כותרת - מה הסיפור בעצם?

ברחבי ארץ ישראל ניצבים עשרות מבני בטון מרשימים אשר נבנו בתקופת המנדט הבריטי לפני קום המדינה.  רוב רובם של המבנים הללו עדיין נמצא בשימוש פעיל בידי גורמים שונים של כוחות הבטחון, כמו: משטרת ישראל, משמר הגבול, שירות בתי הסוהר, צבא הגנה לישראל, מוזיאונים וגם ארגונים פרטיים אשר קיבלו לידיהם את המבנים לשימושים מגוונים. 

המבנים הללו, נראים לעין ממוצעת כמבנים תמימים, אולי גם מרובעים, מיושנים ויש מעטים שגם יאמרו עליהם ‘מכוערים’, אך האמת הבלתי מעורערת היא, שהמבנים בעלי משמעות היסטורית נרחבת בתקופות רבות מתקופת המנדט בפלשתינה א”י ועד לשנים אלה של מדינת ישראל המתבגרת.  מבנים אלו קרויים ‘מצודות טיגארט’ ואלו הוקמו בשני שלבים עיקריים החל מסוף שנות השלושים ועד לשנים הראשונות של שנות הארבעים של המאה הקודמת. 

מבנים אלו הוקמו ביוזמה שנועדה להגן על גבולות הארץ הצפוניים, מפני חדירה של כוחות ערביים מלבנון וסוריה – תחילה באמצעות מיזם הקמת מיצדיות גבול הצפון לאורכו של כביש הבטחון, ובאמצעות מיזם שני שזכה לשם ‘מיזם בנייני המשטרה’ – ‘Police Building Programme’. במהלך תקופת שני מיזמים אלה, הוקמו מעל חמישים מבני משטרה מבוצרים בארץ, ממטולה ועד לבאר שבע.

מי שאחראי בעצם למיזמים מרשימים אלה, הוא קצין בריטי אשר הוזעק לפלשתינה בידי ממשלת המנדט, על מנת לעשות סדר בכל ענייני הבטחון בארץ, לאחר שאלו נכשלו בהתמודדות עם פרעות המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939. אותו קצין שימש למפקד משטרה בצפון מזרח הודו, שם רכש מיומנות גבוהה בדיכוי אוכלוסיות מורדות והיה בעל ידע נרחב והצלחה מוכחת בלוחמה בטרור. שמו של הקצין – סר צ’ארלס טיגארט, אשר שמו מונצח עד ימים אלה בשמות מצודות המשטרה – מצודות טיגארט. 

מימין לשמאל, נגד כיוון השעון: משטרת נהלל | משטרת בצה 2 | משטרת יגור | משטרת מרץ | משטרת קרית אל כנב | משטרת עתלית - צילום:  אפי אליאן, ארכיון פרוייקט טיגארט

מימין לשמאל, נגד כיוון השעון: משטרת נהלל | משטרת בצה 2 | משטרת יגור | משטרת מרץ | משטרת קרית אל כנב | משטרת עתלית – צילום:  אפי אליאן, ארכיון פרוייקט טיגארט

לאחר ביקורו הראשון של צ’ארלס טיגארט בפלשתינה א”י, בשנת 1937, בעיצומן של פרעות המרד הערבי הגדול, כבר אז פעל במלוא הכוח לחיבור בין זרועות הבטחון של ממשלת המנדט, מול כוחות האויב הנוספים הבלתי סדירים אשר הגיעו מלבנון וסוריה על מנת לסייע למקומיים. כבר בשלב זה, ממשלת המנדט על צבאה וכוחות הבטחון שהיו ברשותה, התקשתה מלהתמודד מול המורדים הערבים המקומיים.  בביקורו זה, החל לבנות את המיזם הראשון של ‘גדר הבטחון’. במיזם זה, הוקמה גדר אשר ייעודה היה לחסום את גבול הצפון מפני חדירות רגליות של לוחמי גרילה. בהמשך, על אותו התוואי של הגדר, נבנתה שרשרת מיצדיות מבוצרות בנקודות מפתח אשר ככה גם עמדות ‘פילבוקס’ בניהן, על מנת לעבות את היכולת ההרמטית לשמור על הגבול הצפוני.  

