לפי מחקר חדש מסתבר: לפני כ-2,000 שנה התפילין כלל לא נצבעו בשחור

בתי התפילין נבדקו בשיטות מדעיות. צילום שי הלוי, רשות העתיקות

מחקר חדש שפורסם לאחרונה מציג כי בניגוד להלכה המקובלת, לפיה ‘חייבים לצבוע את בתי התפילין בגוון שחור’, התפילין הקדומים דווקא לא נצבעו כך | המחקר בוצע בידי חוקרים של אוניברסיטת אריאל, רשות העתיקות, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת אקסטר אנגליה | הממצאים המפתיעים מתפרסים כעת בכתב העת היוקרתי ‘PLOS ONE’ 

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם, שי הלוי, קייטלין קאסו

כתבת וידאו

“תנה רבי יוסי בן ביבי: ‘תפילין מרובעות, שחורות—הלכה למשה מסיני'” (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה פרק ד, הלכה ט [עה, ע”ג]).

מאז ימי חז”ל (חכמים זכרם לברכה) ועד ימינו אלה, נוהגים יצרני בתי התפילין לצבוע אותם בשחור, אך בניגוד לכך, לפי מחקר מדעי חדש מתגלה כי בניגוד להלכה המאוחרת, התפילין הקדומות דווקא לא היו שחורות כלל.  תוצאות מחקר זה התפרסמו בימים האחרונים בכתב העת היוקרתי PLOS ONE.

המחקר החדש, מבוסס על סדרה של בדיקות מדעיות בתפילין עתיקות שנמצאו במדבר יהודה. המחקר התקיים לאורך מספר שנים, בהם ערכו החוקים בדיקות בבתי התפילין העשויים מעור. במסגרת הבדיקות חיפשו שרידים של צבע שחור. 

את המחקר הייחודי מוביל פרופסור יונתן אדלר מאוניברסיטת אריאל, יחד עם ד”ר עילית כהן עופרי וד”ר יונה מאור מרשות העתיקות. כמו כן ד”ר תרזה אמריך קמפר מאוניברסיטת אקסטר מאנגליה וד”ר עידו פנקס ממכון ויצמן למדע. 

תפילין קדומות במעבדות רשות העתיקות. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות
תפילין קדומות במעבדות רשות העתיקות. צילום אמיל אלג’ם רשות העתיקות
בתי התפילין נבדקו בשיטות מדעיות מתקדמות. צילום-שי הלוי, רשות העתיקות
בתי התפילין נבדקו בשיטות מדעיות מתקדמות. צילום-שי הלוי, רשות העתיקות
קדומות במעבדות רשות העתיקות. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות
קדומות במעבדות רשות העתיקות. צילום אמיל אלג’ם רשות העתיקות

התגלית המעניינת, המציגה עדות לפער בין ההלכה הקדומה להלכה המאוחרת של ימינו,  החלה את דרכה כבר בשנת 1949, כאשר ארכיאולוגים חשפו במערה הנמצאת ליד קומראן, מספר בתי תפילין עשויים מעור. בהמשך, התגלו בתי תפילין נוספים, במערות אחרות הסמוכות אף הן לקומראן, במערה בוואדי מורבעת ובמערה בנחל צאלים.  כזכור – במערות קומראן התגלו מגילות מדבר יהודה הראשונות. 

הממצאים שנחשפו – בתי התפילין תוארכו על ידי החוקרים לאותו פרק זמן של המגילות הגנוזות, זאת אומרת סביב סוף ימי הבית השני – לפני כ-2,000 שנה.   על פי החוקרים, הממצאים הללו שרדו היטב למשך אלפי שנים, הודות לתנאים האקלימים של המדבר, עד ליום גילויים.   

בתי התפילין הנדירים שהתגלו, הועברו ונשמרים במחסני יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות, תחת תנאים המדמים את תנאי האקלים במערות המקוריות בהן נמצאו. 

פרופ' יונתן אדלר. צילום: קייטלין קאסו
פרופ’ יונתן אדלר. צילום: קייטלין קאסו

בשיחה עם פרופסור יונתן אדלר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל מספר: מדובר בתגלית חשובה מאוד. זו הפעם הראשונה שהתפילין נבדקו מדעית, לשם בחינת הצבע שלהם.  בחלק מבתי התפילין הקדומים, רואים בעין שלעור יש צבע חום טבעי. אולם באחרים שנבדקו גם כן, צבע העור המאוד כהה, נחשב בעבר כתוצאה של צביעה מלאכותית, אשר בוצעה על מנת לקיים את ההלכה לפיה – יש לצבוע את העור של בתי התפילין בשחור. כעת, לאחר המחקר מתברר כי היכן שהעור נראה כהה, מדובר בכלל בתוצאה של תהליך טבעי ולא בצביעה מכוונת כלל. 

