שרידי “מקדש שער” נחשפו בחפירות בתל לכיש

אחת מהתגליות החשובות בענף הארכיאולוגיה בישראל! שרידי “מקדש שער נחשפו בתל לכיש. השרידים תוארכו לתקופת בית ראשון.

כתב: אפי אליאן | סטילס: גיא פיטוסי , סער גנור , יולי שוורץ , קלרה עמית , איגור קריימרן וידאו: EYECON

כתבת וידאו

….

אחת מהתגליות החשובות ביותר בענף הארכיאולוגיה וההיסטוריה המקומית. שרידי “מקדש שער” נחשפו בגן הארכיאולוגי של תל לכיש בדרום הארץ. מתחקיר ראשוני של חוקרי רשות העתיקות עולה כי השרידים מתוארכים לתקופת בית ראשון.
סער גנור – מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספר: גילינו מזבח שקרנותיו נופצו ולצידו נבנה בית כסא – עדות מדהימה למלחמתו של המלך חזקיהו בפולחן מחוץ לירושלים, כפי שתוארה בספר מלכים ב’. 

תגלית חשובה ואף יוצאת דופן נחשפה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות המתקיימות בגן הלאומי תל לכיש. התגלית: מקדש שער המתוארך לתקופת בית ראשון (המאה השמינית לפני הספירה הנוצרית) ובו מה שמתפרש כעדויות מרתקות לביטול הפולחן במקום על ידי חזקיהו המלך, וזאת כפי שתואר בספר מלכים ב’. 

"הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה..."(מלכים ב' יח' ד')

החפירה במקום החלה בחודשים ינואר – מרץ ובוצעה על ידי רשות העתיקות, ביוזמת משרד ירושלים ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים, זאת על מנת להמשיך את הכשרת ופיתוחו של גן הלאומי תל לכיש למבקרים.  את חלקו הצפוני של הגן חשפה קבוצת ארכיאולוגים ממשלחת בריטית ואוניברסיטת תל אביב לפני עשרות שנים. בחפירה הנוכחית עסקו בעיקר בחשיפתו המלאה של השער. לאחר חשיפה זו , הוברר כי מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בישראל מתקופת בית ראשון. 

בשיחה עם סער גנור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות , מספר גנור כי גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי, לפיו לכיש היתה עיר מרכזית והשניה בגודלה בחשיבותה לאחר ירושלים. על פי תיאורי המקרא – שערי העיר היו המקום בו “הכל קורה” , זקני העיר, השופטים , המושלים , המלכים ואף הפקידים – כולם נהגו לשבת על ספסלי שער העיר וספסלים אלו נמצאו בחפירה שלנו. 

חה”כ זאב אלקין – השר לירושלים ומורשת והגנת הסביבה הוסיף ואמר כי התגלית המרתקת החדשה בתל לכיש , הינה דוגמא אופיינית לכך שחפירות והמשך מחקר באתרי המורשת מגלים לנו כל פעם מחדש, איך סיפורי התנ”ך המוכרים הופכים לסיפורים היסטוריים וארכיאולוגים. תגלית זו הינה דוגמא מאירת עיניים לפסוק המתאר את המלך חזקיהו. ממצאים חדשים אלו הופכים לנגד עיננו לפסוקי התנ”ך ומדברים בקולם. 

שאול גולדשטיין , מנכ”ל רשות הטבע והגנים מסר בתגובה לממצאים החדשים כי תל לכיש הינו אחד המקומות המובהקים בו ניתן לקבל הוכחה חד-משמעית לאחיזה של עם ישראל בארצו. מרכז המבקרים החדש יכיל את התבליט שנמצא בחדרו האינטימי של מלך אשור ובו מתוארים אבותינו במלחמתם ובלכתם לשבי שהוביל לחיי הגולה הנמשכים עד היום. המזבח מימי המלך חזקיהו מהווה נקודת חיבור וקדושה נוספת ליישוב החשוב הזה. 

על הממצאים החדשים בתל לכיש

באשר לממצאים החדשים בשער העיר לכיש , בחפירות עד כה עולה כי לשער העיר שנחשף במלואו והשתמר לגובה מרשים של 4 מטרים, ישנם שישה תאים, כאשר שלושה מכל צד, ובתווך עבר הרחוב הראשי של העיר.  גודלו של השער הינו 24.50 על 24.50 ותוך חדריו נמצאו ממצאים המעידים על השימוש שנעשה בהם במאה השמינית לפני הספירה (תקופת בית ראשון). 

בתא הראשון נמצאו ספסלים עם מסעדי ידיים, אשר למרגלותיהם נמצאו ממצאים רבים ובניהם קנקנים, כמות מכובדת של יעים להעמסת תבואה (סקופים) ואף ידיות קנקנים אשר עליהן הוטבע חותם הנושא את שם הפקיד או חותם “למלך”. על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב “למלך חברן”, באחת נכתב “למלך” עם תיאור חיפושית אשר לה 4 כנפיים וטביעה נוספת הנושאת את השם “לנחם עבדי” אשר ככל הנראה היה פקיד בכיר בימי חזקיהו המלך. לפי כל הממצאים הללו נראה כי הקנקנים הללו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור אשר התחוללה בסוף המאה השמינית לפני הספירה הנוצרית. 

בהמשך האתר שנחפר , נמצא “מקדש שער” אשר קירותיו טויחו בטיח לבן, לדברי גנור מנהל החפירה – אל מקדש השער עלו באמצעות מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל להנחת מנחות, ובפינת החדר נחשף פתח המוביל את קודש הקודשים. בחדר זה מצאו למרבה ההתרגשות – זוג מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס אשר בניהם: נרות , קערות וקנים. החלק המעניין ביותר הינו שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון. זוהי כנראה עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, אשר עיקרה היה ריכוז הפולחן בירושלים ובוטלו במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה. “הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…” 

על מנת להעצים את ביטול הפולחן במקדש העיר, זאת בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בחדר “קודש הקודשים” בית כסא (אסלה) על מנת לטמא את המקום באופן מוחלט. בפינת החדר נמצא אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזו חור. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים במקומם , מוכרת במקרא ובהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא

"ויתצו את מצבת הבעל, ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (מוצאות) עד היום..." (מלכים ב, י' , כז).

יצויין כי זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכיאולוגי המאשש תופעה זו. מבדיקות מעבדה שערכו במקום בו הוצב בית הכסא עולה כי לא נעשה בו כל שימוש, מכאן ניתן להבין שבית הכסא הוצב במקום באופן סמלי ולאחר הצבתו נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום. 

באשר לשער של תל לכיש, השער הוחרב באופן אלים מאוד על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפני הספירה הנוצרית. בחפירה זו נחשפו שכבות של חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע. ממצאים אלו מעידים על קרבות הפנים-מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש. עדויות למסעו של סנחריב ליהודה מוכרות בממצא הארכיאולוגי, במקרה (מלכים ב’ יח’ ודברי הימים ב, לב’,) ובתבליט לכיש מארמון סנחריב בנינווה, המתאר את סיפור כיבושה של העיר. 

יצוין כי בשלב זה שער העיר מכוסה באופן זמני לצרכי שימוש ואין אפשרות לראותו, בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים על המשך פיתוח ושימור האתר ופתיחתו למבקרים.