אוצר מטבעות עתיקים התגלה במערכת מסתור בגליל התחתון

מטמון המטבעות. צילום_ אמיל אלג'ם

מטמון מטבעות נדיר מסוגו התגלה במערכת מסתור תת-קרקעית בגליל התחתון | המטמון כולל 22 מטבעות עשויים ברונזה והם מתוארכים כבני 1,600 שנה לפחות | על פי החוקרים, מקורו של המטמון הינו בימי המרד היהודי האחרון שהתחולל במהלך השלטון הרומי | המטמון התגלה בתת-קרקע של יישוב קדום בשם חורבת חוקוק שבגליל התחתון

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, פרופסור ינון שבטיאל, יניב ברמן, רשות העתיקות | וידאו: אמיל אלג'ם

כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה) מאת רשות העתיקות

כתבות נוספות בנושא

מטמון מרהיב ונדיר של עשרים ושניים מטבעות התגלה בחלל נסתר בעומקה של מערכת מסתור תת קרקעית בגליל התחתון. המטבעות, עשויים מברונזה מתוארכים כבני 1600 שנה, (המאה הרביעית לספירה הנוצרית), נמצאו תחת היישוב הקדום 'חורבת חוקוק'.  המטמון התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית שבוצעה בשיתוף של רשות העתיקות עם המכללה האקדמית צפת, זאת כחלק מהכשרת אתר לציבור הרחב בשיתוף עם קרן קיימת לישראל. 

חפירת חוקוק, בה נמצא מטמון המטבעות. צילום אמיל אלגם
חפירת חוקוק, בה נמצא מטמון המטבעות. צילום אמיל אלגם

מבחינה של הממצאים במערכת התת-קרקע, בה נמצא מטמון המטבעות, נראה כי אלו שהסתירו את המטבעות תכננו היטב את מקום המחבוא, זאת ככל הנראה על מנת לחזור אליו כשעבור זעם. זו הסברה שהעלו החוקרים אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופסור ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת.  אוצר המטבעות התגלה בתוך בור אשר נחצב במכוון בסופה של מחילה צרה ומפותלת. 

מערכת המסתור שבחרבת חוקוק שימשה כפי הנראה את יהודי חוקוק בעת תקופת המרד הגדול. (המאה ה-66 – 70 לספירה הנוצרית), ולאחר מכן הוכשרה מחדש ואף שוכללה לשם הכנה לתקופת מרד בר כוכבא – (המאה ה132-136 לספירה הנוצרית). 

על פי אופי הסביבה של המחילה והנתונים הראשונים, סברו החוקרים כי הוא יתוארך לימים אלה של המרידות, אלא שבסופו של דבר יצא כי על פני המטבעות מופיעות הדמויות של הקיסר קונסטנטיוס השני והקיסר קונסטנס הראשון.  קיסרים אלה פעלו בתקופת מרד מאוחר יותר, מרד גאלוס – אשר התחולל במאה ה351-352 לספירה הנוצרית. 

על פי המקורות ההיסטורים ידוע כי מרד גאלוס היה המרד היהודי האחרון בשלטון הרומי.  דבר זה מלמד אותנו כי מאות שנים לאחר שהמחילות הללו נחצבו, בוצע בהן שימוש מחדש. עם מציאת המטמון אנחנו מגלים כי מדובר בעדות ייחודית לכך שמערכות המסתור שימשו בעת מצוקה נוספת – בימי מרד גאלוס, מרד אשר ישנן עדויות בודדות על קיומו בהיסטוריה. 

הארכיאולוג אורי ברגר במערכת המסתור בחוקוק.צילום אמיל אלג'ם
הארכיאולוג אורי ברגר במערכת המסתור בחוקוק.צילום אמיל אלג'ם
פרופ ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת צילום אמיל אלגם
פרופ ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת צילום אמיל אלגם
מטמון המטבעות. צילום_ אמיל אלג'ם
מטמון המטבעות. צילום_ אמיל אלג'ם
מטמון המטבעות כפי שנראה כשיצא מהשטח. צילום ינון שבטיאל המכללה האקדמית צפת
מטמון המטבעות כפי שנראה כשיצא מהשטח. צילום ינון שבטיאל המכללה האקדמית צפת
 מטמון המטבעות לאחר ניקוי. צילום פרופ ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת
מטמון המטבעות לאחר ניקוי. צילום פרופ ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת

על מערכת המסתור במתחם התת-קרקע של חורבת חוקוק

מתחם מערכת הסתור הינו אחד מהגדולים והמורכבים מסוגם בליל. המתחם כולל סדרת חללים תת-קרקעיים אשר מקושרים באמצעות מערבים צרים ומחילות מפותלות. המערכת נחפרה ברובה בין השנים 2019-2023 וזאת כחלק מפרויקט חינוכי קהילתי רחב, אשר התקיים בסביבת העיר הקדומה חוקוק. 

