מבנה המכבסה בשנות השישים בטרם שופץ ושומר במכון איילון

מדור “אז – והיום” והפעם – מכון איילון

שלט הכניסה למכון איילון ברחובות – צילום: אפי אליאן

אז…

: מכון איילון הנטוש לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל – צילום רפרודוקציה משילוט במוזיאון מכון איילון – צלם לא ידוע

היום…

: מכון איילון לאחר ששופץ ושומר ע”י המועצה לשימור אתרים וארגון ההגנה

אז…

: התנור הגדול במאפיה שהסתירה את אחד מפתחי הכניסה למפעל התת קרקעי

היום…

: התנור הכבד לאחר שיפוץ ושימור של המועצה לשימור אתרים במכון איילון

אז…

: מבנה המכבסה בשנות השישים בטרם שופץ ושומר במכון איילון צילום רפרודוקציה במוזיאון מכון איילון – צלם לא ידוע

היום…

: מבנה המכבסה במכון איילון לאחר שעבר תהליך שיפוץ ושימור

נקודות מידע עיקריות על האתר

מכון איילון הוקם כקיבוץ שהיה סיפור כיסוי למפעל נשק סודי ששכן בבטן האדמה צפונית לרחובות.
בניית המכון בוצעה על ידי קבוצת הצופים א’ בשיתוף עם אנשי התעשיה הצבאית.
מפעל הנשק מכון איילון התעסק אך ורק בייצור כדורי 9 מ”מ עבור מקלעי הסטן.
שטח מכון איילון היה 250 מ”ר מתחת לבטן האדמה. בין קירות ותקרת המפעל נדחסו 4 מטרים של אדמה על מנת לבודד את הרעש.
פתחי הכניסה והיציאה הוסוו כמכבסה ומאפיה דרכה נכנסו ויצאו מדי יום העובדים.
בכל בוקר ירדו 45 מחברי הקיבוץ לבטן האדמה ליום עבודה בן 10 שעות. לאחר רדת החשיכה, יצאו וחזרו לבתיהם בקיבוץ המדומה.
על מנת להשלים את האוכלוסייה” החסרה בעת עבודתם במפעל, הובאו לקיבוץ אזרחים מהסביבה אשר הוגדרו “ג’ירפות”, זאת משום שלא ידעו מה קורה באמת בבטן האדמה.
בכל פעילותו של המפעל, לא ידעו אלו שלא עבדו בו על המתחולל מתחת לכפות רגליהם מדי יום. למעט פעם אחת כאשר נכנסה אחת מעובדות המכבסה למבנה והבחינה בפתח הכניסה פתוח.
שאון מכונת הכביסה היה מכסה היטב את הרעש ממפעל הנשק, אך על מנת להפעיל אותו באופן סדיר, פרסמו אנשי המפעל מודעות בערים והמושבות הסמוכות ראשון לציון , בילו ורחובות אשר מספרות על מכבסה במחיר לכל כיס.
לאחר קום המדינה והעברת מכונות הייצור לטובת התעשיה הצבאית ברחבי המדינה, עזבו אנשי “הקיבוץ” את המקום והקימו קיבוץ אמיתי בשם מעגן מיכאל באיזור השרון.