About Tegart Project

ברחבי הארץ קיימים עשרות מבנים היסטוריים שמקורם בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
רובם המכריע, משמש עד ימים אלה את משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל, שירות בתי הסוהר ואפילו גופים אזרחיים אשר קיבלו לשימושם את המבנים הותיקים.
מבנים אלה, הוקמו בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת ועד תחילת שנות הארבעים, זאת כחלק מתוכנית בנייני המשטרה של שלטון המנדט הבריטי בא"י. כל אלה קיבלו את הכינוי "מצודות ומיצדיות טיגארט", בשל שמו של קצין המשטרה הבריטי – סר צ'ארלס טיגארט, אשר הובא לארץ לשם שיקום שמה ויכולותיה המבצעיות של משטרת המנדט לאחר פרעות 1936-1939 (המרד הערבי הגדול).
כחלק מפעילותו בארץ, יזם טיגארט הקמת תחנות משטרה מבוצרות בנקודות אסטרטגיות.
תחנות אלה, אשר שימשו את משטרת המנדט (משטרת פלשתינה של א"י) נאמנה, הפכו גם היום – שמונים שנה ויותר לאחר הקמתם, לבניין הקבוע של מיטב כוחות הבטחון.
באמצעות המיזם שלנו – פרוייקט טיגארט, שהחל את בשנת 2012, שמנו למטרה, לתעד ככל שניתן את המבנים שנותרו וגם את אלה שכבר אינם עימנו, למען ההיסטוריה הנסתרת מתקופת המנדט. 
עד כה ביקרנו במבצרי ותחנות משטרה ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד לבאר שבע שבנגב,  מתוך רצון לפרסם את סיפוריהם של המבנים המבוצרים אשר מכילים בקירותיהם את סיפורה של משטרת פלשתינה א"י (Palestine police).
לפנינו עוד עבודה רבה וארוכת שנים, בהם נסקר ונילמד את הבניינים ההיסטוריים לטובת יצירת תיק תיעוד לכל אחת ואחת. 

ברוכים הבאים לפרוייקט טיגארט! 

המנדט הבריטי בפלשתינה של ארץ ישראל החל בשנת 1920 ועד 1948. במהלך תקופה זו, הגוף שפעל לשיטור ואכיפת חוק היה "כוח המשטרה פלשתינה" (Palestine Police Force). 
גוף זה דומה לזה הקיים היום במדינת ישראל משטרת ישראל. כוח המשטרה היה אחד ממספר גופי אכיפת חוק שפעלו במקביל בתקופת המנדט, אך בפני עצמו נחשב לגוף הגדול ביותר מבין כולם.
המשטרה פעלה ברחבי הארץ באמצעות תחנות משטרה בסמיכות ליישובים השונים ובנקודות אסטרטגיות, אם כי – לא מושלמות במיוחד ואלו – התאימו לימים שקטים וללא אירועים חריגים במיוחד.
תקופה שקטה זו באופן יחסי, נסתיימה עם פרוץ מאורעות המרד הערבי הגדול בשנת 1936. פרעות אלו אמנם כוונו כנגד הממשל הבריטי, אך ברובו כוון נגד היהודים.  הפורעים ביצעו תקיפות
וניסיונות התנקשות שגם צלחו – נגד קציני ושוטרי משטרת המנדט ואף הותקפו ונבזזו תחנות משטרה רבות ברחבי הארץ.
בשנת 1937 הובא לארץ על ידי שלטונות המנדט קצין משטרה בריטי אשר היה למומחה ללוחמה בטרור. הקצין – סר צ'ארלס טיגראט הגיע על מנת לבחון ולארגן מחדש את יכולות גופי הבטחון והמשטרה בשל כשלים רבים שצפו באירועי התקיפה השונים כנגד הממשל. טיגארט, אשר סייר בארץ לאורכה ורוחבה, הגיש בתום בדיקתו דו"ח המלצות מפורט העוסק בסגירת הגבול הצפוני באמצעות גדר בטחון, הקמת מצודות משטרה מבוצרות על מנת שישמשו כמבני ממשל ואכיפת חוק תוך שמירה על חייהם של השוטרים והמתפעלים וכמובן גוף משטרה רכובה ופעילות סיורים והפעלת סגרים על גבולות הארץ במטרה למנוע כניסתם של כוחות ערבים בלתי סדירים מלבנון וסוריה.

