ברחבי ישראל ניצבות עשרות תחנות רכבת ישנות שפעלו ברחבי הארץ מאז טרום קום המדינה ועד לימים אלו.

חלקן העיקרי של התחנות ננטש ואינן פעילות עוד, אך ישנן כאלו ששונו  ונמצאות בשימוש מסילתי או אתרי תיירות ומסחר.

בחלק זה של אתר “היסטוריה על המפה” נמפה את התחנות הללו במרוכז.

תחנת רכבת - ואדי צ'רר - נחל שורק - צילום: אפי אליאן
תחנת רכבת – ואדי צ’רר – נחל שורק – צילום: אפי אליאן

 

א

  • אחיטוב – תחנת רכבת, הוקמה על ידי הטורקים בעת מלחמת העולם הראשונה. עיקר ייעודה של התחנה היה על מנת להעמיס גזעי עצים להסקה הקטרים וסלילת מסילת הרכבת לסיני. התחנה נקראה בתחילה בשם קאקון (QAQUN) , זאת על שם הכפר הערבי ששכן בסמוך למסילה. בשנת 1937 בעת תקופת המנדט הבריטי , הקימו הבריטים את מבנה התחנה המוכר. בעת הקמת המדינה ב1948 הוסב שמה לאחיטוב. התחנה פעלה מספר שנים ואוזכרה כאשר שימשה לפריקה של צינורות המוביל הארצי בשנת 1968. לאחר סיום פרוייקט הנחת הצינורות , ננטשה התחנה וזו עומדת על תילה עד ימים אלו. במקום שרידי מבנים תורכיים לצד בריטיים. מיקום
  • אייל – תחנת רכבת , (נקראה גם תחנת קלקיליה Qalqilyah) הוקמה ע”י הבריטים בתקופת המנדט שלאחר מלחמת העולם השניה. התחנה הוקמה בקו חיפה – לוד – קנטרה ושימש את תושבי העיר קלקליה הסמוכה וכפר סבא. מעבר לשימושה לשינוע נוסעים, היוותה הרכבת גם מעבר סחורות וחומרי בניה ליישובי האזור המתפתח. בשנת 1948, במלחמת העצמאות שימשה התחנה כנקודת בסיס של הכוחות הערבים בקרבות שהתרחשו באיזור כפר סבא, עם תום המלחמה חזרה השליטה בתחנה לידי ישראל. בשנת 1949 נפתח קו הרכבת בין חיפה לתל אביב , אז עבר הקו דרך המסילה המזרחית וחלף בתחנה זו. שמה של התחנה שונה ל”תחנת אייל”. בשנת 1953 הוקמה מסילת החוף, והשימוש בתחנה ירד משמעותית. עד לשנת 1968 היה השימוש בתחנה לרכבות משא בעיקר ובסוף אותה שנה נסגרה התחנה וננטשה. בשטח התחנה הוקם לאחר מס’ שנים בסיס של משמר הגבול וכיום מרבית המבנים ההיסטורים שוכנים בתוכו. כיום ישנו מבנה אחד שנותר מהתחנה ועומד מחוץ לשטח הבסיס. מיקום
  • א-שמאם (תל א-שמאם) תחנת הרכבת אשר לימים נקראה תחנת כפר יהושע ופעילה עד היום. הוקמה בשנת 1905 ושימשה כחלק מקו הרכבת החיג’אזית ורכבת העמק. התחנה החלה את פעילותה בשנת 1904 אשר מאז החלו בבניית מבני התחנה. כל מבני התחנה נבנו בסגנון גרמני / טמפלרי אשר רובם נשמרו בצורה מופתית עד היום. במבנה התחנה נבנו סדנאות מוסך לתיקון הקטרים, מגדל מים גדול אשר בו נאגרו המים לשימוש בדודי הקיטור של הרכבות. מחסנים, מגורי עובדים ועוד. הנסיעה האחרונה שבוצעה בקו הרכבת היתה בשנת 1951, מאז התחנה ננטשה ומשום כך אומצה על ידי אנשי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בשנת 2005 בוצע שיפוץ מקיף של המבנים והיום נחשב לאטרקציה איכותית בכפר יהושע. מבנה התחנה משומר ע”י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקום

