מקווה טהרה קדום התגלה בחפירה ארכיאולוגית תחת רחבת הכותל שבירושלים | המקווה, חצוב בסלע, מתוארך לתקופת ימי בית שני ומהווה עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כאלפיים שנה | מקווה הטהרה נמצא כאשר בו קיימים סימני אפר ושריפה
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, יולי שוורץ, ארי לוי | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו ברשות העתיקות (לחצו על התמונה להפעלה)
דמיינו את ירושלים של לפני 2,000 שנה: עיר מקדש שבה הטהרה היא חלק בלתי נפרד מהיומיום. בחפירות של רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל מתחת לרחבת הכותל המערבי, נחשף ממצא מרגש שזורק אותנו בדיוק לרגעים ההם: מקווה טהרה חצוב בסלע משלהי ימי בית המקדש השני.
המקווה המרשים, שצורתו מלבנית (אורכו 3.05 מ', רוחבו 1.35 מ' וגובהו 1.85 מ'), נשמר בצורה יוצאת דופן כשהוא חצוב בסלע ודפנותיו מטויחות.
בחלקו הדרומי אף נחשפו ארבע מדרגות חצובות שהובילו את הטובלים פנימה.
מה שהופך את התגלית למעניינת באמת הוא האופן שבו היא נמצאה: המתקן הקדום היה חתום תחת שכבת חורבן המתוארכת לשנת 70 לספירה הנוצרית.
בתוך השכבה הזו נתגלו סימני אפר שרוף שהם למעשה עדות אילמת לחורבן הבית, ולצידם כלי חרס רבים וכלי אבן האופייניים לאוכלוסייה היהודית שחייתה בעיר ערב האסון.
המיקום של המקווה אינו מקרי. החפירות מתבצעות בסמיכות גבוהה לבית המקדש השני ולשתיים מהכניסות המרכזיות אליו: הגשר הגדול מצפון וקשת רובינסון מדרום. במרחב זה נחשפו בעבר עדויות נוספות לפעילות הקשורה בטהרה, כמו מקוואות וכלי אבן, מה שמחזק את ההשערה שהמקווה שימש את תושבי האזור ואת המוני עולי הרגל שפקדו את המקדש.
"יש לזכור שירושלים הייתה עיר מקדש", מסביר ארי לוי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "ככזו, היבטים רבים של חיי היומיום הותאמו למציאות הזו. הדבר התבטא במיוחד בהקפדה היתרה של התושבים על דיני טומאה וטהרה, עד כדי כך שנקבעה האמרה 'פרצה טהרה בישראל'".
לוי מציין כי המקוואות וכלי האבן הם הממצאים המובהקים ביותר לתופעה זו: "הסיבות לשימוש בכלי אבן הן הלכתיות, בניגוד לכלי חרס או מתכת, האבן אינה מקבלת טומאה. בזכות כך, ניתן היה להשתמש בכלי האבן לאורך זמן ובאופן מחזורי, מה שהפך אותם לנפוצים מאוד בירושלים של אותם ימים".
