"אל תבשרו בחוצות אשקלון…" ביקור בגן הלאומי אשקלון

שרידי כנסיית סנטה מריה וירידיס בתחומי הגן הלאומי אשקלון - צילום: אפי אליאן

הפעם הדרמנו לעבר שפלת החוף הדרומית, מדובר בעיר הגדולה האחרונה בקו החוף הישראלי מכיוון דרום. עיר בעלת משמעות היסטורית רבה ואינספור שלטונות שהתחלפו בה בזה אחר זה במשך תקופות שלמות.

כבר בשנת 985 לספירה הנוצרית ציין הגיאוגרף מוקדסי את אשקלון כעיר חשובה השוכנת לחוף הים, סיפר על עצי השקמה הרבים הגדלים בה ומצטיינים ביופיים וגודלם. הוסיף כי אשקלון הינה עיר נהדרת ובנויה בטוב טעם.

אנחנו ביקרנו בתחומי הגן הלאומי השוכן בחלקה הדרומי של העיר.

ברוכים הבאים לגן הלאומי אשקלון

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , מורן יונה, היסטוריה על המפה

הגן הלאומי אשקלון - צילום: אפי אליאן
הגן הלאומי אשקלון – צילום: אפי אליאן

קצת היסטוריה של העיר אשקלון

אשקלון הינה אחת מהערים הקדומות ביותר ישראל, שמה אוזכר אינספור פעמים בשלל מקורות מכל התקופות  – גם בתקופת דוד המלך.  העיר שכנה על ציר דרך הים העתיקה, אשר היתה כחיבור בין סוריה למצרים והיוותה כתחנת מסחר ימית ויבשתית בעלת חשיבות גבוהה מאוד. 

בתחומי העיר נחשפו עד כה עשרות בארות מים שסיפקו שפע של מים מתוקים לתושבים, מה שהיווה כסיבה מעולה לתושבים לקבוע את מקומם לאורך זמן ומצד שני היתה לעיר החביבה על כובשים ומשום כך התחוללו בה לא מעט מלחמות, כיבושים ולפחות 8 סוגי שלטון מעמים שונים. 

על פי ממצאים ארכאולוגיים הצליחו החוקרים לקבוע כי העיר קיימת כבר כעשרת אלפים שנה, זאת בזכות ממצאים מהתקופה הנאוליתית שר העידו על קיומו של יישוב בתחומי העיר.  עם זאת – עיר ממשית הוקמה בתקופה הכנענית התיכונה (שנת 1550 ועד 2000 לפני הספירה הנוצרית). שטח העיר שידוע עד כה לפי הממצאים נפרס על שטח של כ600 דונם אדמה. העיר העתיקה היתה למעשה עיר מבוצרת היטב שסביבה הקיפה סוללת ביצור עצומה ששרידיה נותרו עד ימים אלו. 

כפי שאזכרתי בתחילת הכתבה, העיר אשקלון אוזכרה אינספור פעמים במקורות רבים, בניהם אוזכרה גם בתבליטי מרנפתח המצריים, אשר על פיהם אשקלון הייתה עיר מבוצרת שנשלטה תחת שלטון מצרי, אך מצד שני בחפירות שמתקיימות עד ימים אלו נחשפו מעט מאוד ממצאים המעידים על ביצורים מתקופה זו. כמובן שאפשר להבין שישנה עדות קצרה אך לא מספיקה על מנת להוכיח את האזכור המצרי, אך מי יודע מה יוליד יום שכן, החפירות הארכאולוגיות נמשכות גם בימים אלו בתחומי הגן הלאומי. 

בעת התקופה הישראלית א (שנת 1000 עד 1200 לפני הספירה הנוצרית) העיר העתיקה אשקלון היתה חלק מחמש ערי הפלישתים, פה ידוע כי העיר אוזכרה בכתבי קינת דוד על מותם של שאול ויהונתן ושם נכתב:  

"אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלשיתים, פן תעלוזנה בנות הערלים…" (שמואל ב).

כמו כן העיר אשקלון אוזכרה גם במהלך סיפורו של שמשון הגיבור אשר על פי הסיפור הכה בקום בלא פחות משלושים פלישתים וגנב את בגדיהם, זאת על מנת לשלם את שכר רעי אשתו שפתרו את חידתו. האיזכור בוצע בספר שופטים י"ד. 

