תעלומה בירושלים: למה שימש מתקן התעלות המסתורי אשר נחשף לאחרונה בגן לאומי עיר-דוד? המתקן, מתוארך לתקופת ימי המלכים יהואש ואמציה, מצליח לעורר את סקרנותם של רבים מחוקרי הארכיאולוגיה בישראל.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אליהו ינאי, עיר דוד, אסף פרי, אמיר מרמור, דמקה בית הפקות ירושלמי, קובי הראתי, אמיל אלג’ם | וידאו: אסף פרי – עיר דוד
כתבת וידאו
מתקני התעלות המסתוריים, אשר טרם נראו כמותם בישראל, היו לפי הממצאים הראשונים בשימוש לפני כ-2800 שנה. זאת אומרת – תקופת בית המקדש הראשון. חוקרי היחידה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל נרתמו אף הם לטובת הפיצוח של התעלומה, אך בינתיים – ללא הועיל. לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב עולה הסבירות כי ייתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום המרכזי של מתקני התעלות מלמד אותנו שהמוצר שיוצר בהם היה קשור בארמון המלוכה או במקדש. החפירה תיפתח לקהל הרחב בשבוע הבא, במהלך כנס “מחקרי עיר דוד ה-24” , זאת על מנת לאפשר להתרשם מהמתקנים המסתוריים.
מה היה התוצר הסופי המסתורי אשר היה חשוב כל כך לכלכלת העיר, המקדש או הארמון בימי מלכה יהודה הקדומים? מתקני ייצור ייחודים וגדולי מימדים, חצובים בסלע, המתוארכים למאה התשיעית לפני הספירה הנוצרית, נחשפו בחפירות “חניון גבעתי” המנוהל בידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בגן הלאומי עיר-דוד במימון, “עמותת אלע”ד”. עד כה, חרף הבדיקות הרבות, לא ידוע מה היה בשימוש במתקנים, אך ייחודם ומיקומם – בסמוך למקדש ולארמון המלכים מרמז שהתוצרים שלהם השתלבו בכלכלת המוסדות החשובים.
למעשה, עד כה התגלו בחפירות שני מתקנים המרוחקים כעשרה מטרים בלבד זה מזה, ייתכן שהם השתייכו למתקן אחד גדול. עד כה לא ידוע על מתקנים בצורה זו או דומה להם ברחבי ארץ ישראל ומכאן ייחודיותם. את המתקן הראשון מצאו החופרים בקצה הצפון מזרחי של חניון גבעתי. מתקן זה כולל סדרה של לפחות תשע תעלות בעלות גימור מוחלק העשוי בקפידה. על גבי מצוק הסלע, התוחם את המתקן מדרום, ניתן להבחין בקלות בשבעה מרזבים, אשר ככל הנראה הובילו נוזלים מראש גוש הסלע, ששימש כאזור פעילות אל מתקן התעלות.
בשיחה עם ד”ר יפתח שלו, חוקר בכיר ברשות העתיקות נמסר: הסתכלנו על המתקן והבנו כי “עלינו” על משהו ייחודי. אך מאחר ומעולם לא ראינו מתקן דומה לזה בארץ, לא ידענו כיצד לפרשו. גם התאריך שלו לא היה ברור. אז הבאנו לשטח מספר מומחים שיבדקו, האם נותר בקרקע או בסלע שאריות שאינן נראות לעין, וכדרך כך יוכלו לעזור לנו להבין מה זרם או עמד שם בתעלות. ביקשנו לבדוק, האם נשארו בתעלות שרידים אורגניים או אפילו עקבות של דם. לשם כך נעזרנו גם ביחידה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל ובקשרים שלה עם חוקרים בעולם. אך עד כה, ללא הצלחה.
אך זו רק מערכת תעלות אחת, התעלומה רק הלכה וגדלה ברגע שמצאנו את המתקן השני המקביל מדרום. כך מספר פרופסור יובל גדות מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מתקן זה, מורכב לפחות מחמש תעלות שמובילות נוזלים. למרות שקיימים כמה הבדלים בדרך בה התעלות נחצבו ועוצבו, ברור כי המתקן השני דומה מאוד למתקן הראשון שגילינו קודם. הפעם – גם הצלנו לתארך את מועד היציאה של המתקן משימוש – סוף המאה התשיעית לפני הספירה הנוצרית, התקופה של ימי המלכים יהואש ואמציה. עד כה אנחנו יכולים להניח שהמתקנים כאמור – שימשו אולי יחד, ונחצבו כמה עשרות שנים לפני כן.
לדברי פרופ’ גדות: מדובר בתקופה בה אנו יודעים שירושלים השתרעה על פני שטח שכלל את שלוחת עיר-דוד והר הבית שימש כלב-ליבה של העיר. המקום המרכזי של מתקני התעלות בסמוך לחלקיה החשובים של העיר, מצביעה על כך שהמוצר שיוצר באמצעות התעלות היה קשור בכלכלת המקדש או הארמון. צריך לזכור שפעילות פולחנית כוללת הבאה של תוצרת חקלאית מן החי ומן הצומח למקדש. פעמים רבות המבקרים במקדש לקחו עימם חזרה מוצרים שנשאו איתם את קדושת המקום.
מאחר וממה שאנחנו יודעים עד כה, התעלות לא מובילות לאגן ניקוז גדול וכיוון שהזרימה שלהם משתנה, ייתכן שהתעלות לפחות – במתקן הצפוני שימשו להשרייה של מוצרים ולא לניקוז נוזלים., מוסיף ד”ר שלו. ייצור חוטים מ”פשתה” למשל, מחייב השרייה של הפשתה לאורך זמן ממושך לשם הריכוך שלה. אפשרות נוספות היא שהתעלות הכילו תמרים שהושארו לחימום באור-השמש, כדי לייצר סילאן (דבש תמרים), ממש כמו במתקנים בעלי צורה דומה שהתגלו במקומות רחוקים כמו עומאן, בחריין ואף איראן.
ד”ר שלו מציין כי בעתיד בקרוב יילקחו מהמתקנים דגימות נוספות של אדמה וננסה פעם נוספת, לזהות בה מרכיבים אשר יוכלו לעזור לנו לפתור את התעלומה – מה היה המוצר שהיה חשוב לכלכלת העיר, המקדש או הארמון.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אומר בתגובה לממצאים: מערכת התעלות הקדומה שלפנינו מסקרנת ומסעירה את הדמיון. החפירות בעיר דוד אשר נעשות על פני שטחים נרחבים באופן יחסי לירושלים הצפופה, מגלות לנו עוד ועוד פרטים מסקרנים על תקופת ימי המלכים, שהממצא מהם לא גדול באופן יחסי בעיר העתיקה, בייחוד בשל ההפרעות המודרניות. מעת לעת אנו מגלים ממצאים מפתיעים, חידתיים אשר מאתגרים אותנו ויוצרים עניין מחקרי רב.
בעזרת שיתופי פעולה מבורכים עם גופים אחרים, אנחנו מפצחים את החידות הללו ומגיעים עד לקדמת הבמה המחקרית. בשבוע הבא, במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-24, אשר יתקיים בגן לאומי עיר דוד, יהיה ניתן לבקר בשטח החפירה ולהתרשם מהמתקנים המסתוריים.
