אחוזת קבר מתקופת ימי בית שני נחשפה לאחרונה במערת סלומה שביער לכיש. במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות של שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות בעלת משמעות אשר ככל הנראה השתייכה למשפחה אמידה בתקופה זו
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם | וידאו: אמיל אלג’ם
כתבת וידאו – לחצו להפעלה
מי את סלומה? אליה היו מתפללים במשך שנים רבות?
החצר שנחשפה, הינה חלק ממיזם “דרך מלכי יהודה” בהובלת רשות העתיקות, קרן קיימת לישראל ומשרד ירושלים ומורשת. באזור בו נמצאה אחוזת הקבר, נמצאו עדויות לקידוש המקום במשך מאות שנים. ממצאים אלו מעידים על קבורה של דמות משמעותית אשר השתייכה למשפחה בעלת כוח כלכלי גבוה בתקופת ימי בית שני.
על פי ממצאים שנמצאו בשטח, המערה, המשיכה לשמש גם בתקופות אחרות, כמו התקופה הביזנטית וגם בתקופה המוסלמית הקדומה. המערה קיבלה את שמה בזכות מסורות עממיות אשר מיוחסות למערה. לאורך מאות של שנים, ייחסו את המערה כמקום קבורתה של סלומה, מי שעל פי המקורות היתה המיילדת של ישוע (ישו). בהמשך חפירת החצר, התגלו במקום שרידים לשורת חנויות אשר על פי הערכת החוקרים, שימשו למכירה ו/או השכרה של נרות חרס.
כאשר חפרו החוקרים את גזרת החנויות, התגלו מאות שברי נרות חרס וגם נרות תמימים שלמים המתוארכים למאה ה8 וה-9 לספירה הנוצרית. על פי הממצאים במקום, מספרים מנהלי החפירה באתר – ניר שמשון פארן וצבי פירר (מרחב דרום ברשות העתיקות): ייתכן כי הנרות שימשו למאור בתוך המערה ואולי הם היו חלק מפולחן דתי, בדומה לנרות המחולקים כיום בקברי צדיקים או כנסיות מודרניות.
מערת הקבורה שביער לכיש התגלתה לראשונה לפני כארבעים שנה, בעת שחוליית שודדי עתיקות פרצה לתוכה. בעקבות אירוע זה, נפתחה במקום חפירה ארכיאולוגית אשר אותה ניהל פרופסור עמוס קלונר ז”ל מאגף העתיקות. המערה, מחולקת למספר חדרים אשר בהם התגלו מספר כוכי קבורה ושברי גלוסקמאות (ארונות עשויים אבן). ממצאים אלו מעידים על אופייה היהודי של המערה
תופעת הקבורה בגלוסקמאות בעת תקופת ימי בית שני, מוכרת וידועה במחקר הארכיאולוגי, אך ההפתעה היתה לחוקרי המערה, כאשר מצאו סימני הסבה של המערה ל-קפלה (חדר תפילה נוצרית), זאת לפי הצלבים ועשרות הכתובות שנחקקו על קירות המערה בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה. לפי הממצאים במערה, נראה כי הקפלה הוקדשה לפולחן “סלומה הקדושה”.
השם סלומה – ועברית – שלום או שלומית, היה מאוד נפוץ בעת תקופת ימי בית שני, השם גם מוכר במשפחת בית חשמונאי והורדוס, כך מספרים פארן ופירר. על פי אחת המסורות הנוצריות, סלומה היתה המיילדת מבית לחם אשר הוזמנה לסייע בלידה של ישוע. סלומה לא האמינה שהיא מתבקשת לילד אישה בתולה ובעקבות כך יבשה ידה. המקורות מספרים כי ידה נרפאה רק לאחר שאחזה בעריסתו של ישוע.
בסיום החפירה , לפני עשרות שנים. נעזבה המערה ועתה כחלק ממיזם “דרך מלכי יהודה”, חושפת רשות העתיקות את חצר המערה אשר התגלתה כאחת המפוארות ביותר שהתגלו עד כה בארץ ישראל. החצר, אשר שטחה החריג מתפרס על פני 350 מטר רבוע, תוחמים קירות מרשימים הבנויים מאבן גזית ואילו הרצפה הינה מלוחות אבן ורצפות פסיפס נדירות. מול פתחה של מערת הקבורה, נמצאו כעת בחפירה פתחי הכניסה אשר הובילו אל מערת הקבורה ובהמשך אל הקפלה שבתוכה.