ממצאים רבים בתחומי העיר שנחשפו בחפירות בעיקר בתל אשקלון , מספרים לנו את העובדה כי אשקלון היתה עיר פלישתית, אמנם קטנה בגודלה מהעיר הקטנה שקדמה לה, אך היתה בעלת חשיבות יוצאת דופן. 

בעת התקופה הפרסית של העיר (שנת 332 עד 586 לפני הספירה הנוצרית) אשקלון היתה כעיר מפתח בתחום הכלכלי.  העיר הוגדרה כעיר מסחר גדולה שהיתה שלוחה של עיר הנמל צור (כיום לבנון) וזאת על פי ממצאים בחפירות שבוצעו בתחומי הגן.

הממצאים שנחשפו בתחומי התל מעידים כי גם הפיניקים ישבו בתחומי העיר הדרומיים, שם התגלה בסמוך לקו החוף שטח גדול ששימש כבית קברות עצום לכלבים. עד כה נחשפו במקום מעל 1000 קברי כלבים אשר על פי אמונתם של הפיניקים מהווים כסגולה לריפוי. 

בהמשך , בתקופה ההלניסטית (שנת 332 עד 36 לפני הספירה הנוצרית) היתה העיר העתיקה אשקלון כעיר בעלת שלטון עצמי ואף נותרה כעצמאית כאשר שלטו בה החשמונאים, זאת נקבע על פי מטבעות העיר שנמצאו שחפירות בתחומי הגן הלאומי. 

שיא פריחתה של העיר היתה כמובן בתקופה הרומית (שנת 37 לפני ספירה הנוצרית ועד 324 לספירה הנוצרית) כאשר הפכה העיר לנקודה המרכזית לסחר עבור כלל ארצות האיזור. שטח העיר התפרס על כ-600 דונם ונותרה על כנה עד ימים אלו. 

תל אשקלון שוכן בתחומי הגן הלאומי לאורך קו החוף - צילום: אפי אליאן
תל אשקלון שוכן בתחומי הגן הלאומי לאורך קו החוף – צילום: אפי אליאן

בעת התקופה הביזנטית של העיר אשקלון (שנת 324 עד 638 לספירה הנוצרית) , היתה אשקלון כמרכז המסחרי הגדול ביותר באיזור לייצור יין משובח. היין נמכר לשאר ארצות אירופה כדרך הנמל המקומי בהצלחה יתרה. 

התקופה הביזנטית של אשקלון אוזכרה חלקית במפת מידבא (פסיפס מהמאה השישית לספירה הנוצרית),שם נראה חלקה הצפוני מזרחי של העיר אשקלון, שער ירושלים ותיעוד של שני מגדלים משני צידו. מבנים ציבוריים ואף רחובות מרכזיים בעיר. 

התקופה היהודית ,המוסלמית והישראלית באשקלון

על פי המקורות , כמה עשרות שנים עוד לפי המרד הגדול מול הרומאים (שנת 66 עד 71 לספירה הנוצרית) שכנו בתחומי העיר אשקלון העתיקה אנשי הקהילה היהודית.  על פי כתביו של יוספוס פלביוס , נטבחו בזמן המרד הגדול בעיר לפחות 2500 יהודים מבני הקהילה, דבר שדילל משמעותית את הקהילה ושאריותיה עזבו לערים אחרות והקהילה המקומית התפרקה. 

 

על פי ממצאים שנחשפו בחפירות בעיר, משערים החוקרים הארכאולוגים כי ככל הנראה חודשה ההתיישבות היהודית באשקלון בקופה הביזנטית (בי המאות ה4 ל-7 לספירה הנוצרית).  על פי הממצאים שהתגלו, הוברר כי היתה התיישבות יהודית חלקית בתקופה זו. הממצאים שמעידים על כך הינם שתי כתובות של בית כנסת שפעל במקום. כתובת ראשונה שנחקקה על עמוד אבן והשנייה על סורג אבן. בסמוך נמצא סורג אבן מבית כנסת אף הוא אך ללא כתובת מפורשת , מצד שני עליו נמצאו חקוקים מנורה בעלת שבעה קנים לולב ואף שופר. במקביל נמצאו ממצאים נוספים המעידים על קיומו של בית כנסת במספר שפות שככל הנראה פעל במקום במאה הרביעית לספירה הנוצרית. כל הממצאים הללו נמצאים בשימור ברשות העתיקות ואינם מוצגים כלל בתחומי הגן הלאומי. 