סמל המשטרה הבריטית בארץ ישראל - צילום: עמוד האינסטגרם היסטוריה על המפה

סמל המשטרה הבריטית בארץ ישראל – צילום: עמוד האינסטגרם היסטוריה על המפה

משטרת המנדט "המחודשת" אשר פעלה על פי המלצותיו של צ'ארלס טיגארט, הצליחה לתפוס שליטה בגזרה הצפונית, זאת הודות להקמתה של גדר הצפון במהירות עצומה על ידי חברת סולל בונה. גדר הבטחון ותחנות המשטרה אשר נפרסו לאורך הציר יחד עם עמדות שמירה וסיורי דרך מסודרים – הובילו לסגירה כמעט הרמטית מפני חדירה של לוחמי גרילה אשר ניסו להסתנן ארצה מסוריה ולבנון.

תחנות המשטרה המבוצרות בשאר איזורי הארץ הוקמו בשלושה סבבים, סבב ראשון עד שנת 1940 של 11 מצודות ובהמשך שני סבבים נוספים שנמשכו עד 1943 כאשר סבב בניה שלישי בוצע בנקודות נוספות על פי דרישה, 

מיזם תחנות המשטרה הבריטיות מתחלק לשני חלקים עיקריים, הראשון: מתייחס למיזם הקמת גדר הבטחון בצפון הארץ אשר החל עוד במהלך של תקופת המרד הערבי הגדול.
במהלך מיזם זה – הוקמו מיצדיות מבוצרות לאורכו של כביש הצפון ממזרח למערב, ובניהן הוקמו עמדות שמירה מסוג "פילבוקס" בנקודות אסטרטגיות. מטרת מיצדיות אלו היתה להגנת הגבול הצפוני של א"י שכן משם חדרו כוחות ערבים מלבנון וסוריה במהלך תקופת המרד הערבי ואף בהמשך.
במהלך מלחמת העולם השניה עיקר הפעילות של מיצדיות אלה היתה להגנת הארץ כנגד פלישה אפשרית של צבאות גרמניה ובעלות הברית אשר איימו לחדור כדרך המדינות הצפוניות. מיזם זה כונה "מיזם גדר הצפון". 

המיזם הנוסף, זכה לשם רשמי יותר: "Police Building Programme" (תוכנית בנייני המשטרה). 
בתוכנית זו תוכננו מעל שבעים מצודות משטרה גדולות, אך בפועל הוקמו רק 63 מצודות אשר רובן הוקמו מאפס.
חלק מסוים מתחנות אלו נבנו על בסיס תחנות משטרה בריטיות מדור ראשון (1933-1935), לדוגמה: משטרת קטרה, משטרת סמ'ח, משטרת עפולה, משטרת נהלל, משטרת שאטה, משטרת ח'רבת בית-ליד, ומשטרת ראש פינה) תחנות בודדות נוספת הוקמו על בסיסי מבנים קדומים יותר – מהתקופה העות'מנית למשל (באר שבע ובניין הסראייה של בית שאן).
מצודות הטיגארט שימשו לאכיפת הסדר הציבורי ברחבי המדינה מצפון ועד דרום הארץ.