חצר מערת הקבורה שנחשפה בשפלת יהודה. צילום אמיל אלג’ם
בבחינת חלק מהאבנים שעיצבו את החזית, נראים עיטורים מפוארים המשתייכים לתקופת ימי בית השני ובעיטורים צמחיים כמו ורדות (רוזטות), גבעי אקנטוס ורימונים המוכרים בתרבות היהודית.
חצר המערה ומערכת הקבורה עצמה, מעידים על משפחה יהודית אמידה מאוד אשר הקימה את אחוזת הקבר, תוך השקעת ממון רב בהקמת החצר וחציבת המערה. מעניין, כי לרוב, חצר הכניסה למערה נחצבה אל תוך הסלע ולא נבנתה כמבנה מפואר עשוי אבנים, כזה שנחשף כעת.
סלומה נותרה עבור החוקרים דמות חידתית. כך מספרים החוקרים, אחוזת המערה מעידה ללא ספק כלל, כי היא ומשפחתה היו מהחשובות בשפלת יהודה בימי בית שני, נראה כי פולחן סלומה, הקדושה לנצרות, שייך לתופעה רחבה יותר במאה החמישית לספירה הנוצרית. במסגרת הנצרות, גילתה וקידשה אתרים יהודיים, כחלק מהפולחן הנוצרי של עולי הרגל. ייתכן כי בעת העתיקה, שמה של סלומה הופיע על אחת מהגלוסקמאות שנחו בקבר ולא השתמרו עד היום. ככל הנראה, מכאן זיהוי מקום קבורתה והתפתחות המסורות להפיכתה לקדושה לנצרות.
בשיחה עם הארכאולוג סער גנור, מנהל מיזם “דרך מלכי יהודה” מטעם רשות העתיקות מספר, בתום עבודות השימור והפיתוח ייפתחו חצר ומערת סלומה לקהל הרחב כחלק מהמיזם הממלכתי דרך מלכי יהודה. מיזם זה משותף לרשות העתיקות, קרן קיימת לישראל ובמימון של משרד ירושלמים ומורשת. דרך זו, החוצה את שפלת-יהודה, היא שדרת המורשת התרבותית של העם היהודי. בשדרה זו עשרות אתרים מקראיים וכן מימי הבית השני, המשנה והתלמוד.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אומר בתגובה לממצאים: חפירת סלומה הינה תוצר של שת”פ פורה עם משרד ירושלים ומורשת. משרד החינוך וקרן קיימת לישראל. שת”פ זה מעצים את הארכאולוגיה ולפיוח אתרי המורשת לטובת כלל הציבור. רשות העתיקות מפתחת ומנגישה שבילי מורשת כחלק מתפיסת העולם הרואה את האתרים הארכיאולוגיים בשטחים הפתוחים כחלק בלתי נפרד מנופי התרבות של ארצנו. רבים מהשבילים, נמצאים בתחום הגאוגרפי של מרחב דרום ברשות העתיקות כמו: דרך מלכי יהודה, דרך הבשמים ודרך האבירים. בכוונתנו להמשיך ולפתח דרכים חדשות ומיזמים נוספים בשנים הקרובות, זאת במטרה לקרב את הציבור לנופי המורשת והתרבות.
ויקטור חלפון, מנהל גוש לכיש בקרן קיימת לישראל מספר: מערת סלומה היא אחד מהאתרים הרבים הנמצאים בתוככי יער לכיש של קרן קיימת לישראל ועל דרך מלכי יהודה. אנו בקק”ל רואים בפיתוח המורשת התרבותית במקרקעי היער כדבר חשוב ביותר החושף את הציבור הרחב לשטח הפתוח. בשיתוף פעולה בנינו לרשות העתיקות בשני האחרונות, חפשנו ופתחנו עבור הציבור מספר מוקדי עניין, גם מערת סלומה בסיום החפירות, תפותח כמוקד עניין נוסף.