לאחר התקופה בה שכנו היהודים בתחומי העיר, הגיעו המוסלמים אשר כבשו את העיר במאה השביעית לספירה הנוצרית,  סתקופה זו הפכה אשקלון לבעלת מעמד חשוב משום שהיתה העיר המבוצרת הראשונה שניצבת בכניסה ממצרים לארץ ישראל. המוסלמים המשיכו את ביצורה של העיר על הקיים והגיעו לרמת הגנה גבוהה מאי פעם עד למאה ה12 לספירה הנוצרית. 

שנים לאחר מכן , בעת נסיון כיבוש העיר, בידי הצלבנים, הוחרבו חלקים נרחבים מהעיר בידי המצביא המוסלמי "צלאח א דין" , זאת על מנת שלא תיפול במצב שלם בידי אויביו. 

בשנת 1192 לספירה הנוצרית נבנתה והוקמה העיר מחדש בידי מנהיג הצלבנים ריצ'ארד לב הארי ולאחר מכן חוזקה ובוצרה מחדש בשנת 1241 לספירה הנוצרית בימי המנהיג ריצ'ארד מקורנוול. שרידי העיר הצלבנית למרבה השמחה, נותרו עד ימים אלו על תילם. 

בשנת 1270 לספירה הנוצרית, כבש הסולטן הממלוכי בייברס את אשקלון העתיקה ומאז לא הוקמה מחדש שוב. 

בסמוך לעיר אשקלון הוקמה בתקופה הממלוכית עיירה חדשה בשם "מג'דל" , חלק ניכר של בתי העיירה נבנו מלבני העיר העתיקה אשקלון שהוחרבה שנים לפני כן.  לאחר שנים – התקופה העות'מנית שלט אז בארץ השליט המצרי מוחמד עלי (בין השנים 1831 ועד 1840 לספירה הנוצרית) וזה הפך את העיירה לעיר עיקרית לתחום המסחר באריגים, סמוך לעיירה (כיום תחומי הגן הלאומי אשקלון) היה כפר ערבי שנקרא "ג'ורה"  אשר תושביו היו עושים שימוש מסחרי בעיר הסמוכה. 

בעת תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל , הקימו הבריטים תחנת משטרה בסמוך לכפר ג'ורה, זאת על מנת לשטר ולמנוע כניסה של מהגרים לא חוקיים לארץ , בניהם מעפילים יהודיים בלתי חוקיים. 

בעת הקמת מדינת ישראל , ב-15 לחודש מאי שנת 1948 פלשו כוחות הצבא המצרים במלחמת העצמאות לתחומי העיר, שם השתלטו על העיר מג'דל ואף הוקם שם בסיס מצרי גדול. המצרים פעלו במקום עד 5 בנובמבר 1948 , אז נסוגו מהמקום לאחר שחטיבת יפתח ניתקה את אשקלון מדרכי הגישה הראשיות. זמן קצר לאחר מכן נכנעו גם תושבי העיר מג'דל בפני כוחות צה"ל ורובם נסוגו לרצועת עזה וחלקם לצפון הארץ. העיר מג'דל ננטשה בחודש דצמבר 1949 ולא יושבה עוד. 

בתום המלחמה וחיבורה מחדש של העיר לדרכי הגישה, הפכה אשקלון לעיר ישראלית גדולה וכיום מכילה מעל 100,000 תושבים. העיר אשקלון הינה העיר הדרומית ביותר הגדולה בקו החוף הישראלי. 

תחנת המשטרה הבריטית שפעלה במקום, הינה מסוג טיגארט, ומשמשת כיום כמתקן לנופש עבור חיילי צה"ל. מידע נוסף על תחנות המשטרה הבריטיות הפרוסות בישראל ניתן לקרוא כאן

ביצורי העיר הכנענית בגן הלאומי אשקלון - צילום: אפי אליאן
החפיר ושרידי הביצורים העיר הכנענית בגן הלאומי אשקלון – צילום: אפי אליאן

מקור השמות:

העיר אשקלון , נקראה על שם "שקל" , מילה המציינת שיטת מסחר ותשלום, ניתן להסיק כי משום היות העיר העתיקה כעיר מסחר גדולה באיזור כולו, נבחר שם זה על מנת להעיד על אופייה. 