 

עם סיום הכנת דו"ח המלצותיו של סר צ'ארלס טיגארט ומסירתו לנציב העליון, עזב טיגארט את הארץ אך המשיך לעשות את עבודתו ממשרדו בלונדון. עצם עזיבתו אמנם לא השפיעה בתחילה על תוכנית בנייני המשטרה, אך כאשר פרצה מלחמת העולם השניה הופיעו סדקים ראשונים בתפעולה של התוכנית שכן – הוצאותיו של משרד ההגנה הבריטי גדלו משמעותית בגלל המלחמה ואלו ואיימו לדחוק את תוכניתו של טיגארט. צ'רלס, שהחל להפעיל לחץ על הגורמים הבכירים, הצליח לשכנע בגין החשיבות הגבוהה של התוכנית, אך נאלץ לעשות זאת במחיר של קיצוץ מספר תחנות מהרשימה.
לאחר בחינה מחודשת, הכין רשימה מרוכזת של יישובים המוכרים בגזרה "חמה", שינה מיקומים, פיצל ובחלק מהמקרים גם איחד מספר נקודות משטרה. במהלך צמצום זה, הסיר מרשימת הדרישות בסביבות עשרים תחנות משטרה גדולות ועוד מספר נקודות משטרה קטנות שהיו בתכנון. 

בסוף שנת 1939 אושר התקציב הראשוני למיזם בניני המשטרה ומיצדיות גדר הצפון. התקציב הספיק להקמת 11 מצודות טיגארט בסבב הבנייה הראשון ומקביל להקמת מיצדיות גדר הצפון. 
בהמשך, כאשר התקבל תקציב נוסף, הוקמו עוד 44 מצודות ברחבי הארץ, תהליך זה – עד תום סבב הבניה השלישי, התקיים עד לשנת 1943. 

מבני המשטרה (מצודות הטיגארט) ומיצדיות גדר הצפון נבנו במודלים מודולריים כמעט קבועים. מיצדיות גדר הצפון נבנו במבנים מרובעים ולגובה, אלו נישאו לגובה של שתיים או שלוש קומות, כאשר על אחת מפאות המבנה הותקן צריח מתומן בעל חרכי ירי בכל כיווניו.
על ראשו של הצריח הותקן ארגז שהכיל פנס זרק-אור בראשו. במהלך שעות היום היה מוכנס הפנס לארגז ואילו בלילה הוצא והופעל בהתאם לצרכי המשטרה ושמירת הבטחון.


בנייני המשטרה האחרים, מצודות הטיגארט נבנו לעומת המיצדיות דווקא במבנה רחב וגדול על פני שטח גדול יותר.
מרבית בנייני המשטרה הללו נבנו כמתחם מלבני או מרובע, כאשר כל פאה במבנה היתה יחידת בלוק נפרדת מהאחרות. כולן כללו בלוק מרכזי שדרכו גם הכניסה הראשית למבנה, חדרים בסדר כמעט קבוע בכל המבנים, הפאות הצמודות שימשו לחדרי אוכל, מנוחה ובילוי ובהמשך שלהם בתי מגורים בקומת הקרקע עבור המשפחות ואילו בקומה השניה לחדרי מגורים עבור השוטרים הרווקים. בתחנות משטרה אלו היו שתי חצרות – אחת לבילוי וגינת מנוחה והשניה הינה תפעולית. בין שתי החצרות בדרך כלל הוקם מבנה תחזוקה עבור אכסון וטיפול כלי הרכב המשטרתיים, מכבסה, חדר ציוד, חדר לאכסון אוכפים עבור שוטרי המשטרה הרכובה ועוד. בבלוק האחורי הצמוד לפתח כניסת כלי הרכב לחצר האחורית מוקמה אורוות הסוסים של המשטרה הרכובה. 
אך הסממן העיקרי של מצודות אלו, הינם מגדלי השמירה שהוקמו בפינות המקבילות של המבנה, בדרך כלל בצמוד לבלוק הראשי נבנה מגדל השמירה הגבוה (מימין או משמאל) ואילו המקביל לו היה בדרך כלל נמוך יותר. בחלק קטן מהמקרים, היו מגדלי שמירה נמוכים בגובה קומה אחת בשני הצדדים, בדרך כלל מדובר בתחנות שנמצאות בתוך אזורים עירוניים. במגדלי השמירה בהם היתה יותר מקומה אחת, הותקן דוד לאכסון מים בקומה השניה. מכלים אלו אגרו מים לטובת המשך פעילותה של התחנה בעת שעת. 