ב

  • בית שמש – תחנת רכבת , הוקמה בשנת 1891 כחלק מקו הרכבת יפו – ירושלים. שימשה בעיקר כתחנת מילוי מים לדודי הקיטור של הקטרים שעברו במקום. כמו כן כתחנת תחזוקה ששימשה גם להעלאת והורדת נוסעים.  התחנה כיום פעילה, אם כי מרבית מבניה המקוריים נהרסו בשנת 2002 ע”י אנשי רכבת ישראל מסיבות תמוהות למדי. כיום יש תוכניות שחזור למבנים שהיו במקום ושימור למעט שנותר. מיקום
  • בר גיורא – תחנת רכבת, הוקמה בשנת 1891 כחלק מקו הרכבת יפו – ירושלים. עד שנת 1948 נקראה התחנה “דיר א’ שייח” , המבנה הראשי הוקם ע”י התורכים, בסמוך ישנו מבנה בריטי ששימש לויסות פיצול המסילות ומכיל עד היום את המערכת והידיות ששימשו לשם כך. בסמוך לתחנה ישנם שני פילבוקס בריטים ששימשו להגנת התחנה מפני אנשי הכפרים הערביים. לצד התחנה ישנם שרידים של מתקני מים ששימשו למילוי מים עבור דודי הקיטור של הקטרים שפעלו בקו. מרבית המבנים אטומים ולא ניתן להכנס אליהם. מיקומה של התחנה איפשר את שמירת המבנים במצב סביר עד ימים אלו שכן ממעטים המבקרים להגיע אליה. אין תוכניות לשמר את התחנה. מיקום.
  • בתיר – תחנת רכבת , הוקמה בשנת 1891 כחלק מקו הרכבת יפו – ירושלים. (נקראית גם תחנת בית”ר), שימשה למילוי מים לקטרי הקיטור שפעלו בקו הרכבת המדובר. את המים היו שואבים מהמעיין של הכפר הערבי בתיר. צינורות המים הבריטים ששאבו את המים עדיין במקום. בעת סלילת קו הרכבת המחודש לירושלים, נהרסו חלק ממבני התחנה המקוריים ומתקן מילוי המים נהרס ונעלם מהמקום. מבנה התחנה מיועד לשימור ע”י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקום

ג

  • כפר ג’יניס – תחנת רכבת, הקומה בתקופת מלחמת העולם הראשונה בידי התורכים. התחנה שימשה כתחנת מעבר לרכבות שהגיעו מהמסילה המזרחית ונסעו לא-לובן. ייחודה של התחנה היה מגוון רוחבי מסילות הברזל שנסעו עד אליה. המסילה המזרחית היתה בעלת רוחב של 105 ס”מ, המשך המסילה ל-א-לובן היה 76.2 ובעת תחילת תקופת המנדט הבריטי , הוסב חלקה המערבי של המסילה לרוחב של 143.5 ס”מ. הבריטים סללו את המסילה המערבית עד לבסיס הבריטי ששימש אותם (כיום – בסיס בית נבאללה). בשנת 1933 הסתיימה הפעילות של התחנה כתחנת נוסעים והבריטים הרסו את המבנה התורכי של התחנה. במקום הוקמה תחנת מעבר לרכבות שיצאו מבתי הזיקוק בחיפה והובילו דלק עבור המטוסים בנמל התעופה. באמצע שנות התשעים הסתיימה פעילות העברת הדלק והתחנה ננטשה. מיקום

ד

  • דיר סנייד – תחנת רכבת, הוקמה בשנות העשרים של המאה העשרים בסמוך לרצועת עזה, כאשר היתה במרכז בסיס צבאי בריטי שפעל במקום.  התחנה נבנתה על קו הרכבת לקונטרה שבמצרים בשנת 1922 ושימשה בעיקר להעברת נוסעים. התחנה נסגרה בשנת 1973 ומאז ניצבת נטושה בתוך שטח מגודר בסמוך ליישוב נתיב העשרה ומחסום ארז של רצועת עזה. במקום נותרו 3 מבנים במצב השתמרות יחסית טוב. מיקום
  • דיר א’ שייח – תחנת רכבת , (ראה בר גיורא)

ה

ו

  • וילהלמה – תחנת רכבת , (ראה “רינתייה”)

