ממצא מהמיוחדים ביותר שהתגלו עד כה במדבר יהודה ובכלל!
סליק נשק נדיר שמקורו בתקופה הרומית, התגלה בגומחה נסתרת במערה בשמורת טבע עין-גדי שבמדבר יהודה.
בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון כבני 1,900 שנה.
חלקם השתמרו בתוך נדנים עשויים עץ ועור שהם במצב מעולה לגילם.
לדברי החוקרים – זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן!
כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ, אמיל אלג’ם, אמיר גנור, דפנה גזית, חגי המר, מתן טולדנו | וידאו: אמיל אלג’ם
כתבת וידאו
ממצא בלתי רגיל במדבר יהודה! סליק נשק עתיק אשר כולל ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1,900 שנה, התגלה בגומחה חבויה במערה בשמורת הטבע עין גדי שבמדבר יהודה. הממצאים הנדירים, המתוארכים לתקופה הרומית, נמצאו שהם במצב השתמרות מעולה. כפי הנראה, כלי הנשק הנדירים, הוסלקו על ידי מורדים יהודיים אשר ככל הנראה הסתתרו במערות, לאחר שנלקחו כשלל מלחמה מהצבא הרומי.
למצוא חרב אחת כזו, זה נדיר, אז ארבע ביחד? זה פשוט חלום! שפשפנו את העיניים כדי להאמין. כך מספרים החוקרים בהתרגשות מובנת.
הבוקר (יום רביעי), באמצעות מסיבת עיתונאים אשר התקיימה בירושלים, בהשתתפות של מנהל רשות העתיקות – אלי אסקוזידו והחוקרים המעורבים בחשיפת הממצאים, הוצגו כלי הנשק הנדירים לראשונה, זאת כחלק מהשקת הספר New Studies in the Archaeology of the Judean Desert: Collected Papers אשר עוסק בתחום החידושים הארכיאולוגיים שהתגלו בסקר מדבר יהודה.
כלי הנשק המרהיבים, התגלו במערה קטנה ונסתרת הממוקמת באזור מצוקי מבודד מצפון לעין גדי, אשר בעל גישה קשה מאוד. נציין כי במערה זו בדיוק, התגלו כבר לפני כחמישים שנה, שרידי כתובת עברית מקוטעת, אשר כתובה בדיו על גבי אחד מהנטיפים. הכתובת, שהיתה כתובה על הנטיף, נכתבה בכתב עברי קדום אשר אופייני לימי בית המקדש הראשון
הממצאים החדשים התגלו ממש במקרה, כאשר פקדו את המערה ד”ר אסף גייער מהחוג לארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, הגיאולוג בועז לנגפורד מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית בירושלים ושי הלוי – צלם רשות העתיקות. כל מטרת ביקורם היתה לצלם את הכתובת העברית שעל גבי הנטיף, זו שהתגלתה לפני כחמישים שנה. בביקורם, תכננו לצלם את הכתובת בצילום מולטי ספקטרלי, אופן צילום המאפשר לפענח חלקים נוספים של הכתובת שאינם נראים לעין.
במהלך שהותם במפלס העליון של המערה, מצא ד”ר גייער, בתוך כוך עמוק וצר, ראש כידון (פילום רומי – כידון הטלה) במצב השתמרות נהדר. כאשר העמיק את הבדיקה של כוכים נוספים, איתר בנוסף חתיכות עץ מעובד שהתבררו לאחר זמן קצר, כי הינם שייכים לחלק מנדני החרבות הנוספות.
עם מציאת החרבות והכידון, דיווחו החוקרים על התגלית המרעישה לצוות הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות. צוות זה מנהל בימים אלו, מיזם מדעי שיטתי במערות מדבר יהודה. כחלק מסקר זה, המתקיים ביוזמת רשות העתיקות ובשיתוף עם משרד המורשת וקמ”ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, תועדו בשש השנים האחרונות מאות של מערות במדבר יהודה ונערכו עד כה מעל עשרים חפירות ארכיאולוגיות במערות נבחרות. מטרת המיזם והחפירות הללו – הצלת השרידים הארכיאולוגים הייחודיים, אשר משתמרים היטב במדבר יהודה מפני שוד עתיקות.
אנשי צוות סקר מערות מדבר יהודה, יחד עם ד”ר גייער ובועז לנגפורד הגיעו אל המערה בפעם השניה וערכו סקר מדוקדק בכל סדק אפשרי הקיים בה. במהלך פעילות זו, במפלס עליון ונסתר של המערה, בתוך סדק צר ועמוק בין שני נטיפים, נדהמו לגלות אוצר יוצא דופן – הסלקה של ארבע חרבות רומיות.
החרבות נשתמרו בצורה מרהיבה. שלוש מהחרבות נמצאו בעוד להב הברזל שלהם מצוי בתוך נדנים עשויים עץ. בתוך הכוך נמצאו גם חלקי רצועות עור וחפצי מתכת ועץ שהיו כפי הנראה שייכים למכלול החרבות. לחרבות ידיות אחיזה מעוצבות, עשויות עץ או מתכת, אורך להב שלושת החרבות היה כ60/65 ס”מ, אותן ניתן לזהות כ”ספתות” רומיות. כמו כן חרב נוספת קצרה יותר, שאורך להבה כ-45 ס”מ וזוהתה עם טיפוס ה-רינג פומל. החרבות העתיקות הוצאו בזהירות מהסדק והועברו מהרה לטיפול ושימור בתנאי בקרה אקלימית במעבדות רשות העתיקות.
