חורבת בורגתא – זה לא רק קיר (בורג’ אל אחמר)

במשך שנים רבות נוסעים החולפים בכביש 57 הסמוך לכפר יונה, צופים בקיר בודד הניצב לו בסמוך לכביש. לא מדובר בקיר סתמי אלא בשריד אחרון למבנה מבוצר מרשים מהתקופה הצלבנית. זהו סיפורה של חורבת בורגתה או בורג’ אל אחמר

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן 

צילום אויר – וידאו (לחצו להפעלה)

אז מה הסיפור של הקיר הזה בעצם? 

קיר שהוא חלק אחרון ששרד ממגדל עתיק, המתוארך לתקופה הצלבנית המצוי מול שכונת מגורים של כפר יונה ובסמוך למושב בורגתא. למרות שלא נותר מהמגדל הצלבני יותר מדי שרידים, עדיין ניתן לראות את הדוגמה לפיה הוקם בזמנו. מדובר במגדל מבוצר ממודל פשוט, אשר בתקופת הצלבנים היה בשימוש למרכז מנהלי ואכסניה לשיירות החולפות בדרך הסמוכה, דרך החולפת בתוואי כמעט מדויק של כביש 57 היום. השריד שנותר מכל המבנה שהיה במקום, מתנוסס לגובה של כ-12 מטרים בעובי של מטר וקצת, כאשר בחלקו העליון ניתן לראות שריד של חרך ירי ובחלקו הפנימי של הקיר, נראים היטב שרידים של קמרונות קשתות שהיו חלק מהמבנה במקום. 

על פי סקר ארכיאולוגי שבוצע במקום לשרידים הקיימים, נמצא שהגודל המרבי של המגדל המבוצר התפרס על שטח של 14.4X14.4 מטרים. עובי הקירות המקורי נאמד בסביב שתיים עד שלוש מטרים, כאשר קירותיו היו בנויים בחלקם החיצוני אבני גוויל ואילו בחלק מקירותיו הפנימיים, עשו שימו באבני גזית. 

כאשר המבנה היה שלם, קומת הבסיס שלו היתה מחולקת לשני חצאים ואילו החדרים מעל, בשתי הקומות החדרים הוקמו באמצעות קשתות מחודדות. 

על פי המקורות, שמו של המגדל המבוצר המקורי הינו “טור רוז” – Turris Rubea. 

כפי שכתבנו קודם, המגדל המבוצר היה בשימוש בתקופה הצלבנית, אז היה למרכז מנהלי כפרי שהיה תחת אחריות של מחוז קיסריה. מפעילי המגדל היו בין היתר מגינים על העוברים והשבים בדרך הבינלאומית שהיתה ממזרח, דרך המוכרת גם בשם “דרך הים” שהתפרסה על דרך החוף, הסמוכה לים וחיברה את העיר קיסריה עם ארסוף (אפולוניה)

המגדל הצלבני בתיעוד ההיסטורי

בבדיקה של שרידי המגדל המבוצר באתר PEF 1880,  נראה כי קיים סימון לגביו, תחת השם Burj El Atot שזה בתרגום חופשי “המגדל המבוקע, או המגדל המפוצל” , אשר ניצב בסמוך לפיצול דרך אופקית ממזרח למערב, כפי שקיים היום על התוואי, כביש 57.  כאשר הישוב העיקרי הגדול בסביבה, הינו כפר קקון ששכן מצפון מזרח למגדל. 

במפות ותיקות יותר ובפי המקומיים בתקופות קדומות, נהגו לכנות את המגדל בורג’ אל-אחמאר, בתרגום חופשי – המגדל האדום, שמבוסס ככל הנראה מגוון האדמה הנפוץ בסביבת הקיר – אדמת חמרה, או אפילו מהגוון שקיים בחלק מהאבנים מהם הקימו את קיר המגדל המבוצר. 

יש הסבורים כי באתר זה, היתה בורגתא הקדומה, אשר היתה כפר של בעלי כרמים וגפנים, זאת על פי המסופר בתלמוד הירושלמי, אשר דן האם היין מתוצרת הכפר המדובר הינו יין כשר או שמה – יין נסך. בהקשר לכך, נציין כי על פי התלמוד היין מבורגתא חשב לנסך ונאסר לשימוש ולו בגלל הקרבה ליישוב קדום אף הוא של השומרונים – בירת סוריקה. 

מקור מעניין נוסף המתאר את המגדל המבוצר, הינו בכתביו משנת 1874 של החוקר קלוד גונדר, חוקר בריטי שסייר במקום מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. בכתביו תיאר כי במקום קיימים שרידים רבים של מבנים בעלי מאפיינים מוסלמים, הכולל מגדל וחאן. בקרבת מקום הוא אף תיאר מספר קברים עתיקים מצוירים ומטויחים ובנוסף שרידים של בריכת מים.  בהתייחס למגדל וחאן, סביר כי התייחס למגדל הצלבני שכן שימש לצרכים אלה. 

היסטוריון וארכיאולוג נוסף אשר חקר את השרידים של המגדל העתיק, הינו דניס פרינגל, גם הוא בריטי אשר חקר היטב את תחום המבצרים הצלבנים בארץ ישראל. במחקריו נהג להסביר את אופי האדריכלות הצלבנית, אשר השתרשה תחת השפעות מזרחיות נוספות המאופיינות לארץ באותה תקופה, כמו למשל , השפעות רומאיות, ביזנטיות ועוד. 

מבחינת סיום פעילותו של המגדל הצלבני, ככל הנראה זה נהרס על ידי הממלוכים בסביבות אמצע המאה ה-12, כאשר חלה הרעה ביכולותיה של המלוכה הצלבנית. ובמקביל התחזקות הממלוכים אשר החריבו אחד אחר השני את המבצרים הצלבנים שהוקמו בארץ, תהליך שהסתיים עם כיבוש העיר עכו העתיקה בשנת 1291. 

מה היום במקום?

אין יותר מדי תהליכי שימור למקום וחבל. המקום נמצא אמנם בלב חצר של מעין בית גידול לעצי זית ועוד, מה שאולי שומר על הקיר העתיק מפני פגיעה וונדליזם. אך מעבר לכך לא ידוע על תוכנית שימור, שחזור או חיזוק המבנה בשלב זה. 

מיקום מדויק בעמוד ענן – קישור