ז

ח

  • חדרה מזרח – תחנת רכבת, הוקמה בשנת 1920 ע”י הבריטים בתקופת המנדט. התחנה הוקמה על מנת להאריך את המסילה שעברה במקום עד לחיפה, זאת לשם יצירת קישור בין המסילה מחיפה ועד לתחנת לוד. התחנה היתה מאוד פעילה בקו הרכבת חיפה – קנטרה שפעל עד לשנת 1948. התחנה החלה להסגר בשנות החמישים. תחנה נוספת (חדרה מערב) הוקמה בצד השני של העיר ואליה עברו מרבית הנוסעים. בשנת 1968 נסגרה התחנה סופית וננטשה. מאז התחנה המשיכה להיות פעילה כתחנת מעבר לקרונות משא בודדים שעברו מפעם לפעם למפעלי התבואה הסמוכים. מיקום

ט

  • טולכרם – תחנת רכבת, הוקמה ע”י התורכים בתקופת מלחמת העולם הראשונה. התחנה הוקמה על מנת לקשר את המסילה המזרחית עם מסילת השומרון. התחנה הוקמה צפונית לעיר טולכרם ושימשה להסעת נוסעים בעיקר. בעת תקופת המנדט הבריטי , הוסבה המסילה למידה תקנית עד לחיפה, כך שתחנת טולכרם היתה מעין תחנת מעבר בין רכבות שהגיעו מהמסילות השונות. התחנה פעלה עד למלחמת העצמאות (1948). התנועה הופסקה כליל בתקופת מלחמת העולם השניה ומאז ננטשה.  לאחר מלחמת ששת הימים התגלה ליד התחנה קטר קיטור נדיר שמספרו 70372 מתוצרת North British Loco שנשאר במקום לאחר ניתוק המסילה. הקטר המדובר יוצר בשנות הארבעים ויצא משירות בשנת 1959. כיום לא נותרו הרבה שרידים מהתחנה, אך עדיין יש כאלו ליד מחלף ניצני עוז. מיקום

י

  • יבנה – תחנת רכבת , בית אריזה. הוקם בשנות השלושים על קו הרכבת לאשדוד. שימש לאריזת פירות הדר מהפרדסים שבמישור החוף. כיום נותרה מהתחנה סככת בית האריזה ומבנה קטן עשוי אבן בסמוך. מיקום
  • ירושלים – תחנת רכבת, הוקמה בשנת 1892 כתחנת קצה בקו יפו – ירושלים. הוקמה ע”י מהנדס צרפתי אשר תכנן את הקו המדובר. התחנה פעלה כתחנה יחידה בירושלים עד לשנות התשעים של המאה העשרים. התחנה נסגרה משום חוסר כדאיות כלכלית וכמות שימוטי הרכבות שנסעו בקו.  לאחר חידוש הקו לירושלים והקמת תחנת הרכבת במלחה – היו דיבורים על חיבור התחנה הישנה למסילה החדשה, אך דיבורים אלו נעצרו ולא מומשו כלל. במשך שנים המתחם היה נטוש ופרוץ ונטול לונדליזם חמור מצד בני נוער משועממים וחסרי בית אשר ריססו גרפיטי , השחיתו , שברו ואף שרפו את הקומה העליונה של המבנה. בשנת 2010 החלה פעילות שימור ושחזור של המבנה. בתחילת 2013 נפתח המתחם כאתר תיירות מצליח זהה לזה שהוקם בנקודת הקצה השניה ביפו. המקום עובר שימור על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועובר שחזור מלא. לצערנו במהלך השחזור הושמטו פריטים רבים מהמבנה, בור המוסכים שנעלם, חלק מפסי הרכבת המקוריים שעוד עברו במקום ואף מערת קבורה שכל הנראה מולאה בעפר ונאטמה. מיקום. מידע נוסף על התחנה בירושלים.
  • יפו – תחנת רכבת, הוקמה בשנת 1891 כנקודת הקצה של קו יפו – ירושלים. התחנה שימשה בעיקר להובלת נוסעים לירושלים בקו המפורסם, אך שימש גם להעברת סחורות לייצוא כדרך נמל יפו הסמוך. עיקר הייצוא היה מבתי האריזה של תפוזי jaffa הנוסטלגיים. התחנה היתה הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ לתורכיה ומצריים. בשנת 1948 הופסקה פעילותה האזרחית של התחנה והוקם סביבה בסיס צבאי. התחנה הפכה לאכסון של כלי נשק ומשוריינים שנלקחו כשלל במלחמות ואף הוסבה לסדנא לשיפוצם. בשנות השמונים ננטש הבסיס וחלקו הוסב למוזיאון בתי האוסף של צה”ל. בשנת 2004 החל שיפוץ הכולל שחזור ושימור המבנים הקיימים של תחנת הרכבת. בשנת 2010 נפתח המקום לקהל הרחב שהוא מכיל מסעדות, חנויות, תערוכות ועוד. המקום מוצג בשם “מתחם התחנה”. המקום עובר שימור על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקוםמידע נוסף על התחנה ביפו.