בחלק ממצודות הטיגארט הגדולות אוכלסו גם גופים נוספים כמו: בתי דואר, בתי משפט, משרדי הבולשת הבריטית (CID), מפקדות ופלוגות צבאיות ואף משרדי ממשלה במצודות הגדולות יותר. בבסיסן של תחנות המשטרה, נכללו אלמנטים החיוניים לתפעול השוטף של התחנה כמו: משאבות מים, גנרטור לייצור חשמל בעת שעת חירום, חדר אלחוט, חדרי נשק ואף חדרי מעצר מסודרים בצמוד לעמדת היומנאי שאייש את התחנה. 

לקראת סיום המנדט הבריטי בא"י, החלו אנשי המשטרה הבריטית למסור את תחנות המשטרה לידי הרשויות וגורמי מפתח (מוכתרי כפר) שפעלו באזור. תהליך המסירה היה בנוהל לא רשמי על פי אופי האזור בו פעלה התחנה. מבני משטרה אשר פעלו באזור של יישובים יהודים, נמסרו לידי אנשי ההגנה והפלמ"ח, תחנות שפעלו באזורים של יישובים ערבים לעומת זאת, נמסרו לעתים לידי מוכתר הכפר או שנעזבו וננטשו. לחלק נכבד ממצודות הטיגארט ומיצדיות גדר הצפון היתה משמעות גבוהה במהלך מלחמת העצמאות ב-1948 שכן, שימשה את שני הצדדים כמבני הגנה קשיחים ומבוצרים נגד מתקפות הצד השני. היו כמה מהמצודות שניזוקו משמעותית ואף הושמדו כליל במהלך השנים, אך עם זאת חלק נכבד מהן הפך לתחנות משטרה הפעילות גם בימים אלה. חלקן משמש את בסיסי צה"ל השונים, בתי סוהר של שב"ס וגם אחת אשר שימשה את המשטרה הצבאית לכלא צבאי עד 2021.

בפרק הבא: רשימת המבנים המלאה של תוכנית בנייני המשטרה ומיצדיות גדר-הצפון 

 

פרויקט טיגארט, פרוייקט טיגארט, פרויקט טגארט, טיגארט, טגארט, טייגרט, טגרט , טיגרט, מצודת טיגארט, מצודות טיגארט, מצודת טגרט, מצודות משטרה, המשטרה הבריטית, תקופת המנדט, אוטו הופמן, מחלקת עבודות ציבוריות, מע"צ, טיגארטים, הטיגארטים, מיזם בנייני המשטרה, אפי אליאן, שימור, אדריכלות, מבנים בריטים, 

30 תגובות שנכתבו על “פרוייקט טיגארט

    1. אכן ידוע על תחנת המשטרה מרץ, היא גם כן מתקופת הבריטים בארץ ישראל, מדובר במבנה תחנה מהדור הראשוני,
      נבקר אותה בהמשך ונבחן להוסיף אותה לרשימה בהתאם לנתוניה.

  1. משטרת מסובים בכביש 461 הינה מבנה טיגארט. כדאי לתעד גם אותה

    1. משטרת מסובים אמנם נראית עם סממנים "בריטים" כמו הסורגים ואופי המבנה הבסיסי, אך מדובר בפועל בנקודת משטרה מאמצע שנות השלושים ששודרג מעט במהלך תקופת המנדט. די דומה לעניין הבניין של משטרת באטאני עליה כתבנו במדור. נבחן אפשרות להכניס אותה גם לרשימה בשלב מאוחר יותר.

      תודה על תגובתך (:

  2. הבניין של המשטרה ביטאני הוא מאוד דומה לבניין של המשטרה בנהלל ששם רק יש תוספות
    אני צודק?

    1. בהחלט! משטרת נהלל בנויה על בסיס של תחנת משטרה ותיקה יותר, משנת 1935 פחות או יותר, הטיגארט שסביבה הוקם בסביבות שנות ה40,
      משטרת באטאני (לא ביטאני) – נותרה בצורה המקורית משנות השלושים המוקדמות יותר ולא שודרגה.