לאור ההצלחה של המיזם הראשון, בשנה לאחר מכן, שנת 1938, הנציב העליון לאותה תקופה: הרולד מקמייקל Harold MacMichael, מקים ועדה בראשות טיגארט, אשר מטרתה- לתכנן מחדש את מערך תחנות המשטרה ותכנון מבנים נאותים בנקודות שונות בארץ אשר יעניקו יכולת השלטת חוק סדיר. עיקר הדרישות שאלו בוועדה היו לקביעת אופי מבני המשטרה, תוך שדרוג יכולות ההגנה על הבניינים שיתופעלו גם בכוח אדם מינימלי. בוועדה זו נקבע היעד להקמת 77 תחנות משטרה מבוצרות, ממטולה לבאר שבע. 

בחודש מאי 1939 מוצגת התוכנית המוגמרת לראשי ממשלת המנדט. לאחר הצגת התוכנית, טיגארט עוזב את הארץ ללונדון, אך ממשיך לנהל את התוכנית ‘מרחוק’ בהתאם לאילוצים הקיימים. במקביל פורצת מלחמת העולם השניה, וכתוצאה מכך, מאחר ומלחמה עולה המון, המיזם נקלע לקשיים כלכליים. למרות זאת, טיגארט נלחם להמשיך את התוכנית המתבקשת, וזו אכן מתקדמת, אך לאחר ארגון מחדש של רשימת מצודות המשטרה והסרה של יותר מעשרים מצודות משטרה ממנה. 

בהתאם לתוכנית המעודכנת, בתחילת שנת 1940 נחתמות תוכניות ההקמה של מצודות המשטרה במחלקה מיוחדת של ‘מחלקת עבודות ציבוריות’ אשר הוקמה בייחוד לשם מיזם זה, לאחר מספר חודשים החלו להימסר חוזי העבודה ותוכניות הבנייה לקבלני הבניה. בתוכניות אלו הוקמו המצודות בשני סבבי בנייה נפרדים.  מבנים אלו החלו להיבנות כבר בתקופה בה הפרעות התמוססו באופן יחסי, אך לאור הנסיון המר של האנגלים מהשנים הקודמות, המשיכו בתוכנית הגדולה ולו במטרה לפיה יוכלו למנוע התקוממות ומרד בהמשך. 

עבודות ההקמה נמשכו עד לשנת 1941 ואלו הניבו מבני משטרה מרשימים וגדולים עבור משטרת פלשתינה. בחלק גדול ממצודות המשטרה, שולבו גם משרדים של מוסדות ממשלתיים אזרחיים, בהתאם לצרכים האזוריים. מבנים אלו פעלו בשירות ממשלת המנדט הבריטי על משרדיו עד לימים האחרונים של המנדט הבריטי בארץ.   בסיומו של המנדט, נמסרו רוב המבנים מימי הבריטים לגורמים מקומיים, עבריים, ערבים ואף בגזרה מסוימת גם לידי הירדנים.  חלק נכבד ממצודות המשטרה היו מעורבות בדרך כזו או אחרת במלחמת העצמאות ב-1948 ובהמשך גם כחלק ממלחמת ששת הימים ב-1967.

מימין לשמאל.  פילבוקס שהוקם בסמוך למשטרת אלחמה וקו הרכבת |  תחנת משטרת בטאני באר טוביה | מגדל השריד האחרון של משטרת אלחמה - צילום: אפי אליאן - ארכיון פרוייקט טיגארט

מימין לשמאל.  פילבוקס שהוקם בסמוך למשטרת אלחמה וקו הרכבת |  תחנת משטרת בטאני באר טוביה | מגדל השריד האחרון של משטרת אלחמה – צילום: אפי אליאן – ארכיון פרוייקט טיגארט

מבני משטרה אלה, אשר היו חלק בשירות משמעותי בהיסטוריה של ארצנו, נחשבים היום – שמונים שנה ויותר לאחר הקמתם, לבניין הקבוע והבטוח של מיטב כוחות הבטחון. באמצעות המיזם – ‘פרוייקט טיגארט’, שמתי למטרה לתעד ולשמר ככל שניתן את ההיסטוריה החשובה והמרתקת של המבנים שנותרו, וגם – של אלה שכבר נהרסו במהלך השנים.  

במשך שנות המיזם, אשר החל אי שם בשנת 2013, חקרתי, ביקרתי והכי חשוב – תיעדתי את מבצרי המשטרה ומיצדיות המשטרה המנדטורית בנקודות רבות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד הנגב הדרומי. בכוונתי לפרסם ולשמור כל פיסת מידע הקשורה בבנייני המשטרה המרתקים, למען ההיסטוריה והדורות הבאים.  לפני עבודה רבה וארוכת שנים. עד אז – 

ברוכים הבאים לפרוייקט טיגארט - לחצן כניסה