כ

ל

  • לוד , תחנת רכבת , הוקמה בשנת 1890 ופעילותה החלה ב-1892. התחנה שימשה כנקודת אמצע בין תחנת הקצה שבירושלים לתחנת הקצה ביפו. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם חיברו העות’מנים את תחנת לוד לקו בין ג’נין לבאר שבע וזו שימשה להסעת נוסעים בעיקרה. כשפרצה המלחמה , פירקו את המסילה בין לוד ליפו – זאת משום שחששו שהבריטים יבצעו שימוש לכיבוש הארץ בקלות יתרה. אך הבריטים שהבחינו במסילה המפורקת, לא נכנעו והקימו קו רכבת בסמוך וזאת פועלת מאז שנת 1917 ועד ימים אלו בשירות רכבת ישראל. מיקום

מ

  • מג’דל – תחנת רכבת,  הוקמה בשנות העשרים על ידי השלטון הבריטי, היתה על קו הרכבת היורד למצריים. המבנה פעל עד לשנת 1936 , שם נהרס לחלוטין בידי פורעים ערבים תושבי מג’דל בתקופת המרד הערבי הגדול שהתחולל עד 1939.  לאחר מכן חזר לפעילות והוקם מבנה נוסף מחדש אשר ננטש באמצע שנות ה-2000 כאשר הוקמה תחנת הרכבת אשקלון. המבנה כיום ניצב בין מסילות תחנת הרכבת ומוזנח לגמרי. המבנה מיועד לשימור ע”י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקום

נ

  • נען – תחנת רכבת , הוקמה בשנות העשרים על ידי השלטון הבריטי. התחנה היתה כתחנת מעבר בין קו ירושלים יפו ויפו באר שבע. מיקומה אפשר מעבר של רכבות נוסעים ורכבות משא. עיקר השימוש של התחנה היה שינוע של תפוזים המיועדים לייצוא דרך נמל יפו (תפוזי JAFFA). התחנה פעלה במשך שנים עד לתחילת שנות ה-90. אז נסגרה בעקבות חוסר כדאיות תפעול. התחנה נשמרה יחסית בצורה טובה משום שגודרה ונמצאית תחת שמירה ארעית של רכבת ישראל. התחנה נקראה תחנת נען לאחר עברות השם מהכפר הערבי הסמוך כפר נענע. במרחק עשרות מטרים בודדים ישנה הבאר של הכפר ומכילה לעיתים מים לשתיה. מבנה התחנה מיועד לשימור ע”י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקום

ס

  • ס’גד (sejed) – תחנת רכבת, הוקמה בשנת 1891 כחלק מקו הרכבת יפו – ירושלים. התחנה שימשה בעיקר כתחנת תחזוקה ומילוי מים לדודים של קטרי הקיטור שפעלו בקו. שמה של התחנה נקרא משום הכפר הערבי סג’ד ששכן בסמוך למסילה. בשנת 1915 ננטשה התחנה שכן פעילות התחזוקה הועברה לתחנת ואדי צ’רר השוכנת ממערב לתחנה זו. התחנה אינה קיימת עוד. מיקום משוער
  • סמ’ח (Semach) – תחנת רכבת , הוקמה בשנת 1905 כחלק מקו הרכבת החיג’אזית ורכבת העמק. שם התחנה נקרא על שם הכפר הערבי ששכן בסמוך, לימים נקראה התחנה “תחנת צמח”. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היתה התחנה נקודת מפתח אסטרטגית אשר שלטה על ערוצי המסילה העיקריים לרחבי הארץ, בעקבות כך ספגה התחנה אינספור פגיעות ונסיונות כיבוש שגררו אבדות בנפש רבות לבעליה באותה תקופה. בעת שפרצה מלחמת העצמאות , התחולל בשטח התחנה קרב עקוב מדם שנקרא לימים “קרב צמח -דגניה”. כתוצאה מהלחימה במקום נהרסו מבנים רבים של התחנה שלא שוקמו לאחר מכן. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל משקמת בקצב את מבני התחנה בשנים האחרונות במטרה להפוך אותן לאתר מורשת ואטרקציה בסביבת התחנה. מבנה התחנה מיועד לשימור ע”י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקום

ע

פ

  • פולה (FULE) – תחנת רכבת, לימים נקראה תחנת עפולה. היתה חלק מקו הרכבת החיג’אזית ורכבת העמק. שוכנת בעיר עפולה שבצפון הארץ. התחנה נבנתה בשנת 1922 כמעין מרכז מסחר ודואר של היישוב.  כמו ברוב תחנות הרכבת החיג’זית, גם בזו הוקם מגדל מים לאגירה עבור דודי הקיטור של הקטרים שעברו במקום. בשנת 1945 ניזוק מבנה התחנה באופן קשה לאחר שהיה מעורב בפיצוץ יזום שביצעה תנועת המרי העברי, בעקבות כך הופסקה הפעילות במקום למספר חודשים ולאחר מכן שופץ המבנה ונכנס לפעילות מחדש. תחנת הרכבת פעלה עד לפריצת מלחמת העצמאות בשנת 1948.  בשנת 1962 הועלו השערות לגבי חידוש פעילותה של הרכבת אך תכנונים אלו נשארו על הנייר ולא יצאו לפועל. במבנה התחנה כיום ישנם מוצגים וסרטים אודות התחנה שהפכה למוזיאון רכבת העמק בעפולה. מבנה התחנה משומר ע”י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקום

צ

  • צ’ראר – תחנת רכבת, קרויה גם תחנת נחל שורק. נבנתה בידי הטורקים  בשנת 1915 בעת מלחמת העולם הראשונה. במקורה נקראה התחנה “תחנת ואדי צ’ראר” , זאת משום מקומה על הואדי בו עובר נחל שורק. התחנה שימשה כפיצול מסילות לעבר באר שבע, דרכה העבירו אספקה של ציוד לוגיסטי ונשק בחזית מול הבריטים. ב13/11/1917, הותקפה התחנה בידי חיילים בריטים ואלו הצליחו להשיג שליטה במבנה הדו קומתי של התחנה. בסיום הקרב במקום, הצליחו הבריטים לקחת שלל שהכיל שני קטרי קיטור, כ-40 קרונות כאשר שניים מהם הכילו תותחים כבדים. לאחר השגת השליטה של הבריטים בתחנה, בנו מחדש את גשר הרכבת מעל הנחל אשר נפגע בקרב.  בעת אירועי המרד הערבי הגדול שהתחולל בין 1936 ל-1939, הותקף המבנה והקומה השניה נהרסה כליל. הבריטים שיקמו את התחנה ובנו את חלקה העליון מחדש, כאשר הסירו את הרעפים והתקינו גג שטוח למבנה. מבנה התחנה נשמר היטב משום שהיה במשך שנים רבות “כלוא” בתוך שטח צבאי סגור של הבסיס הסמוך. לפני מס’ שנים “שוחרר” המבנה וניצב כיום ליד תחנה תפעולית של רכבת ישראל ומגודר היטב. מבנה התחנה מיועד לשימור ע”י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מיקום

ק

  • קאקון (QAqun) , (ראה אחיטוב) 

ר

  • רינתייה – תחנת רכבת. הוקמה על ידי הטורקים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הוקמה בתחילה תחת השם “וילהלמה” ולימים נקראה רנתייה, על שם הכפר הערבי שהיה בסמוך. התחנה שימשה כצומת דרומית לרכבות שנסעו מזרחה לעבר המחצבות והובילו אבנים וסלעים. בתחנת הרכבת ביצעו העברה של הסלעים לקרונות גדולים יותר לשם העברתם לבתי החרושת.  במקום פעלה מסילת קישור לבסיס תל השומר.  התחנה יצאה מפעילות בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. מס’ שנים לאחר מכן בשנות הארבעים, הוקמה בשטח התחנה “תחנה תפעולית” אשר ממנה שרד עד ימים אלו המבנה ששימש אותה. התחנה התפעולית יצאה משימוש בסוף שנות התשעים וכיום עומדת נטושה. בקומה השניה של המבנה ישנה מערכת מיתוג ושליטה של פסי הרכבת.  מיקום

ש

  • שורק , תחנת רכבת – (ראה צ’ראר). 

ת