קבר עתיק אשר נחשף לאחרונה בירושלים,
פותח צוהר בלתי רגיל למנהגים שהגיעו לארץ ישראל בעת העתיקה,
עם הכיבוש ההלניסטי. על פי בדיקת הממצאים בקבר,
עולה אפשרות כי מדובר בקברה של אישה ממוצא יווני אשר היתה ל”אשת ליווי” – הטאירה,
מלפני 2,300 שנה.
כתב: אפי אליאן | תמונות: אמיל אלג’ם, יולי שוורץ, שי הלוי, יותם אשר, ליאת עוז | וידאו: אמיל אלג’ם
כתבת וידאו
קבר עתיק ובו שרידי אישה התגלה לאחרונה בירושלים. לצידה של האישה, נמצאה מראה נדירה במצב השתמרות נהדר. גילוי זה פותח צוהר למנהגים שיובאו לארץ ישראל עם הכיבוש ההלניסטי. על פי הממצאים נראה כי האישה הינה צעירה ממוצא יווני, אשר ככל הנראה התלוותה לבכיר בצבא או בשלטון ההלניסטי בעת מסעו בארץ.
קבר של “אשת ליווי” (הטאירה – ביוונית עתיקה), נחשף במהלך חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו ברחוב דרך חברון שבירושלים. הקבר, המתואר לשלהי המאה הרביעית – ראשית המאה השלישית לפני הספירה הנוצרית, מהווה עדות נדירה לתקופה ההלניסטית של אזור ירושלים. שרידי האישה שנמצאו בקבר העתיק, נמצאו לאחר שגופתה נשרפה. לצידה, מראה נדירה במצב השתמרות מושלם.
המערה בה התגלו שרידי האישה, נתגלתה במדרון סלעי באזור קיבוץ רמת רחל שבפאתי ירושלים. בעת הכניסה לחדר הקבורה, התגלו עצמות אדם חרוכות אשר זוהו כעצמות אישה בידי ד”ר יוסי נגר, האנתרופולוג הפיסי של רשות העתיקות.
בשיחה עם ד”ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב נמסר כי זוהי העדות המוקדמת ביותר בארץ לקרמציה, דהיינו – שריפת גופות, בעת התקופה ההלניסטית. לצד העצמות החרוכות התגלו מספר מסמרי ברזל מכופפים, אך לא די בכך, שכן בסמוך לשרידי האישה התגלתה גם מנחת קבורה ייחודית, מראה עשויה ברונזה מקופלת ונדירה מסוגה.
בשיחה עם ליאת עוז, מנהלת החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, מספרת ליאת כי זוהי המראה השניה בלבד מסוג זה, אשר נתגלתה עד היום בארץ. בסך הכל, ידועות 63 מראות מסוג זה מהתקופה ההלניסטית בכלל רחבי העולם. רמת הייצור של המראה כל כך גבוהה, שהיא נשתמרה במצב מצוין, לעיתים נראה כי יוצרה רק אתמול.
במחקר במשותף של רשות העתיקות עם אוניברסיטת תל אביב, בהובלה של ד”ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום של אוניברסיטת תל אביב והארכיאולוגית ליאת עוז, מציעים החוקרים סברה שהמראה הנדירה השתייכה לנקברת, אשר מזלה לא שפר עליה וזו נפטרה בגיל יחסית מוקדם. עוד סברה עלתה מהממצאים בשטח כי מדובר באישה שהיתה אשת ליווי של בכיר בצבא או בשלטון ההלניסטי במסעו לארץ.
מבחינת הממצאים באתר, החוקרים מציינים כי מראות מתקפלות בקברים ובמקדשים מהווה כמנחה המוכרת מהעולם היווני – הלניסטי ומהווה בכלל כסממן מובהק לחפץ מגדרי שנקשר בנשים של יוון. המראות המוכרות לנו עד כה מסוג זה, מעוטרות בחריטה או תבליטים מרהיבים של דמויות נשים ודמויות אלות כמו אפרודיטה שהיתה אלת-האהבה.
מתוך כל הממצאים וסברות, עולה שאלה מעניינת בתגלית זו. מה עושה על אם הדרך לירושלים, קברה של אישה יוונייה אשר נמצא במרוחק מכל אתר או יישוב מהתקופה? הקבר סקרן את החוקרים במיוחד, גם לאור העובדה כי המידע הארכיאולוגי אודות ירושלים וסביבתה במהלך התקופה ההלניסטית המוקדמת שואף כמעט לאפס. כך מספר ד”ר שטיבל.
לצורך פתרונה של שאלה זו, עומדים לרשות החוקרים מספר נתונים אשר אפיינו את הקבורה מדרך חברון ואשר – יחד התחברו לכדי תמונה אחת. ממצא המראה הנדירה והיקרה, קבורת האופרה (קרמציה) אשר מוכרת בהחלט בעולם היווני, גם ממצא מסמרי הברזל בקבורה, התייחס למעמדה של האישה.
לאור כל אלה, סבורים החוקרים שככל הנראה מדובר באשת ליווי / קורטיזנה (הטאירה) ולא באישה נשואה, שכן אלה נשארו בבית ביוון, ניהלו את משק הבית והיו אחראיות על גידול הילדים. כפי הידוע בתקופה ההיא, לא נהגו הנשים לצאת למסעות עם בעליהן, והעובדה כי לא התקיים יישוב בסמוך למערת הקבורה מצביע על הסבירות כי מדובר בקבר של אישה לא מקומית, יוונייה, אשר התלוותה לגורמי צבא, או שלטון הלניסטי בכירים ונקברה על אם הדרך כשהלכה לעולמה.
מראות ברונזה כמו זו שנמצאה בקבר האישה, נחשבו מאז ומעולם לפריט מותרות ויקר ערך. פריטים מסוג זה היו יכולים להגיע לרשות נשים יווניות בשתי דרכים עיקריות, אחת הינה חלק מהנדוניה לקראת חתונה ואילו אפשרות נוספת כאשר ניתנו למתנה בידי גברים להטאירות. באמצעות פריטים אלו, סימלו בין היתר את הקשר ואת היחסים האינטימיים שבינו לבינה. ההטאירות היו למעש החלק ממוסד חברתי יווני, אשר במסגרתו נשים (בדומה לגיישות ביפן) העניקו שירות ליווי חברתי ולאו דווקא רק או בעיקר שירותי מין, חלק מנשים אלה הפכו לידועות בציבור של שליטי העולם היווני / הלניסטי ושל אנשי צבא ואנשי התרבות המובילים.
לסיכום, לאור כל הממצאים ניתן להניח כי מדובר בקברה של אישה ממוצא יווני אשר התלוותה לבכיר במנגנוני הצבא והשלטון ההלניסטי בזמן מסעותיו של אלכסנדר מוקדון או סביר יותר, במהלך תקופת מלחמות הדיאדוכים (היורשים), כך מסכמים החוקרים.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מוסר בהמשך לחשיפת הממצאים: זוהי דוגמה לארכיאולוגיה ומחקר במיטבם. מחקר של פריט פשוט לכאורה, מביא אותנו לידע חדש ולסיפור. דבר זה פותח לנו חלון לעולם עתיק , נשכח ונעלם. במהלך הימים אלה, נעזרים החוקרים בטכנולוגיות נוספות על מנת לשאוב ענוד מידע, ואולי באמצעותו נצליח להכיר יותר את אותה גברת והתרבות ממנה באה.