בתחקיר ראשוני של החרבות שנמצאו עולה כי מדובר בחרבות תקניות אשר היו בשימוש חיילי הצבא אשר הוצבו בארץ ישראל בתקופה הרומית.
בשיחה עם ד”ר איתן קליין, ממנהלי מיזם סקר מדבר יהודה נמסר כי עצם הסלקת החרבות וראש הכידון בתוך סדקים עמוקים במערה מבודדת ליד עין גדי מרמזת לנו, כי כליה נשק נלקחו כשלל מידי חיילים רומיים או משדה הקרב, והוסתרו במכוון על ידי המורדים היהודים לצורך שימוש חוזר.
סביר כי המורדים לא רצו להיתפס כשכלי הנשק נמצאים עליהם, במפגש עם השלטונות הרומים ועל כן החביאו אותם במקומם שמצאנו במערה המדוברת. כעת, אנחנו רק בתחילת הדרך עם המחקר של המערה וכלי הנשק שהתגלו בה ומטרתנו לנסות ולברר מי היו בעלי החרבות, היכן יוצרו ומתי וכן על ידי מי. כמו כן ננסה להבין מהו האירוע ההיסטורי אשר בעקבותיו הוסלקו כלי הנשק במערה, וכמובן שאלת השאלות – האם אכן היה זה במהלך מרד בר כוכבא אשר התרחש בשנים 132-135 לספירה הנוצרית.
עם גילוי החרבות העתיקות, הוחלט לקיים במערה חפירה ארכיאולוגית מסודרת מטעם רשות העתיקות. מי שניהל את החפירה הינם אוריה עמיחי, חגי המר, ד”ר איתן קליין ואמיר גנור. בחפירה זו, המערה נחפרה במלואה. במערה התגלו ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6,000 שנה) ומהתקופה הרומית (לפני כ-2,000 שנה). אחת הנקודות המעניינות היא מציאת מטבע עשוי ברונזה למרגלות פתח המערה אשר מקורו בימי מרד בר כוכבא, ממצא אשר מרמז לפרק הזמן בה שימשה המערה כסליק.
במהלך שיחה עם אמיר גנור – מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נמסר: מדבר יהודה לא מפסיק להפתיע אותנו. אחרי שש שנות סקר וחפירות, בהן תועדו מעל 800 מערות מסוגים שונים ולאורך של כ-170 קילומטרים של קו מצוק, אנחנו עדיין זוכים לגלות במערות אוצרות חדשים. עם זאת לצערנו, במהלך שנות המבצע פגשנו בעשרות מערות שנשדדו ונבזזו מאז שנת 1947. אני לא רוצה לחשוב איזה אובדן ידע היסטורי היה עלול להתרחש אילו שודדי עתיקות היו מגיעים לכאן לפנינו הארכיאולוגים. הפעם, בזכות המבצע הממלכתי שרשות העתיקות יזמה וביצעה במדבר, הצלחנו להקדים את שודדי העתיקות ולהציל את הממצאים הנדירים. כעת אנחנו יכולים לאפשר לציבור ולחוקרים מכל רחבי העולם להנות מהתגלית המסעירה.
ד”ר אסף גייער מהחוג לארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל מספר: זו זכות יוצאת דופן לקחת חלק בתגלית שכזו וההתרגשות כאמור היא רבה. הכתובת העתיקה, כלי הנשק ובכלל הממצאים מלמדים אותנו פרק חדש על האופן בו השתמשו היהודים במערות מדבר יהודה בתקופות השונות. עושר הממצאים חושף צד נוסף ומסעיר אשר עבר על היישוב העתיק בנאת עין גדי.
אלי אסקוזידו מנהל רשות העתיקות מוסיף: מדובר בתגלית מצמררת ומרגשת. נגיעה ברגע בזמן. לא כולם יודעים, שבשל תנאי האקלים היבשים, משתמרים במדבר ממצאים שלא היו שורדים עד כה אילו היו במקומות אחרים בארץ. זוהי קפסולת זמן ייחודית שבה מתגלים בין השאר, קטעי מגילה, מטבעות מהמרד היהודי, סנדלי עור ועכשיו – למרבה ההתרגשות, חרבות חדות כתער בתוך נדן, כאילו הוסלקו היום. סקר מדבר יהודה אשר נעשה בשיתוף פעולה עם קמ”ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי ומשרד מורשת, כותב לנו דפים חדשים ומרתקים בספרי ההיסטוריה. אני גאה על השקת הספר הראשון בסדרה.
מאמר ראשון על החרבות מפורסם בספר New Studies in the Archaeology of the Judean Desert: Collected Papers, שהושק הערב בירושלים. כותבי המאמר: ד”ר איתן קליין מרשות העתיקות, ד”ר אסף גייער מהחוג לארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, אמיר גנור, חגי המר, אוריה עמיחי ושי הלוי מרשות העתיקות, בועז לנגפורד מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית בירושלים וד”ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה באונ’ ת”א.
שר המורשת – עמיחי אליהו מסכם ואומר “כמו גילויים קודמים במדבר יהודה, שוב אנו נחשפים לממצאים מרגשים המראים לנו טפח מחיי היום-יום של אבותינו שגרו כאן לפני כ-2,000 שנה. מציאת החרבות במערה שכבר נמצאה בה כתובת בעברית מימי בית המקדש, היא עדות נוספת למסורת ארוכת השנים של עם ישראל בדבר חשיבות הספרא והסייפא, המורשת הרוחנית והפיזית גם יחד.. משרד המורשת, יחד עם רשות העתיקות ואנשיה, ימשיכו לפעול לגילוי, שימור והנחלה של ההיסטוריה רבת השנים של עם ישראל בארצו”.
