ראשי    רשימת המבנים     תיק תיעוד – מיצדיות גדר הצפון     תיק תיעוד – בנייני המשטרה P.B.P      תיק תיעוד – נקודות משטרה     מומלצים לעיון   

פרויקט טיגארט

 

פרויקט טיגארט החל את דרכו בשנת 2012 במהלך ביקור בתחנת משטרה נטושה בשפלה. לאחר הביקור ולקראת הכנת
כתבה קטנה, חקרנו אודותיה ומשם נחשף עולם שלם בכל הקשור למבני המשטרה הבריטית בארץ ישראל אשר נבנו
במהלך שנות ה-30. משם, התחלנו בתיעוד של מבני המשטרה ברחבי הארץ לפי מידע שהצטבר לרשימה גדולה בזכות
מחקר מעמיק ברחבי האינטרנט, ספרי היסטוריה ומורשת קרב, אנשי מקצוע, ארכיונים שונים ואף שיחות רבות
עם "המשוגעים לדבר".
המיזם שהחל עוד ב-2012 טרם הושלם ועבודה רבה עוד לפנינו,
עם זאת מובאים אליכם החומרים שאספנו, תעדכנו וכתבנו. קריאה מהנה!


מבני תחנות המשטרה הוקמו במהלך תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. המבנים, הוקמו במהלך שני מיזמי בניה אשר החלו במהלכו
של המרד הערבי הגדול, מרד, אשר הביא את השלטון הבריטי להבנה שיש ליצור כוח הרתעתי חזק יותר מזה שהיה קיים עד תקופה זו ועבור
אילו יש צורך במבני משטרה מבוצרים ומשוריינים עבור כוחות המשטרה ואנשי הבטחון.
מי שזכה לכבוד על מיזם הקמת מבני המשטרה החדשים היה קצין משטרה בריטי בשם סר צ'ארלס טיגארט אשר שירת ביבשת הודו
כמפקד משטרה בעיר הבירה של מדינת מערב בנגל, משם הוזעק לפלשתינה (שמה של ארץ ישראל בימים ההם)
במהלך שנת 1937 במהלך שיא תקופת המרד. טיגארט הובא במיוחד על מנת
לפקח ולאמוד את המצב הביטחוני בארץ,
חרף העדר היכולת של זרועות הבטחון להתמודד מול המורדים הערביים המקומיים והכוחות הנוספים שהגיעו לעזרתם 
מעבר לגבולות המדינה, סוריה, לבנון ועוד.

סמל המשטרה הבריטית בארץ ישראל - צילום: עמוד האינסטגרם היסטוריה על המפה
סמל המשטרה הבריטית בארץ ישראל – צילום: עמוד האינסטגרם היסטוריה על המפה

מספר חודשים לאחר מכן, כבר עמדה ועדה בראשות טיגארט לתכנון והקמת מבני המשטרה החדשים בארץ ישראל.
בין חברי הועדה נכחו גם מפקד משטרת המנדט
מר אלן סונדרס, מר רוברט היינינט שהיה מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל ואנשי מפתח נוספים
אשר קשרו יחדיו חיבור בין כל יחידות הבטחון והסדר המקומי.
כאשר כל אלה יחדיו, יזמו והציבו דרישות נוקשות בכל הצרכים הביטחוניים 
על שלל הגזרות בארץ ישראל, זאת על מנת לתת מענה הולם למתקפות הרבות שבוצעו
כנגד שוטרי וחיילי המנדט הבריטי ובכלל כנגד
ציבור האזרחים אשר ניזוק באופן ישיר מאירועי טרור, פלילי ומעל הכל – העדר היכולת של המשטר להגן עליהם.

מיזם תחנות המשטרה התחלק לשני חלקים עיקריים. הראשון, הינו מיזם שעסק באזור צפון הארץ והחל עוד במהלך תקופת המרד הערבי הגדול.
במיזם זה הוקמו 
מצדיות מבוצרות לאורך כביש הצפון אשר התפרס ממזרח למערב. עיקר פעילותן של המיצדיות היה לשם הגנת הגבול הצפוני
מפני חדירת כוחות ערביים מלבנון וסוריה בתקופת המרד הערבי הגדול ואילו לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם השניה פעילותן הפכה להגנת הארץ
כנגד פלישתם של צבאות גרמניה ובעלות הברית אשר איימו לחדור כדרך המדינות הצפונית. מיזם זה נקרא "מיזם גדר הצפון"

המיזם השני כבר זכה לשם יותר רשמי "Police Building Programme" (מיזם מבני המשטרה) אשר במהלכו הוקמו מעל 60 מצודות משטרה גדולות 
ברחבי הארץ מצפון ועד דרום אשר היו אמונות על שמירת הסדר הציבורי אזרחי ואף כמשרדי ממשל אשר העניקו שירותים אזרחיים שונים.