  3. חסר תחנות שנמצאות בשטחי אימונים במדבר יהודה כמו משטרת אום דראג' וכן משטרת רוג'ום א נאקה ליד תקוע

    1. שלום אשר

      אמנם מדובר בתחנות משטרה שמקורן ככל הנראה בשנות החמישים, אך עם זאת אין מדובר בתחנות משטרה בריטיות אלא תחנות משטרה ירדניות.
      לגבי רוג'ום א-נקה יש מידע שהיו חלק מהבסיס לתכנון מצודות הטגארט הבריטיות, אך במקורה זה עדיין מבנה של המשטרה הירדנית ושימש אותה עד מלחמת ששת הימים בקרוב.

      לגבי אום דרג', מדובר במבנה משטרתי כנקודת ביקורת גבולות אך גם הוא אינו בריטי כאלו ברשימה מעלה, אלא שימשו את המשטרה הירדנית.

      תודה רבה על תגובתך ונשמח לקבל הצעות נוספות ככל שקיימות.

      אפי

  4. מיזם מבורך כל הכבוד לכם
    מציע להפריד בין סוגי המשטרות לפי מבנים – טגארט לבד , מבצרי משטרה בנפרד ותחנות בסיסיות בנפרד.

      1. לא ראיתי תיעוד של המשטרה הבריטית ביגור
        הבניין עדיין קיים
        יכול להיות שדומה לתחנות דור ראשון שהכנתם

        כדאי לבדוק

        1. היי ,

          שמענו לאחרונה על המבנה המדובר ביגור, ידוע לנו כי היה בשיפוץ שימור לאחרונה, ניגש לשם בקרוב (כל עוד סגרי הממשלה לא ימנעו מאיתנו) (:

          תודה!

  5. האתר מעניין מאד.אגב, 'המרד הערבי הגדול ' הסתיים בתבוסה מוחלטת של המורדים. ויש להניח כי תבוסתם עזרה לישראל במלחמת העצמאות.
    מחשש לפלישה של כוחות צרפתיים –וישי–המשיכו הבריטים בבניית מבצרים. וגם הכינו חפירות ומכשולים בכל מיני מקומות בארץ. חלק נישמר ואפשר למצוא אותם בכרמל.

  6. מדליק, שכן של משטרת פרדיה/שפר 100 מ' מביתי ומפנטזים כבר שנים מה נ תן לעשות עם המבנה היפהפה והמוזנח, לאחרונה רט"ג קיבלוהו לחסותם קצת ניקו אך לא מתקדמים.

    1. תודה על תגובתך והשיתוף!
      ביקרנו במבנה המרשים לפני מספר חודשים, טרם ה"ניקוי" שביצעו בחצר הפנימית, נשמח לשמוע על עדכונים לגביו ככל שיהיו בהמשך.

  7. חיפשתי ולא מצאתי איזכור לתחנת משטרת בית שמש על כביש 38

    1. שלום אבי
      תודה על תגובתך, תחנת משטרת בית שמש מאוזכרת ברשימת המבנים בפרויקט. , מדובר בתחנת משטרה ששמה המקורי הינו משטרת ערטוף (או ערתוף) – Artuf Police,
      התחנה הינה מספר 02 בסבב בנייה השני של מצודות הטיגארט בישראל. התחנה הוקמה על ידי חברת סולל בונה בע"מ והיא אכן משמשת את משטרת בית שמש כיום
      מקווה בקרוב להגיע גם לתחנה זו ולתעד את המבנה ההיסטורי החשוב שבה.

      בינתיים, מצרף תמונה מארכיון לע"מ כפי שצולמה במהלך מלחמת העצמאות ב1948, לאחר תפיסת המצודה בידי "הפורצים" של הפלמ"ח.

      מלחמת העצמאות. בצילום, חיילי צהל מחוץ לתחנת המשטרה בהרטוב. 3.10.1948  - תמונה באדיבות: ארכיון לע

      בצילום, חיילי צהל מחוץ לתחנת המשטרה בהרטוב. 3.10.1948 – תמונה באדיבות: ארכיון לע"מ (אין פרטי צלם)

מה דעתך על הפרסום שלנו? כתוב לנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.