קטע חדש מחומת ירושלים, נחשף לאחרונה בעיר העתיקה של ירושלים | מדובר בקטע חומה המתוארך לתקופת החשמונאים והוא מהמקטעים השלמים והארוכים ביותר אשר התגלו על כה בעיר | שרידי הקטע החדש, נחשפו במהלך עבודות חפירה של רשות העתיקות אשר בוצעו הכנה לאגף החדש על-שם שוליך לארכיאולוגיה, ולאמנות וחדשנות אשר מוקם במתחם הקישלה המרשים
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, אפי אליאן, גבריאל וולקוביץ, מגדל דוד מוזיאון ירושלים , יולי שוורץ, דור פזואלו, ריקי רחמן, עודד אנטמן | וידאו: גבריאל וולקוביץ
כתבת וידאו של רשות העתיקות (לחצו על התמונה להפעלת הכתבה)
בשבועות האחרונים הושלם תהליך החשיפה של קטע מרשים מחומת ירושלים העתיקה. הקטע, מתוארך לתקופת החשמונאים (המקבים) ועל פי הממצאים ידוע כי נבנה בסוף המאה השניה לפני הספירה הנוצרית. קטע הביצור התגלה בשטח של מתחם מגדל דוד, הסמוך למצודה, המוכר גם בשם "הקישלה".
קטע חומה זה, אשר נחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות, הינו הקטע מהשלמים והארוכים ביותר אשר התגלו ברחבי ירושלים העתיקה עד היום.
החפירה הארכיאולוגית אשר במהלכה התגלה קטע החומה, בוצעה כחלק מעבודות להקמת האגף החדש לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות ע"ש שוליך אשר ימוקם במתחם הקישלה שבמגדל דוד מוזיאון ירושלים.
בשיחה עם ד"ר עמית ראם וד"ר מריון זינדל, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות נמסר: הקטע החדש אשר התגלה לאחרונה, מוכר לנו במקורות ההיסטורים גם בשם "החומה הראשונה".
הקטע, מרשים במיוחד בגודלו ומידותיו ובכלל באיכות השתמרותו. אורך הקטע החדש שהתגלה עולה על כארבעים מטרים ורוחבו נאמד בכחמישה מטרים. החומה נראית כבנויה בקפדנות מאבנים גדולות וכבדות, כאשר פניהן בעלות סיתות האופייני לתקופה.
על פי הממצאים ניכר כי החומה התנשאה לגובה של יותר מעשרה מטרים, אך כיום מה שנותר ממנה הוא רק גדם. בעת תקופת בית שני, הקיפה החומה החשמונאית גם את הר-ציון, וקטעים נוספים ממנה התגלו גם בהר ציון, בעיר דוד , בחצר מצודת דוד ולאורך החזית החיצונית של החומה המערבית של העיר העתיקה.
בדברי ימי החומה העצומה מתוארת בהרחבה במקורות ההיסטורים. יוסף בן מתתיהו, אשר היה היסטוריון ידוע בעת תקופת המאה הראשונה לספירה הנוצרית, פירט היטב על אופייה של החומה ועל שעריה וטען כי זו היתה "בלתי ניתנת לכיבוש", בכתביו ציין כי לאורכה של החומה העצומה, ניצבו לפחות שישים מגדלים.
בחומה זו יש הרבה יותר ממה שנראה לעין, כך מציינים ד"ר ראם וד"ר זינדל, ניכר כי החומה נהרסה באופן שיטתי עד הייסוד וכי מדובר בהרס מתוכנן שאינו קשור לתוצאה של התיישנות או פגיעה אקראית. מדובר חד משמעית בפעולה מכוונת. דבר זה מעלה תהיות ביחס לזהות האחראי על הרס החומה.
לעניין זה, אומרים החוקרים – קיימים שני הסברים עיקריים אפשריים, אפשרות האחת, הינה פירוק של החומה בידי החשמונאים עצמם, כחלק מההסכם שנחקק בין אנטיוכוס השביעי – סידטס.
אנטיוכוס זה היה מיורשי האנטיוכוס הרביעי אפיפנס, אשר מוכר לנו מאירועי חנוכה, אשר הוא היה זה שצר על ירושלים בשנים 132-134 לפני הספירה הנוצרית בכוונה לכבוש אותה.
על פי כתביו של יוסף בן מתתיהו, כמענה ישיר למצור זה, המנהיג החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון חתם הסכם שלום עם סידטס וזאת ביצע גם בתמורה לאוצרות יקרי ערך אשר הוציא מקברו של דוד המלך, ובכך הגיע להסכם בו דרש סידטס לפרק את ביצורי העיר ירושלים כתנאי להסרת המצור. ייתכן כי הרס החומה שנראה כיום, הוא למעה שריד לאותו הסכם בין הצדדים.
הסבר עיקרי שני, כך סבורים החוקרים , ייתכן כי המלך הורדוס ביקש לבדל את שלטונו מזה של המלכים החשמונאים והוא זה שהרס במתכוון את מפעלי הבניה שלהם, בניהם גם החומה האדירה וזאת כאמירה פוליטית המציינת את תום ימי המלכים החשמונאים ואני הוא מחליפם. הריסה שיטתית של החומה יכולה להתיישב בקלות עם מדיניות זו.
אך לא רק הגילוי של קטע החומה הינו המרשים כאן, אלא שישנה גם עדות חומרית נדירה אשר התגלתה במקום וזו מציגה את המאבקים של יוחנן הורקנוס החשמונאי לאנטיוכוס סידטס. אמנם מדובר בממצאים אשר התגלו עוד בשנות השמונים, למרגלות החומה הראשונה.
בחפירות המדוברות, גילו רנה סיון וגיורא סולר, מצבור עצום של מאות אבני בליסטראות, ראשי חיצים וקלעי עופרת אשר מתוארכים לתקופה ההלניסטית. החוקרים זיהו בהם עוד אז, עדות ברורה למצור של אנטיוכוס השביעי. כדרך ממצאים אלו ניתן להבין כי כל כלי המשחית הכבדים אשר הומטרו על העיר, לא הצליחו לחדור את החומה האדירה וכל אלו נפלו למרגלותיה. חלק ממצאים אלו מוצגים בחודשים האחרונים בתערוכה חדשה המוצגרת במגדל דוד – מוזיאון ירושלים.
בשיחה עם אילת ליבר, מנכ"לית מגדל דוד מוזיאון ירושלים נמסר: החפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות נוהלה כהכנה להקמת האגף החדש ע"ש שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות של מגדל דוד מוזיאון ירושלים. אנו מחויבים לשימור של הממצא המרשים והייחודי הזה, ולאפשר ליצור הרחב לחוות נקודת מפגש מוחשית עם עברה רב-השנים של ירושלים.
באגף חדש זה, יעמדו המבקרים מעל רצפה שקופה שתחתיה נראים האבנים העתיקות הללו, יחד עם פרשנויות של אמנים בני זמננו, יהיה האגף החדש לחיבור להיסטוריה ולמורשת העתיקה של העיר.
קרן שוליך הפועלת בטורונטו, קנדה, תומכת בארגונים, יוזמות או אינדיבידואלים מצטיינים התורמים לשיפור איכות החיים של ישראלים וקנדים. הקרן הוקמה על ידי סימור שוליך, מהפילנתרופים הבולטים בקנדה וחבר מסדר קנדה – אות הכבוד האזרחי הגבוה במדינה. הקרן היא מהגדולות בקנדה, לאחר שהקדישה למעלה מ־500 מיליון דולר למטרות פילנתרופיות. קרן שוליך תומכת בגאווה באמנות ובתרבות בשתי המדינות.
