לראשונה: פסיפס צבעוני ומרהיב, המתוארך לכ־1,600 שנה, נחשף לקהל הרחב במועצה האזורית מרחבים. הפסיפס, שהתגלָּה בעוטף עזה לפני כ־35 שנה ועבר עבודות שימור קפדניות, מוצג במסגרת שיתוף פעולה בין רשות העתיקות ומשרד המורשת.
כתב: אפי אליאן | צילומים: טל סיגרון, אמיל אלג'ם, נחשון סנה, רשות העתיקות | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו | רשות העתיקות | לחצו על התמונה להפעלה
פסיפס באר שמע, מהמרהיבים שהתגלו בדרום הארץ, נחשף לראשונה לציבור במתחם המועצה האזורית מרחבים. הפסיפס, שהתגלָּה לפני כ־35 שנה מדרום לקיבוץ אורים שבעוטף עזה, מתוארך לכ־1,600 שנה ומורכב מ־55 מדליונים צבעוניים המתארים סצנות ציד, חיות ומראות מחיי היום־יום. בחודשים האחרונים עבר הפסיפס עבודות שימור קפדניות בידי מומחי רשות העתיקות, והועבר לתצוגה כחלק מפרויקט "עתיקות ליד הבית" של רשות העתיקות ומשרד המורשת.
על הפסיפס העתיק מקיבוץ אורים
הפסיפס התגלה לראשונה בשלהי שנת 1990 בשטחים החקלאיים מדרום לקיבוץ אורים, בסמוך לאתר העתיק "חורבת באר שמע". בעקבות חשיפת קטעי הפסיפס, נערכה במקום חפירה ארכיאולוגית בהובלת דן גזית ושייקה לנדר מרשות העתיקות. לאחר התיעוד המלא, הפסיפס כוסה לשם שימורו.
שייקה לנדר מתאר את הממצא כפסיפס ייחודי, המתוארך לתקופה הביזנטית (324–638 לספירה). היצירה המרהיבה כוללת 55 מדליונים צבעוניים המעוטרים בדמויות מיתולוגיות, בעלי חיים אקזוטיים, סלי פירות, סצנות מחיי היום־יום וסצנות ציד. הפסיפס, מעשה ידי אמן, מורכב מאבנים קטנות במגוון צבעים טבעיים, ובחלקו שולבו גם זכוכיות וחרסים להוספת עומק וגוונים מיוחדים.

ממחקר מקיף שערכו חוקרי רשות העתיקות עולה כי הפסיפס היה חלק ממנזר גדול שפעל באתר והתפרנס מתעשיית יין משגשגת. בחפירות הארכיאולוגיות נחשפה גת גדולה לצד מחסנים מלאים בקנקנים, שככל הנראה יוצרו במקום עצמו.
האתר ישב על דרך קדומה ששימשה גבול טבעי בין המדבר לאזורים המיושבים בתקופה הביזנטית — ואולי אף קודם לכן, בתקופה הרומית. זוהי דרך הבשמים הנבטית־רומית, הציר המוכר שחיבר בין חלוצה לעזה. מדובר ביישוב נרחב, בשטח של כמה מאות דונמים, ששימש תחנת מנוחה והגנה לעוברי אורח מפני תקיפות שבטים בדואיים.
עם השנים הלך מצב השימור של רצפת הפסיפס והידרדר, עד שנדרשה חשיפה מחודשת, טיפול וחיזוק יסודי. לאחר עבודות השימור הועברה הרצפה ממיקומה המקורי אל מתחם המועצה האזורית מרחבים, כך מספר עמי שחר, ראש מינהל שימור ברשות העתיקות. כעת, הפסיפס מוגן מפני עבודות חקלאיות ופיתוח – ולראשונה מוצג לציבור הרחב.
צוות מומחי רשות העתיקות ביצע את עבודות השימור, וכיום ניתן להתפעל מחדש מיצירת האמנות המרהיבה בת 1,600 השנה.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, ציין כי האירוע הוא חלק ממיזם "עתיקות ליד הבית" של רשות העתיקות ומשרד המורשת, שמטרתו להנגיש את נכסי העבר לציבור במרחב המגורים. "במיוחד בימים אלה, ישנה חשיבות רבה לחשיפת נקודות חן היסטוריות בעוטף, המושכות מבקרים רבים לאזור. האתר ישמש כגן ארכיאולוגי פתוח, ויכלול שביל גישה, שלטי הסבר ופינות ישיבה. אני מזמין את הציבור להתרשם מאחד הפסיפסים היפים שהתגלו כאן", אמר.
שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים, הוסיף: "הפסיפס היפהפה הזה מהווה עדות חיה להתיישבות בנגב כבר לפני כ־1,500 שנה. מעתה הוא יישמר כאן וישמש מוקד ביקור ולמידה לתיירים, תלמידים ותושבים מכל הארץ. זהו פרק נוסף בסיפור שאנחנו כותבים כאן במרחבים – סיפור של חיבור בין עבר, הווה ועתיד".