מערכת מערות מסתור התגלתה באתר הארכיאולוגי חוקוק שבגליל

מערכת המסתור הגדולה ביותר שנחשפה בגליל. צילום אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מערת מסתור תת-קרקעית, התגלתה לאחרונה ליד הכנרת | מדובר במערכת המסתור הגדלה ביותר שנחשפה עד כה | המערכת מתוארכת על ידי חוקרי רשות העתיקות לתקופת מרד בר כוכבא 

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם , דפנה גזית , אורי ברגר , רשות העתיקות

מערכת המסתור התגלתה בחפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות באתר חוקוק. החפירה מתקיימת בסיוע של מאות תלמידים, סטודנטים, חיילים ואזרחים מתנדבים. בחפירות התגלו עד כה ממצאים רבים אשר מאפשרים הצצה לרגעים דרמטיים בתולדות העם היהודי. 

 

מערכת המסתור הגדולה ביותר שנחשפה בגליל. צילום אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
מערכת המסתור הגדולה ביותר שנחשפה בגליל. צילום אמיל אלג’ם, רשות העתיקות

במהלך החודשים האחרונים מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות בהשתתפות של תלמידים, תושבים , אזרחים וחיילים באתר הארכיאולוגי חוקוק אשר ליד הכנרת. חפירות אלו מאפשרות הצצה אל רגעים דרמטיים בתולדות העם היהודי, הכנתם של מקלטים תת-קרקעיים (בדומה לבניית ממד”ים בתקופתנו), וזאת לקראת פרוץ המרד היהודי כנגד היהודים בהנהגת בר-כוכבא בשנת 132 לספירה הנוצרית. 

עד כה מהחפירות שבוצעו עולה כי כחלק מההכנות של היהודים למאבק בשלטון הרומי, הן במרד הגדול והן במרד בר כוכבא, הסברו תושבי היישוב העתיק חוקוק את בורות המים, אשר נחפרו ונחצבו עוד בתקופת בית המקדש השני – למערכות מסתור. מעבר לכך, בשל מצוקתם, הם אף ויתרו על מקווה הטהרה של היישוב ובמקומו חצבו מערכת מערות ותעלות מסתור מסועפת, אשר אפשרה התניידות מתחת לבתי המגורים שלהם, וזאת בתוך מחילות מפותלות, צרות ונמוכות במיוחד.  

אורי ברגר במערכת המסתור. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
אורי ברגר במערכת המסתור. צילום: אמיל אלג’ם, רשות העתיקות

במערכת תת-קרקעית זו, אשר הינה הגדולה והמרשימה ביותר אשר התגלתה עד כה בגליל, קיימים שמונה חללי מסתור ומחילותיה נפתלות ובעלו זוויות של תשעים מעלות. זוויות אלו נועדו על מנת להקשות לה אויב הרומאי אשר לבטח היה מגיע עם ציוד כבד במהלך מרדף לאחר הנמלטים במחילות.  בחפירות אלו התגלו עד כה מאת שברי כלי חרס וזכוכית, טבעת מרשימה אשר עוטרה בגמה – אך ללא אבן החן. החוקרים סבורים כי טבעת זו היתה שייכת לאישה או נערה אשר הטבעת נמשתה מידה, וכמובן – ממצאים נוספים אשר מהווים עדות אילמת לרגעים הדרמטיים מהמאה השניה לספירה הנוצרית. 

אורי ברגר מחזיק חלק מסכין ברזל מהתקןפה הרומית , צילום, Yinon-Shivtiel
אורי ברגר מחזיק חלק מסכין ברזל מהתקופה הרומית , צילום, Yinon-Shivtiel

היישוב חוקוק מוכר במחקר העת העתיקה ביישוב היהודי עוד מהתקופה הרומית, זאת אומרת לפני כאלפיים שנה, ואף שימש בהמשך כיישוב פעיל גם בתקופות מאוחרות יותר. התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי מזכירים שמות חכמים מהמאות השלישית והרביעית לספירה הנוצרית, אשר ידוע כי פעלו במקום.  שמות כגון ריש לקיש, רבי פנחס ורבי חזקיהו. 

