בריכת השחייה האולימפית של הורדוס (בריכת ממילא)

בריכת ממילא היא למעשה מאגר המים הגדול ביותר שנמצא עד היום בהרי ירושלים. הבריכה שוכנת בין גן העצמאות למתחם ממילא המשוחזר. הבריכה תוארכה לתקופת בית שני ושימשה לאגירת מי גשמים ומעיינות עבור התושבים הגרים בסמוך. בשנות ה-40 היה נסיון לבצע שיפוץ לבריכה על מנת לאחסן בה מי גשמים מה שהתברר כהשקעה מיותרת שכן מעט המים שהגיעו אליה – חילחלו לתחתית הבריכה. 

כיום הבריכה לרוב יבשה אך מהוה אתר מעניין לביקור.

בריכת ממילא בהיסטוריית ירושלים

בריכת ממילא מאוזכרת לאורך שנים רבות בהיסטוריית ירושלים כמקור מים בלתי נדלה ששימש את התושבים אשר התגוררו בסמוך לחומות מזרח העיר ירושלים. מרבית הסיפורים נעים מאז תקופת בית שני ועד לשנות ה-40 של המאה העשרים. בריכת ממילא הינו מאגר מים מלאכותי (מעשה יד אדם) אשר נחצב על פי המקורות בתקופת הורדוס (בית שני) ושימשה לאגירת מי גשמים ומעיינות עבור שתיה וגידולים חקלאיים באיזור מזרח ירושלים והמתגוררים בסמוך לחומות העיר העתיקה. 

מאגר המים נחשב כבריכה הגדולה ביותר שנמצאה מאז ומעולם באיזור הרי ירושלים ובכלל, רחבי ארץ ישראל. יש מי שיגידו שמדובר בבריכה הגדולה ביותר שקיימת ברחבי המזרח התיכון. 

מידותיה של הבריכה – אורך כמאה מטרים ורוחב – 65  מטרים. עומקה המירבי עומד על כ-6.5 מטר עומק. בקצה המערבי של הבריכה ישנו גרם מדרגות המוביל לתחתית הבריכה ובקצה המזרחי, מבנה אשר אוכסנה בו מערכת השאיבה של המים שהוקמה בשנות הארבעים על ידי עיריית ירושלים המנדטורית. 

בריכת שחייה אולימפית או מאגר מים?

הבריכה תוארכה לתקופת בית שני , דהיינו תקופת הורדוס. הורדוס היה ידוע בהקמת מבנים עצומים ומרשימים, אשר הביעו את כוחו ויכולותיו המפוארות להקים מבנים שייזכרו לעד בקרב האזרחים. ישנם סיפורים רבים על הקמת הבריכה האולימפית ששימשה כאמור לשחייה, אך יש סיפורים נוספים שמעידים על הקמת הבריכה כמאגר מים ששימש את התושבים בירושלים לשם שתיה וגידולים חקלאיים שגידלו בסמוך לבריכה. 

לפני מספר שנים בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בסמוך לשער יפו , שם מצאו בית מרחץ גדול. על פי הממצאים במקום שיערו החוקרים כי בית המרחץ היה מקבל את המים מבריכת הורדוס ועוברת דרכו לבריכת חזקיהו (בריכה השוכנת בלב שכונת מגורים ברובע הנוצרי בירושלים). 

כמו כן בסיפורי מקורות נוספים נוטים לתעד את הבריכה כמחצבה קדומה מתקופת המאה השנייה או השלישית לספירה. כאמור – אין מידע מדויק על תחילת דרכה של הבריכה. 

בואו נקים מאגר מים בירושלים

בשנת 1947 , החליטה עיריית ירושלים המנדטורית להשתמש בבריכת ממילא, לאכסון מי גשמים ומי מעיינות לשם אגירתם ושימוש בשעת הצורך לתושבים המקומיים. הבריכה חוברה למערכת המים המודרנית של העיר, שם היו אמורים להיאגר לשעת הצורך. לאחר זמן קצר של פעילות גילו כי הבריכה מאבדת יותר מים ממה שדמיינו וניתנה התחושה כי הבריכה פשוט שותה את רוב המים שמוזרמים אליה. בעקבות כך הופסקה פעילות הזרמת המים לבריכה והחלו בניסיונות שיפוץ. 

כחלק מהשיפוץ נשפכו לקרקעיתה כמויות אדירות של בטון לשם אטימתה למים, הותקנה משאבת מים גדולה מתוצרת CATERPILLAR שביצעה שאיבת מים מהבריכה ואליה לפי הצורך. אך גם לאחר השיפוץ היקר והרב שבוצעה בבריכה, עדיין איבוד המים בקרבה היה גבוה מהמשוער והפעילות עימה כמאגר מים לתושבי ירושלים – הופסקה. 

בריכת ממילא כשמורת טבע מאולתרת

מאז סיום פעילותה כמאגר המים של העיר ירושלים, הופסקה הזרמת המים לבריכה, כתוצאה מכך המים היחידים שידעה הבריכה היו מי הגשמים שמילאו אותה חלקית בכל שנה מחדש. בתקופת האביב כאשר החלו המים להתאדות, נוצרו במקום ביצות רבות ועימן הגיעו הצפרדעים והקרפדות אשר מילאו את הבריכה עד אפס מקום. רבים מתושבי ירושלים שהיו חולפים בסמוך לבריכה לבטח זוכרים את הקרקורים הרבים – בייחוד בשעות הלילה. 

אך בעשרים השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמויות בעלי החיים בבריכה, זאת לאחר שעיריית ירושלים נהגה לפזר חומר הדברה בחלקה העליון של הבריכה , אשר נועד למניעת עשביית פרא. בעקבות כך התערבו פעילים ירוקים והאוכלוסייה המקרקרת חזרה לשכון בבריכה. 

במהלך הביקורים שביצעו חוקרים במקום בשנת 1997 – לאחר מניעת פיזור ההדברה, התגלתה צפרדע ממין שטרם היה מוכר בארץ ישראל. 

הצפרדע היתה ממין חדש שלא התגלה מעולם ונקראה “אילנית ממילא” או בשמה המדעי – אילנית היינץ-שטייניץ.  הצפרדע היתה שוכנת במשך שנים באיזור ממילא והבריכה, אשר מאז הספיקה להיכחד. אך תודות לפעילים הירוקים הצליחו מגדלים פרטיים לשמר אותה והיא עדיין קיימת בבתי גידול פרטיים עד יום זה. 

איפה זה ואיך מגיעים?

בריכת ממילא שוכנת ליד רחוב אגרון לכיוון רחוב הלל , צמוד לגן העצמאות.

הכניסה למקום חופשית ואינה כרוכה בתשלום כלשהו. 

גלריית תמונות – צילום: אפי אליאן