העיירה מג'דל , למרות שרבים חושבים שמדובר בפירוש למגדלים (בתים גבוהים) , מסתבר כי השם מג'דל הינו שיבוש של המילה גדילים, גדילים משמשים לאריגת בדים , היות שעיקר המסחר בעיר היה בדים, צמר וכל תחום האריגה, נקרא שמה מג'דל. 

אז מה יש לנו בגן הלאומי אשקלון ?

נתחיל בזה – הרבה ! הרבה מאוד מעל רוב הגנים הלאומיים בישראל , וזה למה? 

הגן הלאומי מכיל כל כך הרבה שכבות של ארכאולוגיה משלל תקופות ושנים בה העיר היתה פעילה. נכון להיום ידוע עד לפחות שמונה עמים ששלטו בה במרוצת השנים ומשום כך שרידים רבים. 

בתחומי הגן הלאומי , מעבר לפינות המנוחה, הקמפינג והמחמד – מתקיימות בכל עת חפירות ארכאולוגיות נוספות שחושפות מדי תקופה ועוד ועוד ממצאים חדשים והזרועה עוד נטויה. 

כבר בכניסה לגן (אפשר גם ברכב לעצלנים) ניגש לחניון השער הכנעני, שם נראה את שרידי החומה העתיקה, השער הכנעני ואף תצפית לעבר הים. משם נמשיך אל חניון הבסיליקה , האולם העגול , באר האנטיליה ואף שרידי הכנסייה המרשימים – סנטה מריה וירידיס. 

בעת שנעלה מעל שרידי הכנסייה, תהיה לנו תצפית נהדרת על חומת העיר המוסלמית והצלבנית שנותרה על תילה עד היום. משם נמשיך את חוף הים והנמל הקדום ונוכל להנות מכל הממצאים שניצבים בסמוך. 

במקום תוכלו לבצע לפחות 3 מסלולי הליכה רגלית שאורכים כשעה ולהנות מכל הממצאים והפריטים שיהיו למולכם. 

ומעבר לארכאולוגיה והיסטוריה? מה עם ההוויי המשפחתי ?

גם על זה חשבו בגן הלאומי אשקלון , למעשה – הגן מהווה כמקום מפגש של משפחות רבות שבאות מדי סופי שבוע לנוח במקום, להקים קמפינג ואף לנפנף מעל המנגל המסורתי כארוחת צהרים. 

במקום מתחמים מסודרים לכל , מעמדות למנגל, ספסלים שמוצלים בחלקם, מקומות חניה מוסדרים בסמוך, שירותים ואף מקום לרכישת מזון קל. 

בחלקים נרחבים מהגן , ובעיקר בתחילתו ישנם שטחי מדשאות רבים , עליהם ניתן כמובן לנוח , להקים אוהל וכל דבר שעולה על רוחכם (בתחומי הטעם הטוב כמובן) ולהנות מהסביבה. 

בסמוך לגן יש חוף ים נדיר באיכותו שעומד לרשות מבקרי הגן. שימו לב שמתקופה לתקופה ישנם גם בעלי חיים שמתגוררים שם, לכן נכבד את קיומם ולא נפריע או נפגע בהם. 

ולחובבי הטבע והצמחיה

תחומי הגן הלאומי עשיר בצמחייה משלל סוגים, משום שהגן ניצב על רכס כורכר הבנוי בחלקו מאדמת חמרה ואדמת סחף, מכיל צמחייה רבה לצד דיונות חול נקי. 

בין הצמחייה והעצים הרבים במקום, תמצאו עצי זית אירופאי , אלת מסטיק, שיזף מצוי ואף שיחי רותם המדבר. 

לציין כי בתחומי הגן נחשפו שרידים של צמחי מאכל כגון : גפן היין, חרוב, רימון , שקד, חיטה , תאנה ועוד ועוד ועוד. בין היתר עצי שקמה ועוד רבים וטובים. 

אז איך מגיעים?

הגן הלאומי שוכן בחלקה הדרומי של העיר אשקלון. מכביש 4 נכנסים לשדרות בן גוריון , הרחוב הראשי של אשקלון וממשיכים ישר עד לסופו , שם פונים שמאלה לרחוב תאודור בן עמר, שם מגיעים לכניסה לגן הלאומי. 

המקום פתוח במהלך השבוע וגם בשבתות. הכניסה בתשלום.  קישור הגעה למקום ב"עמוד ענן" מכאן

תמונות

 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.