים בתכנון וזיהוי הזירה אותה היו אמורים לתקוף, בין החלקים העיקריים שגרמו לכשלון התקיפה: לוחמים רבים נותרו לאבטחת צירי הגישה ומעט מאוד לוחמים הגיעו למצודה עצמה על מנת להילחם ולכבוש. כמו כן בעת שהגיעו לשטח המצודה, הפעילו מוקשי תאורה רבים אשר גרמו לאויב לזהות את המתקפה עוד בטרם הגיעו לוחמי גבעתי לדפנות המצודה. משום כך לאחר זמן קצר הוחלט לסגת שוב. 

21/05/1948

בליל ה-21 לחודש מאי , ניסו בפעם השלישית להשיג שליטה במצודה. הכוחות הגיעו בצוותים מתוגברים ובוצעה לחימה קשה במהלך הלילה, בעת שעלה אור ראשון התגלתה התמונה כי ישנם לפחות 40 פצועים ושלושה הרוגים בקרב הכוחות הישראלים, בעקבות כך החליטו לסגת. 

10/06/1948

בליל ה-10 לחודש יוני הגיעו לקרבת המצודה אנשי חטיבת גבעתי בנסיון נוסף להשתלט עליה, הכוחות המצריים במקום כאילו וידעו על המתקפה הבאה לקראתם ואלו בצעו לחימה עזה כנגד כוחותינו. לאחר קרב קשה בהם הוזעקה אף תגבורת של מטוס ושריוניות ולא מעט הרוגים בקרב שני הצדדים, החליטו מפקדי החטיבה לסגת לאחור. 

08/07/1948

בליל ה-8 לחודש יולי הגיחו בפעם החמישית לוחמי חטיבת גבעתי לקרבת מצודת עיראק סווידאן בנסיון להשתלט עליה. בעת תכנון המתקפה על המצודה התבססו על ידיעות מודיעין המספרות על ארבעה גדרות תיל אותן צריך לפרוץ בטרם מגיעים למרגלות המצודה, כשהגיעו למקום ופרצו את ארבעת הגדרות , גילו הלוחמים כי ישנה גדר תיל גבוהה נוספת ובלתי צפויה. היות ששעות הלילה חלפו להם ואור ראשון הניץ , הוחלט שלא לבצע את הלחימה באור יום מול האויב וכוחות חטיבת גבעתי נסוגו על עקבותיהם. 

19/10/1948

בתאריך ה-15 לחודש אוקטובר נפתח מבצע בשם "מבצע יואב" בו פעלו הכוחות הלוחמים של צה"ל לפריצת הדרך לנגב. בליל ה-19 לאוקטובר הוחלט שוב לנסות לכבוש את המצודה, הכוחות של חטיבת גבעתי הגיעו למרגלות המצודה, הצליחו לפרוץ שתי גדרות תיל, אך בגדר השלישית נתקלו באש אויב עזה אשר גרמה להם לסגת לאחור. 

21/10/1948

יומיים בלבד לאחר הנסיון הכושל לכבוש את מצודת משטרת עיראק סווידאן מידי המצרים, הגיעה חטיבת לוחמי גבעתי בסיוע של גדוד נוסף של החטיבה ויחדיו עלו לתקיפה מול המצודה, הגדוד הנוסף היה מאובזר בכלי לחימה רבים כגון להביורים ומשוריינים, כשהגיעו למקום והחלו בתקיפה, הצליחו לחדור למקומות חדשים בקרבת המצודה, אך בעקבות חוסר תיאום משווע בין הגדודים השונים, נעצרה הפריצה בתחילת דרכה. 

נהג משוריין של הגדוד הנוסף הצליח על דעת עצמו להגיע עד למרחק של כ-30 מטרים עם המשוריין שהיה עמוס לעייפה בחומרי נפץ ושם לפוצץ אותו באמצעות שעון עצר. הפעולה הייחודית שביצע נהג המשוריין – יוסף עדוי, גרמה לפריצת הגדרות, הכוחות התוקפים הצליחו לחדור את הגדרות ואף להגיע לקיר המערבי של המצודה אך משום שהאור הראשון החל לעלות, החליטו לסגת ולא לבצע חדירה למקום. 