סר צ'ארלס טיגארט אשר סייר ברחבי הארץ קבע את מיקומיהן הנדרש בין אם במיזם גדר הצפון, שם מיקם את תחנות המשטרה לאורך כביש
רוחבי ממזרח
למעקב, בנוסף קבע מיקום של עמדות שמירה "פילבוקס" ופריסת גדר גבול צפונית לאורך הציר. 
במיזם Police Building Programme קבע טיגארט את מיקומיהם של תחנות משטרה כל זאת על מנת ליצור משטר אמין,
חזק אשר יוכל לתת מענה הולם בעת אירועים חריגים.

בתום הכנת ספר המלצותיו של טיגארט לשיפור הבטחון המקומי, עזב את הארץ, אך המשיך את עבודתו מלונדון לשם קידום המלצותיו.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה  הוצאותיו של משרד ההגנה בשל המלחמה, דבר שגרם לערעורה של תוכניות טגארט,
אך בשל לחץ שהפעיל טיגארט הוסכם לממש את התוכנית
אך רק לאחר קיצוץ בכמות תחנות המשטרה. לאחר בחינה מחודשת יצר על
בסיס של ריכוז יישובים המוכרים כ"בעייתים", שינה מיקומים, פיצל ואף איחד נקודות  משטרה שפעלו עד אז וסבלו ממתקפות חוזרות ונשנות,
והסיר מרשימת דרישות ההקמה עשרים תחנות משטרה ומספר נקודות משטרה משניות. 
בסוף שנת 1939 אושר התקציב הראשוני למיזם בניני המשטרה ומיצדיות גדר הצפון, התקציב אפשר הקמת 11 מצודות ובהמשך
לאחר קבלת התקציב השני הוקמו עוד
44 מצודות נוספות ברחבי הארץ.  תהליך בניית המצודות התקיים לאורך תקופה בין 1939 ל-1942.

בנייני המשטרה (מצודות הטיגארט) ומצדיות גדר הצפון נבנו במודלים קבועים. כאשר מצדיות גדר הצפון בנויות במבנים ריבועיים בעלי 
שתי או שלוש קומות, כאשר על אחת מהפאות עומד צריח מתומן בעל חרכי ירי ותצפית ופנס זרק-אור על ראשו.
בנייני המשטרה האחרים (מצודות הטיגארט) נבנו במבנים מלבניים בעיקר (אם כי היו גם מרובעים בודדים) אשר עיקרם היה מבנה ובשתיים
מפינותיו ניצבו מגדלים החולשים להגנת הדפנות. כל מגדל הכיל חרכי ירי נפתחים בקומה התחתונה וחרכי ירי קבועים בחלקו העליון.
בקומות העליונות של המגדלים הקיימים ברוב המצודות הותקנו דודי מים עצומים אשר שימשו את המצודות בעת חירום. 

מבני החזית של מצודות הטיגארט נבנו בדרך כלל בנייני שתי קומות ויתרת המבנים היו בחלקם דו קומתיים גם כן ובהמשך קומה בודדת.
  היו מבנים גדולים יותר שכללו שלוש קומות באופן מלא או חלקי של הבניינים המרכיבים את המצודה. 
בקצה האחורי של תחנות המשטרה הללו מוקמה אורוות סוסים ובדרך כלל בסמוך אליה היתה הכניסה לכלי רכב לחצר הפנימית.
בחצר הפנימית, אשר חולקה ברוב המצודות לשני חלקים מוקם מבנה המכיל עמדות מוסך ותחזוקה לכלי הרכב והרוכבים,
מתקני מטבח וצרכים פנימיים כמו מכבסה, תחזוקה וכדומה.  בדרך כלל סביב החצר האחורית היו מבני מגורים חד קומתיים עבור משפחות השוטרים,
במקביל – בקומות העליונות של בניני המשנה המחוברים לחזית מוקמו חדרי השינה לשוטרים בודדים לפי חלוקה ממוצעת של שישה מיטות לחדר. 

בחלק ממצודות הטיגארט אוכלסו גם גופים נוספים כגון בתי המשפט, משרדי הבולשת הבריטית (CID), מפקדות ופלוגות צבא שונות,
ואף משרדי ממשלה שונים במצודות הגדולות יותר.  רוב מבני הטיגארט כללו אלמנטים חיוניים להפעלת התחנה כגון משאבות מים, גנרטור לשעת חירום,
חדר אלחוט. חלונות המבנים בשני סוגי המצודות (גדר הצפון ומצודות הטיגארט) היו בעלי סורגים. במצדיות גדר הצפון היו סורגי ברזל על פתחי
החלונות הקטנים, כאשר יתרת חלונות המצדית היו מלבניים וצרים שכל אחד מהם מורכב משתי כנפות פלדה. במצודות הטיגארט לעומת זאת,
היו סורגים קבועים על כל פתחי קומת הקרקע עם חלונות מוארכים או מרובעים קטנים. בקומה העליונה כבר נבנו חדרי המגורים
עם מרפסות בעלי מסגרות גדולות אשר שימשו בעת הצורך כעמדות ירי בנוסף לאלה על ראשי המגדלים בפינות.

