שני קבלני בניין מוכרים נתפסו בפעילות מבצעית של משטרת אשקלון ומפקחי רשות העתיקות לאחר שניסו להעלים ממצאים ארכאולוגים שנחשפו באתר בנייה בעיר. בין הממצאים – סרקופג עתיק כבן 1800 שנה.
כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ
במהלך פעילות מבצעית משותפת בין מפקחי רשות העתיקות ושוטרי משטרת אשקלון , הגיעו בעקבות מידע מודיעיני לאתר בנייה בשכונת וילות החדשה הנבנית בעיר אשקלון. שם גילו מוסתר בין העצים סרקופג (ארון קבורה) עתיק אשר ניכרים עליו סימני פגיעה קשים בעקבות הוצאתו הבלתי מבוקרת על ידי טרקטור מבטן האדמה.
כאשר הגיעו מפקחי היחידה למניעת שוד של רשות העתיקות ושוטרי סיור וחקירות של משטרת אשקלון למקום, הבחינו בחמישה פועלי בניין פלסטינים תושבי העיר חברון , אלו נעצרו לשם חקירה בה נחשף סיפורו של הסרקופג.
הפועלים הציגו במהלך החקירה סרטונים ותמונות שצילמו בעת הוצאת הסרקופג שבוע לפני כן, בהם נראה הארון כפי שעוד עמד במקום חשיפתו ועד להוצאתו החוצה. בחיפוש שביצעו במקום מצאו מוסתר היטב הסרקופג ואף המכסה שלו כפי שהוסתר על פי החשד על ידי הקבלנים המבצעים במקום.
שני הקבלנים עוכבו במהלך אותו לילה לחקירה באזהרה, בגין אי דיווח על גילוי עתיקה ובחשד לפגיעה באתר עתיקות ובעתיקות עצמן. במהלך החקירה הוברר כי הקבלנים נתקלו בארון המרשים במהלך עבודות הבנייה, ואלו החליטו להחביאו. השניים הוציאו אותו באמצעות טרקטור תוך שפגעו בסרקופג בצורה ניכרת והסתירו אותו תחת מערום פחים ועצים. לאחר הוצאתו מהאדמה, יצקו רצפת בטון במגרש זאת על פי החשד להעלים עדויות לקיומו של אתר עתיקות במקום.
הסרקופג שנחשף נתגלה כאחד מהארונות קבורה העתיקים ביותר שהתגלו על כה בארץ ישראל. הארון , עשוי אבן גיר קשה במשקל של כ-2 טון ובאורך של 2.5 מטר. הסרקופג מפוסל מכל עבריו. על מכסה הארון פוסל דגם אדם בגודל מלא, בתחקיר שבוצע על ידי חוקרי רשות העתיקות הוברר כי הסרקופג נפגע במספר רב של מקומות על ידי הטרקטור עימו הוציאו את הארון מהאדמה. הדבר הותיר צלקות באבן ופגע בעיטורים המפוסלים ביד אומן על כל דפנות הארון.
בשיחה עם אמיר גנור, ראש מנהל הפיקוח ברשות העתיקות אמר כי זהו מקרה חמור של פגיעה בעתיקה נדירה, בעלת חשיבות אומנותית, היסטורית ותרבותית חסרת תקדים. רשות העתיקות קשורה לצרכי הפיתוח ולצרכי הציבור, אך תנהל אכיפה ביד קשה כנגד מי שימעל באמונה ויפגע בעתיקות – שהן הנכס של כולנו. מתוך התחשבות בבעלי המגרשים, אפשרנו בניה בשכונת הווילות החדשה , תחת התניה שידווחו מיד על גילוי עתיקות בשטח ויפסיקו את העבודות לאלתר עד להגעת נציג שלנו. במקרה זה לצערנו בחרו קבלני הבניין להסתיר את הממצא הנדיר ומעשיהם גרמו לנזקים כואבים להיסטוריה. כעת יינקטו הליכים משפטיים כנגד המעורבים והדבר יוביל לעיכוב הבניה והוצאות כספיות נלוות.. עוד הוסיף גנור ואמר שהדרך הנכונה להתנהלות בעיר היסטורית עתיקה וחשובה כאשקלון הינה שקיפות פתיחות והליכה של בעלי הקרקע יד ביד עם רשות העתיקות. רק כך יתאפשר פיתוח העיר לצד הגנה על נכסי הציבור. פיתוח משאב הארכאולוגיה בעיר אשקלון וקירוב הציבור לעבר העיר, נמצא כיום בעדיפות עליונה בתוכנית העבודה של רשות העתיקות לשנים הקרובות.
ד"ר גבי מזור , גמלאי רשות העתיקות המומחה לתקופות הקלאסיות תאר את המופיע על הארון:
על צידו האחד של מכסה ארון הקבורה מגולפת דמות גבר, כאשר הוא נשען על ידו השמאלית, לובש חולצה בעלת שרוולים קצרים ומעוטרת ברקמה בחזית, טוניקה עוטפת את מותניו. עיני הדמות שובצו ככל הנראה באבני חן שנעלמו, השער עשוי תלתלים מסודרים. בתסרוקת רומית טיפוסית. בצידו השני של המכסה מגולפת בתבליט אמפורת מתכת , (קנקן ששימש להובלת נוזלים כגון יין) ממנה משתרגים שריגי גפן נושאי אשכולות ענבים ועלי גפן. ארון הקבורה עצמו אשר נפגע קשה מפגיעת הטרקטור מעוטר בין השאר בזרים ובדמויות של ראשי שוורים, קופידונים ערומים ובדמות הנשית המפלצתית מדוזה – אשר לה שיער המשולב בנחשים וזאת מתוך אמונה שהייתה מקובלת בתקופה הרומית לפיה היא מגנה על ארונו של הנפטר. לדברי מזור – ארונות קבורה שכאלה נמצאו בדרך כלל במבנה קבורה משפחתיים או לצדם. רמת העיטורים הגבוהה מעידה על מצבה הכלכלי הטוב של המשפחה שעל פי עולם התיאורים ככל הנראה לא היתה יהודית.