09/11/1948 – הנסיון המוצלח

בתאריך ה-9 לחודש נובמבר הגיעה לגזרה חטיבה 8 אשר עליה פיקד יצחק שדה. הוחלט לבצע את התקיפה באור יום לשם שינוי והחלו לעלות למרומי הגבעה עם המשוריינים. בשעות הבוקר ביצעו תקיפה ארטילרית על המצודה ובשעות הצהרים החלו בחדירה לשטח הגבעה באמצעות המשוריינים. התקיפה החלה ממספר כיוונים שונים על המצודה, דבר שגרם לפריסת כוחות האויב השוכנים במצודה, עקב כך לא הצליחו לשמור היטב על המצודה וכוחות הלחימה של החטיבה הצליחו לפרוץ פתח בתחתית המצודה ולחדור אליה. 

יושבי המצודה שהבחינו בחדירה החליטו להיכנע לכוחות הלוחמים – משטרת עיראק סווידאן בידינו ! 

אחרי המלחמה

בתום מלחמת העצמאות , המצודה היתה ברשות מדינת ישראל, לאחר תום הקרבות הוקם במקום בסיס צה"ל פעיל שהיה בשימוש עד שנת 1982. שמה של המצודה שונה למצודת יואב, על שמו של יצחק דובנו שהיה מפקד נגבה. השם יואב היה הכינוי שלו ב"הגנה".

יצחק דובנו (יואב) נהרג לאחר שנפגע מהפצצת מטוסים מצריים בעת התקפה על קיבוץ נגבה. 

בשנת 1983 הוחלט להקים את חטיבת גבעתי מחדש, אז הוחלט אף להשתמש במבני המצודה כאתר מורשת וזיכרון לחטיבה. המוזיאון שהוקם במקום כולל תצלומים ומסמכים רבים המעידים על האירועים שהתחוללו במקום, מיצגים ותבליטים ייחודים, מפות והדמיות של הגזרה בעת הלחימה ועוד. 

במקום מתקיימים טקסי ההשבעה של חיילי חטיבת גבעתי החדשה, אירועים הקשורים בחיל ועוד. תוך כדי ישנה קבלת קהל ומבקרים להתרשמות ולמידת ההיסטוריה. כמו כן ניתן לראות את פתח החדירה מנסיון הפריצה השמיני של הלוחמים הישראלים משנת 1948, מיצגים רבים מהתקופה, מגדל התצפית המחורר מקליעים ואף תצוגת רכבים משוריינים וכלי נשק. 

בקומה השניה של המבנה, נמצא מיצג המספר על חיילי סיירת שקד שהיו חלק בלתי נפרד מהלוחמים בדרום הארץ. הסיירת פעלה בגזרה מאז שנות החמישים ועד לסוף מלחמת יום הכיפורים.

דרכי הגעה למקום

לבאים מצפון הארץ – מצומת קסטינה (צומת מלאכי) על כביש אשקלון, עד לקיבוץ נגבה, שם ניתן לעצור באתר "תום ותומר" , ומשם מול השער של הקיבוץ פניה שמאלה וממשיכים עם הכביש המתפתל סביב הקיבוץ עד להגעה למקום. 

לבאים מכיוון דרום, מכביש 4 לצומת אבא הלל סילבר, עד לצומת ה-T עם כביש 35 , משם כ-6 קילומטר ומגיעים לאתר, חניה חופשית במקום. הכניסה בתשלום

האתר מסומן בתוכנות הניווט

 גלריית תמונות

 

4 מבקרים הגיבו עד כה ב - “"מי שחלם גבעתי…" [ביקור במצודת יואב / משטרת עירק סווידאן] – פרויקט טגארט

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.