כלי בן 6,000 שנה ,נדיר וייחודי עשוי מ חט של פיל התגלה בחורבת רקיק

כלי השנהב והקערות שבהן הוטמן. אמיל אלג'ם רשות העתיקות

כלי נדיר עשוי שנהב – חט של פיל, התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בחורבת רקיק שליד באר שבע | כלי השנהב מעיד על סחר חליפין אשר התקיים באזורינו עם מצרים, כבר בתקופה הכלקוליתית | הכלי נמצא שהוא מפורר לחתיכות, אך שוחזר במלואו במעבדות רשות העתיקות | ההערכה כי הכלי היה חלק ממטמון כלים שהוטמן במקום בנסיבות פולחניות

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם, דוידה דגן, יניב מילבסקי , יולי שוורץ 

כתבת וידאו

כלי השנהב שהתגלה, עשוי מחט של פיל, תוארך לתקופה הכלקוליתית. הכלי, התגלה במהלך חפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות ליד העיר באר שבע, באתר המוכר בשם חורבת רקיק. הכלי הנדיר, מכונה במחקר “קנקנית”, מעיד באמצעות קיומו כאן, על סחר חליפין אשר התקיים בין ארץ ישראל למצרים כבר לפני כ-6,000 שנה. זוהי הפעם הראשונה בה נמצא כלי שנהב מסוג זה, מהתקופה הכלקוליתית באזורינו. 

הכלי, שהתגלה בשנת 2020 כאשר הוא מפורר לחתיכות, הגיע למעבדות רשות העתיקות, שם הורכב מחדש בתהליכי שימור מורכב. 

כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב נמצא הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום אמיל אלג'ם רשות העתי
כלי השנהב נמצא הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום אמיל אלג’ם רשות העתי

בחפירה הארכיאולוגית שבוצעה בחורבת רקיק שליד באר שבע, התגלו שרידים רבים של התיישבות קדומה עם חללים תת-קרקעיים אשר נחפרו לתוך אדמת לס. בשלבים האחרונים של החפירה, מתעד של רשות העתיקות – אמיל אלג’ם הבחין לפתע בקצהו של כלי בזלת. בעקבות זאת, הורחבה החפירה. במהלך הרחבה זו נחשפו שלוש קערות גדולות ומרשימות אשר הוצבו כאשר שתיים ניצבות זו לזו והשלישית הונחה עליהן בצורה של מעין מכסה. כאשר הוסרה הקערה הראשונה, התברר כי היא מכסה קערה מלאה בעפר, אשר בתוכה התגלו שברי כלי עשוי שנהב – חומר הידוע כיקר ונדיר מאוד. 

בשיחה עם ד”ר יניב מילבסקי, לשעבר ראש ענף פרהיסטורית ברשות העתיקות מספר: מצורת הצבת הקערות ברור כי כלי השנהב אשר נשבר עוד בעת העתיקה, נטמן בגניזה מוקפדת – דבר המעיד כפי הנאה על החשיבות שיוחסה לו. הכלים הוטמנו בצורה מכוונת ומתוך מחשבה. במחקר מקובל שהטמנה או גניזה של צלמיות ושל כלים שבורים, נעשית כחלק מפעילות טקסית ופולחנית. 

כלי השנהב והקערות שבהן הוטמן. אמיל אלג'ם רשות העתיקות
כלי השנהב והקערות שבהן הוטמן. אמיל אלג’ם רשות העתיקות
הכלי הקדום. צילום דפנה גזית רשות העתיקות
הכלי הקדום. צילום דפנה גזית רשות העתיקות
כלי השנהב בן ה6000 שנה. אמיל אלג'ם רשות העתיקות
כלי השנהב בן ה6000 שנה. אמיל אלג’ם רשות העתיקות

גודל הכלי שהתגלה הינו כעשרים ס”מ. בעל עיצוב מרהיב ויוצא דופן. הידיות הקטנות שבציידיו עוצבו בצורה סימטרית, אחת מעל השניה, כאשר ששתי ידיות מוקמו על יד צוואר הכלי, ושתי דיות נוספות על יד בסיסו. 

לאחר הגילוי הראשוני, הובילו מנהלי החפירה – אבישי לוי חברוני ו מרטין פסטרנק מרשות העתיקות את הכלים ואת תוכנם לקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל על שם ג’יי וג’יני שוטנשטיין. בשיתוף פעולה עם ד”ר יניר מילבסקי וד”ר ליאורה קולסקה הורביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הושגה תובנה ראשית על החומר ממנו עשוי הכלי – שנהב של פיל. 

תהליך הריפוי והשימוש של הכלי בידי אולגה נגנביצקי, מומחית לשימור חפצים משנהב, היה מורכב מאוד ודרש סבלנות רבה. המטרה היתה לשחזר את הכלי מחתיכות למצבו המקורי, תוך שמירה על ערכו ההיסטורי והאותנטיות שלו. 

כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. צילום דוידה דגן, רשות העתיקות
המשמרת אולגה נגנביצקי  בעת שימור הכלי. צילום יניר מילבסקי, רשות העתיקות
המשמרת אולגה נגנביצקי בעת שימור הכלי. צילום יניר מילבסקי, רשות העתיקות
שברי הכלי במעבדת רשות העתיקות
שברי הכלי במעבדת רשות העתיקות

“הממצא מעצים את ההבנה שלנו על התקופה הכלקוליתית ועל הקשרים התרבותיים והמסחריים של האזור עם תרבויות שכנות ורחוקות”, אומרים החוקרים. “אחת השאלות המעניינות ביחס לכלי”, מוסיפים לוי-חברוני וד”ר מילבסקי, היא האם הביאו אותו לכאן כשהוא כבר מעוצב, או שחט הפיל הובא כחומר גלם לארץ ועוצב לכדי כלי ע”י אמן מקומי. ” הכלי עשוי היטב תוך מקסום ניצול החט – שכאמור, היה חומר יקר, בגילוף. אם הכלי נעשה בארץ, הרי שהדבר מצביע על רמה גבוהה של בעלי מלאכה שישבו כאן, והכירו את העבודה עם שנהב, כמו גם את האנטומיה של הפיל”.

בדיקות נוספות שיעשו בהמשך על ידי ד”ר הראל שוחט מאוניברסיטת חיפה וד”ר ליאורה הורביץ מהאוניברסיטה העברית, יוכלו לסייע בקביעת מין הפיל היכן הוא גדל ואפילו מה אכל.

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.