מטבע נדיר מהשנה הרביעית למרד הגדול נחשף לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות בגן הארכיאולוגי שבירושלים | המטבע, עשוי ברונזה, התגלה כבעל כיתוב 'לגאלת ציון' | לרגל ט' באב, המטבע מוצג לראשונה בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל שבירושלים
כתב: אפי אליאן | צילומים: אליהו ינאי, אסף פרי, אמיל אלג'ם, אפי אליאן | וידאו: אסף פרי, אמיל אלג'ם, 'עיר דוד'
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה)
מטבע ברונזה אשר הופק על ידי יהודים בעיר ירושלים בעת העתיקה, נחשף לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות המנוהלות בידי רשות העתיקות יחד עם 'עיר דוד' והחברה לשיקום ופיתוח הרובע, בגן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון | המטבע מוצג לראשונה בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים, זאת לרגל ט' באב.
מטבע עתיק אשר הוטבע בידי יהודים בעת העתיקה, נחשף לאחרונה בחפירות המנוהלות על ידי רשות העתיקות, עיר דוד והחברה לשיקום ופיתוח הרובע בגן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון. המטבע, העשוי ברונזה מתוארך כאחד שהוטבע בשנה האחרונה לפני חורבן בית המקדש השני.
על המטבע העתיק, אשר התגלה בסמוך לפינה הדרומית מערבית של הר-הבית, צפונית לעיר דוד, מופיעות בכתב עברי קדום המילים: 'לגאולת ציון'. מילים אלו מבטאות את משאלת ליבם של יהודי ירושלים בשלהי המרד הגדול המתחולל נגד הרומאים.
החפירות שמנהלת רשות העתיקות באתר מתקיימות זו העונה השישית. את החפירות במקום מנהלים ד"ר יובל ברוך, ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ ואסתר ראקוב-מלט. במהלך החפירות נחשפים שרידי בניה מונומנטליים מרשמים ביותר, אשר מתוארכים החל מתקופת בית שני ועד לתקופה האומיית. במהלך חפירות אלו התגלו עד כה שפע של ממצאים – חלקם ייחודיים ונדירים מסוגם. את החפירות מבצעים במימון של פרויקט שלם ועמותת עיר-דוד.
בשיחה עם אסתר ראקוב-מלט – ארכיאולוגית ברשות העתיקות, סיפרה: בימים האחרונים גילינו הפתעה, יניב דוד לוי, חוקר המטבעות שלנו, הגיע לכאן ולמרבה ההפתעה מצא מטבע אשר היה מכוסה בעפר. כבר אז חשבנו כי מדובר במטבע נדיר, חיכינו בדריכות מספר ימים עד שביצעו בו ניקוי במעבדה, אז כאשר חזר משם, הסתבר כי מדובר בדרישת שלום מהמורדים היהודים בשנת ארבע למרד הגדול.
יניב דוד לוי, חוקר בענף מטבעות של רשות העתיקות מספר בהמשך לממצא הנדיר: המטבע עשוי ברונזה ומצב ההשתמרות שלו טוב למדי. בצד הפנים של המטבע ניתן לראות בבירור דגם של גביע, ומסביבו כתובת בכתב עברי קדום – לגאלת ציון.
בגב המטבע מוטבע לולב, ולצידו שני אתרוגים עם הכתובת 'שנת ארבע'. כיתוב זה מסמל את מניין השנים לפרוץ המרד הגדול מול הרומאים. כמו כן הוא מאפשר לנו לתארך את המטבע הזה באופן מדויק, לתקופה שבין חודש ניסן של שנת 69 לחודש אדר של שנת 70.
עוד מוסיף יניב דוד לוי כי: מטבעות ברונזה של 'שנת ארבע' שונים מהמטבעות שקדמו להם, גודלם ומשקלם, גדל משמעותית והכתובת 'חרות ציון' אשר מופיעה עד כה, הוחלפה בכתובת חדשה – 'לגאולת ציון'.
במחקר מוקבלת הסברה כי מטבעות 'שנה ארבע למרד הגדול' הוטבעו בירושלים כאשר היתה בהנהגתו של שמעון בר גיורא, מי שהיה מהמפקדים הבולטים בשנה האחרונה של המרד הגדול. מטבעות משנה ארבע למרד נחשבים לנדירים יחסית, ורוב אלו שהתגלו עד כה מסוגם, נחשפו בירושלים וסביבתה.
לדברי ד"ר יובל ברוך, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות ומחוקרי האתר כבר כ-25 שנה: הכתובת על המטבע 'לגאלת ציון', במקום זו הקודמת 'לחרות ציון', מעידה על שינוי תודעתי עמוק, ואולי גם על מצבם הנואש של הכוחות המורדים כשישה חודשים ערב נפילת ירושלים.
בט' באב, באוגוסט של שנת 70 נדמה כי בשנה ארבע למרד, מצב רוחם של המורדים הנצורים בירושלים התחלף מ-אופרייה וציפייה לחרות, למצב רוח ירוד וייחול לגאולה. עוד סברה אפשרית כי ארבעת המינים המופיעים על המטבע, שהינם סמלי חג הסוכות ומועד לעלייה לרגל למקדש, נועדו לעורר בקרב המורדים תחושות של גאולה וציפייה לנס ולימים טובים יותר.
אלפיים שנה לאחר שהמטבע שמצאנו הוטבע, אנחנו באים ומוצאים עדות כל כך מרגשת לחורבן הגדול, ימים ספורים בלבד לפני תשעה באב ואני חושבת שאין יותר סמלי מזה, כך מסכנת ראקוב-מלט.
כמידי שנה, גם השנה יתקיים בערב תשעה באב בעיר דוד האירוע "איך סלעים נשברים" ובמסגרתו תתקיים קריאת מגילת איכה על שרידי החורבן של ירושלים.
המטבע הייחודי מוצג לראשונה בסיורי המשפחות שנערכים הקיץ בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין. פרטים באתר רשות העתיקות