נציין כי על ראש הגבעה, בסמוך למערכת המסתור שנתגלתה, נחשפו שרידי בית כנסת המתוארכים לתקופה הביזנטית. בין שרידי בית הכנסת התגלו משטחי פסיפסים מפוארים וייחודיים. בית כנסת זה נחפר מאז שנת 2011 על ידי משלחת מאוניברסיטת צפון-קרוליינה בראשות פרופסור ג’ודי מגנס. 

מטרת חפירה ארכיאולוגית זו, הינה לחשוף את ההיסטוריה העשירה של האתר, תוך שיתוף דור העתיק בחשיפת עברו. בחפירות אלו מנגישים את האתר לציבור הרחב. החפירה מתקיימת במימון משרד המורשת ובשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית צפת וקרן קיימת לישראל. 

בשיחה עם ד”ר עינת עמבר – ערמון, מנהלת מרכז הארכיאולוגי חינוכי של רשות העתיקות באזור הצפון: החפירה משלבת תלמידים ותלמידות ממגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה, סטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי המערות הארץ ישראלי, את תושבי המקום אשר מתנדבים באתר ואפילו מספר חיילים מיחידת סמור – יחידת הקומנדו התת קרקעית של חיל ההנדסה הקרבית בצה”ל. אלו יישמו את כישוריהם גם למטרה חשובה זו. 

מערכת המסתור מספקת לנו הצצה לימי מצוקה קשים ביישוב היהודי בחוקוק עצמה ובגליל בכלל, כך מספרים מנהלי החפירה באתר – אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופסור יינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת. אך בפועל הסיפור העולה מן האתר, הינו סיפור אופטימי של יישוב יהודי קדום, אשר שרד תהפוכות היסטוריות ויכול היה להן – כך אומרים, זהו סיפור על תושבים אשר גם לאחר שחירותם אבדה, ולאחר מרידות קשות, הרי שלבסוף הם הגיחו החוצה ממחילות המסתור בהן הסתתרו, והקימו בראש התל כפר משגשג, אשר במרכזו הוקם גם אחד מבתי הכנסת המפוארים והמרשימים אשר ידועים למחקר באזור, ואולי גם בארץ כולה. 

אתר חוקוק, מראה אווירי. צילום אמיל אלג'ם
אתר חוקוק, מראה אווירי. צילום אמיל אלג’ם

מציאתה של מערכת המסתור המסועפת עשויה לתרום לדיון המחקרי בן עשרות שנים. עד כה החוקרים היו חלוקים בדעתם בשאלה האם מרד בר כוכבא הגיע גם אל הגליל או שמה עיקר פעילותו נותרה במרכז הארץ. החוקרים פרופסור יינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת ואורי ברגר מרשות העתיקות מתארכים על פי גוון הממצאים את חלקיה הפנימיים של מערכת המסתור לתקופת ימי פרוץ המרד השני, ולתובלה שבחלק מהמתקנים הקדומים שבתוכה היה שימוש גם במהלך המרד הראשון. בשלב זה לא ברור האם המערכת שימשה למפלט במהלך המרד השני עצמו, אך ישנה סבירות כי היא הוכנה לקראתו, הם אומרים. אנו מקווים שחפירות נוספות שיתקיימו במקום יביאו בעתיד את הפתרון לשאלה. 

בשיחה עם אלי אסקוזידו , מנהל רשות העתיקות נמסר: רשות העתיקות רואה באתר חוקוק, על כל תגליותיו פרוייקט דגל, אשר יהווה אבן שואבת לתיירים מהארץ ומהעולם. יחד עם השותפות שלנו במשרד מורשת ובקרן קיימת לישראל, יוצג האתר – על כל חלקיו ומורשתו לקהל. 

בשיחה עם שלי בן ישי, מנהל מרחב צפון בקק”ל, לאור ממצאי החפירות והפוטנציאל הגדול הטמון בת חוקוק, קרן קיימת לישראל מקדמת עריכת תוכנית מפורטת ותכנון פיתוח האתר והפיכתו לאתר ייחודי, מנוהל ומוסדר לקליטת קהל בנושא תיירות ארכיאולוגית בארץ ובעולם.

אתר חוקוק מהווה מודל לשיתוף פעולה בין טבע, תיירות וארכיאולוגיה בשיתוף רשות העתיקות ומועצה האיזורית עמק הירדן. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.