במסגרת פרויקט זה משולבים תלמידים בוגרים, אשר הינם סטודנטים תלמידי המכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי מערות, חיילים ואף תושבים מאזור החפירה הקרוב.

בשיחה עם ד"ר עינת עמבר – ערמון, מנהלת המרכז הארכיאולוגי קהילתי בצפון של רשות העתיקות סיפרה: לשמחתנו, המתנדבים הרבים שחופרים את מערכת המסתור הם אלו שזכו לחשוף את המטמון החשוב ואף לחוות את רגע ההתרגשות הגדול של הגיוי. החפירה הפכה כך לא רק לאירוע מדעי חשוב אלא גם לחוויה חינוכית וקהילתית משמעותית. חוויה אשר מקרבת את הציבור אל המורשת ומחזקת את תחושת השייכות והקשר לעבר.

 

החפירות בחוקוק נעשות בשיתוף הקהילה. צילום - רשות העתיקות
החפירות בחוקוק נעשות בשיתוף הקהילה. צילום – רשות העתיקות
החפירות בחוקוק נעשות בשיתוף הקהילה. צילום  - רשות העתיקות
החפירות בחוקוק נעשות בשיתוף הקהילה. צילום – רשות העתיקות
החפירות בחוקוק נעשות בשיתוף הקהילה. צילום - רשות העתיקות
החפירות בחוקוק נעשות בשיתוף הקהילה. צילום – רשות העתיקות
 אתר החפירות בחוקוק. צילום - רשות העתיקות
אתר החפירות בחוקוק. צילום – רשות העתיקות

בשיחה עם החוקרים ברגר ופרופסור שבטיאל, אלה מציינים כ מטמון המטבעות מימי מרד גאלוס, אשר נמצא חבוי היטב בעומקה של מערכת המסתור בחוקוק, מצטרף לממצאים נוספים באתר זה, ואלו מלמדים אותנו על ימי המצוקה ותקופות המשבר אשר עברו את יהודי חוקוק והגליל במהלך התקופה הרומית בארץ ישראל. 

לשמחתנו, אומרים ברגר ושבטיאל, אנחנו מודעים לכך כי מעט לאחר מרד זה, ככל הנראה הסתיימה תקופת המצוקה. עם סיום תקופה זו הוקם על ראש הגבעה מבנה בית כנסת מפואר, אשר נבנה עם פסיפסים מרהיבים והיישוב במקוםחווה עידן של שגשוג ארוך שנים. 

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקו הוסיף: רשות העתיקות רואה באתר חורבת חוקוק, על כל תגליותיו, פרויקט דגל. פרויקט זה מהווה אבן שואבת לתיירים מהארץ ומהעולם כולו. בשנים האחרונות, מנהלת באתר רשות העתיקות יחד עם קרן קיימת לישראל פעולות חפירה ושימור נרחבות, אשר מתקיימות יחד עם הקהילה המקומית ואנו פועלים יחד על מנת שהציבור כולו יוכל להנות ממסתורי האתר. 

.חפירת חוקוק צילום יניב ברמן
.חפירת חוקוק צילום יניב ברמן

מנהל מרחב צפון בקרן קיימת לישראל – שלי בן ישי מסר: לאור ממצאי החפירות והפוטנציאל הגדול הטמון באתר חוקוק, קרן קיימת לישראל מקדמת עריכה תוכנית מפורטת ותכנון פיתוח האתר והפיכתו לאתר יחודי מנהל מוסדר לקליטת קהל בנושא תיירות ארכיאולוגית בארץ ובעולם.  

אתר חורבת חוקוק מהווה מודל לשיתוף פעולה בין הטבע, תיירות וארכיאולוגיה, בשיתוף רשות העתיקות והמועצה האיזורית עמק הירדן 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.