מצודה מימי מלכי יהודה עוברת תהליך “התחדשות עירונית” בירושלים

מצודה עתיקה עוברת תהליך שיקום ושימור כחלק ממיזם קהילתי של רשות העתיקות עם תושבי שכונה בירושלים. המצודה העתיקה, בת כ-2700 שנה תשוקם ותשומר כחלק מהתחדשות עירונית בלב השכונה הותיקה

כתב: אפי אליאן | צילומים: שי הלוי , יעל קלמן , רשות העתיקות

תושבי השכונה “הגבעה הצרפתית” שבירושלים מבצעים בשבועות האחרונים עבודות שיקום ושימור של מצודה בת 2700 שנה. העבודות מתקיימות כחלק ממיזם “הצלת אתרי מורשת” אשר אותה מובילה רשות העתיקות יחד עם משרד ירושלים ומורשת. 

במהלך השבועות האחרונים תושבי הגבעה הצרפתית שבירושלים משמרים ומשקמים גינה בלב השכונה. בגינה, מיצד (מצודה קטנה) מרשימה אשר מתוארכת לתקופת ימי מלכי יהודה (המאה השביעית לספירה). המיצד, בנוי אבני צור היה מוזנח במשך שנים רבות החל בתהליך שימור אשר מבוצע על ידי צוות שימור מקצועי מטעם מינהל השימור של רשות העתיקות. התהליך מתקיים בשיתוף של המרכז הארכיאולוגי – חינוכי של מרחב ירושלים וכחלק ממיזם “הצלת אתרי מורשת”. 

הגינה אשר בה ניצב המיצד העתיק, שוכן בין הרחובות “האצ”ל” , “ההגנה” , ו- “מבוא דקר”. בכוונת יוזמי התהליך לקיים בו פעילות שכונתית מגוונת, זאת מתוף תקווה ששימור והשמשת המבנה יובילו להמשך התחדשות עירונית במרכז השכונה הותיקה. 

על המיצד העתיק

המיצד ממוקם בראש גבעה, בגובה של 832 מטר מעל פני הים. המיצד נבנה בזמנו בנקודה השולטת על דרך גב-ההר המרכזית אשר היתה הדרך שהובילה לירושלים מצפון בעת תקופת הברזל. המיצד הינו מבנה מלבני בגודל של 18.5X13 מטר ובו חצר פתוחה ומכיל שני חדרים. המיצד עצמו נחשף בשנת 1969 בעת חפירה ארכיאולוגית שבוצעה במקום ונוהלה בידי אורה נגבי מטעם רשות העתיקות. בחפירה זו התגלה כי המבנה נבנה בטכנולוגיה ייחודית לתקופתו – אבני צור גדולות ומרשימות. 

חוקרי רשות העתיקות סבורים שהמיצד הינו חלק משרשרת מיצדים המוזכרת מספר פעמים במקרא, בימי המלכים רחבעם (המאה העשירית לפני הספירה הנוצרית), בספר דברי הימים ב’ , יהושפט (המאה התשיעית לפני הספירה הנוצרית) בספר דברי הימים ב’ , ו- יותם (המאה השמינית לספירה הנוצרית) בספר דברי הימים ב’. 

מערך מבוצר זה הוקם על ראשי ההרים והגבעות מסביב לירושלים, מתוך מטרה להגן על בירת ממלכת יהודה. ניכר שהשימוש במיצד זה נמשך עוד מאות שנים, כפי שמשתקף מהממצאים שהתגלו בחפירה. אחד הממצאים הינו מטבע קטן אשר עליו הכיתוב “יהד” בכתב עברי קדום. מטבע זה תוארך לתקופה הפרסית המוקדמת (המאה הרביעית לפני הספירה הנוצרית). 

בשיחה עם אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות נמסר: שימור אתרי המורשת, פיתוחם והורשתם לדורות הבאים זו זכות וחובה לאומית. רשות העתיקות, יחד עם פרויקט “ציוני דרך” של משרד ירושלים ומורשת, רואה חשיבות עצומה בשיתוף הקהילה בשיקום המורשת הקרובה לביתו. כך מושגות שתי מטרות יחדיו: הציבור מציל את נכסי המורשת, תוך חיבור בלתי אמצעי לעברו.

נתנאל איזק – מנכ”ל משרד ירושלים ומורשת מוסיף: פרויקט “אמץ אתר” ביוזמת משרד ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין יחד עם רשות העתיקות הינו עוד מהלך אשר ממשיך את החיבור בין תושבי השכונות והקהילות השונות לבין אתרי המורשת בארץ ישראל. 

הפעם, אני מברך את המשתתפים בהצלת המיצד בגבעה הצרפתית, אך חשוב להזכיר כי במסגרת הפרויקט, מתנדבים בגילאים שונים משתתים בהצלת בתי כנסת עתיקים בגולן, בחפירות “שביל הסנהדרין” בגליל ועוד.

שימור ופיתוח האתרים הארכיאולוגים ומרכזי המורשת בכל רחבי הארץ מהווה משימה מרכזית ומשמעותית של המשרד. אנו נמשיך לקדם, לפתח ולהנגיש את המורשת הלאומית לכלל הציבור.