לקראת סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, החלו הבריטים למסור את תחנות המשטרה לידי הרשויות שפעלו באזור,
מבני משטרה שפעלו באזורים של יישובים יהודיים נמסרו לאנשי ההגנה בעיקר. תחנות שפעלו באזור המרובה יישובים ערבים נמסרו בחלק
מהמקרים לידי ראשי הכפר הקרוב והיו כאלה שננטשו. למצודות ומצדיות המשטרה היה חלק נכבד בקרבות מלחמת העצמאות ב-1948
שכן שימשו את הצדדים כמבני הגנה במקרה של הישראלים ובמקרה של האויב כמבני התבצרות. חלק מהמבנים ניזוק
ואף הושמד במהלך השנים בנסיבות שונות ובמהלך קרבות ומלחמות שידעה מדינתנו.  חלק מכובד מהמבנים הפך לתחנות משטרה
פעילות עד ימים אלה, לבסיסי צה"ל אשר משתמשים במבנים המשוריינים כבנייני צבא מנהליים, מיטב בתי הסוהר הישראלים עושים
שימוש עדיין בחלק ממבני הטיגארט ומצד שני יש כאלה ש"אוזרחו" ואף כאלה שננטשו ואינם בשימוש עוד. 

17 תגובות שנכתבו על “פרויקט טיגארט

    1. אכן ידוע על תחנת המשטרה מרץ, היא גם כן מתקופת הבריטים בארץ ישראל, מדובר במבנה תחנה מהדור הראשוני,
      נבקר אותה בהמשך ונבחן להוסיף אותה לרשימה בהתאם לנתוניה.

  1. משטרת מסובים בכביש 461 הינה מבנה טיגארט. כדאי לתעד גם אותה

    1. משטרת מסובים אמנם נראית עם סממנים "בריטים" כמו הסורגים ואופי המבנה הבסיסי, אך מדובר בפועל בנקודת משטרה מאמצע שנות השלושים ששודרג מעט במהלך תקופת המנדט. די דומה לעניין הבניין של משטרת באטאני עליה כתבנו במדור. נבחן אפשרות להכניס אותה גם לרשימה בשלב מאוחר יותר.

      תודה על תגובתך (:

  2. הבניין של המשטרה ביטאני הוא מאוד דומה לבניין של המשטרה בנהלל ששם רק יש תוספות
    אני צודק?

    1. בהחלט! משטרת נהלל בנויה על בסיס של תחנת משטרה ותיקה יותר, משנת 1935 פחות או יותר, הטיגארט שסביבה הוקם בסביבות שנות ה40,
      משטרת באטאני (לא ביטאני) – נותרה בצורה המקורית משנות השלושים המוקדמות יותר ולא שודרגה.

  3. חסר תחנות שנמצאות בשטחי אימונים במדבר יהודה כמו משטרת אום דראג' וכן משטרת רוג'ום א נאקה ליד תקוע

    1. שלום אשר

      אמנם מדובר בתחנות משטרה שמקורן ככל הנראה בשנות החמישים, אך עם זאת אין מדובר בתחנות משטרה בריטיות אלא תחנות משטרה ירדניות.
      לגבי רוג'ום א-נקה יש מידע שהיו חלק מהבסיס לתכנון מצודות הטגארט הבריטיות, אך במקורה זה עדיין מבנה של המשטרה הירדנית ושימש אותה עד מלחמת ששת הימים בקרוב.

      לגבי אום דרג', מדובר במבנה משטרתי כנקודת ביקורת גבולות אך גם הוא אינו בריטי כאלו ברשימה מעלה, אלא שימשו את המשטרה הירדנית.

      תודה רבה על תגובתך ונשמח לקבל הצעות נוספות ככל שקיימות.

      אפי

  4. מיזם מבורך כל הכבוד לכם
    מציע להפריד בין סוגי המשטרות לפי מבנים – טגארט לבד , מבצרי משטרה בנפרד ותחנות בסיסיות בנפרד.

      1. לא ראיתי תיעוד של המשטרה הבריטית ביגור
        הבניין עדיין קיים
        יכול להיות שדומה לתחנות דור ראשון שהכנתם

        כדאי לבדוק

        1. היי ,

          שמענו לאחרונה על המבנה המדובר ביגור, ידוע לנו כי היה בשיפוץ שימור לאחרונה, ניגש לשם בקרוב (כל עוד סגרי הממשלה לא ימנעו מאיתנו) (:

          תודה!

  5. האתר מעניין מאד.אגב, 'המרד הערבי הגדול ' הסתיים בתבוסה מוחלטת של המורדים. ויש להניח כי תבוסתם עזרה לישראל במלחמת העצמאות.
    מחשש לפלישה של כוחות צרפתיים –וישי–המשיכו הבריטים בבניית מבצרים. וגם הכינו חפירות ומכשולים בכל מיני מקומות בארץ. חלק נישמר ואפשר למצוא אותם בכרמל.

מה דעתך על הפרסום שלנו? כתוב לנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.