ד”ר עילית כהן עופרי – מנהלת מעבדת השימור ביחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות: בעת העתיקה היו שתי שיטות עיקריות לצביעת עור בצבע שחור. השיטה הראשונה עשתה שימוש בחומקים מבוססי פחמן – פיח או פחמים, כדי להעניק צבע שחור לעור. בשיטה השניה היתה מבוססת על תגובה כימית בין טָנִין – חומר אורגני מורכב המצוי בהרבה צמחים, לבין תחמוצות ברזל. בבדיקות שביצענו שללנו את האפשרות שבתי התפילין שהתגלו, נצבעו בשחור באחת משיטות אלו.

תפילין מודרניות. צילום-אמיל אלג'ם רשות העתיקות
תפילין מודרניות. צילום-אמיל אלג’ם רשות העתיקות
תפילין קדומות במעבדות רשות העתיקות
תפילין קדומות במעבדות רשות העתיקות

החוקרים השתמשו במערכת המולטי ספקטרלית של יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות כדי לחפש סימנים לשימוש בצבע פחמי בבתי תפילין שבידי היחידה. בנוסף, הם לקחו דגימות מפיסות עור שנפרדו מאחד מבתי התפילין, וערכו עליהן סדרה של בדיקות מדעיות לאפיון כימי של העור (Raman, FTIR-ATR, ו־SEM/EDX). הבדיקות בוצעו במעבדה האנליטית ברשות העתיקות בירושלים, ובמחלקה לתשתיות למחקר כימי במכון ויצמן ברחובות

ד”ר יונה מאור מהמעבדה האנליטית ברשות העתיקות אומרת כי: בפרגמנטים הכהים שבדקנו, נראה שלא מדובר בצביעה מכוונת, אלא בתוצאה של התכלות טבעית של העור. דליפה מועטה של מים לתוך המערות במשך 2,000 השנים שבהן הממצאים שכבו שם, יכלה להאיץ את תהליך ההתכלות של העור.  בעבר גילינו שאף חלק ממגילות מדבר יהודה עברו תהליך דומה, ולצערנו, גם גרם להשחרת הקלף. 

פרופסור אדלר מסביר: סביר להניח שבהתחלה לא היתה כלל משמעות הלכתית לצבע של התפילין. רק בתקופה מאוחרת, קבעו שיש לצבוע את התפילין בשחור. אולם גם אז, נחלקו פוסקי ההלכה במשך הדורות, האם החיוב לצבוע את בתי התפילין בשחור הוא מעיקר דין או רק לנוי. מקובל לחשוב שההלכה היהודית היא סטטית ולא מתפתחת, אך המחקרים שלנו על התפילין העתיקות מלמדות שבדיוק ההפך הוא הנכון, ההלכה עוברת מדור לדור תמיד היתה חיה ותוססת, זוהי יופייה ותפארתה. 

תפילין קדומות במעבדות רשות העתיקות. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות
תפילין קדומות במעבדות רשות העתיקות. צילום אמיל אלג’ם רשות העתיקות

 

3 מבקרים הגיבו עד כה ב - “לפי מחקר חדש מסתבר: לפני כ-2,000 שנה התפילין כלל לא נצבעו בשחור

  1. זה די הגיוני מאחר ובעבר היה קושי ליצור גוונים שונים לפריטים שונים כמו לבוש תכשיטים וכדומה.
    כך גם התפילין
    השאלה שצריכה להישאל היכן נוצר הפער בין ההלכה הקדומה להלכה הנוכחית ומהיכן נובעת החובה לצבוע בשחור היום

    1. נכון מאוד
      הצבעים שהיו צובעים איתם את הבגדים מכל מיני סוגים הגיעו מכל מיני רקיחות או אפילו היו תוצאה של משהו ביולוגי כמו החלזונות הכחולים שאיתם היו צובעים את הטליתות אם אני זוכר נכון והאדום הגיע מארגמן

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.