שני כלים משוריינים עושים את דרכם לעבר קיבוץ ניצנים. כאשר הגיעו בסמוך למחנה הצבאי חסה מבחינים בחוליית ערבים אשר מנסה לחבל במתקן מים אך אנשי המשוריינים בוחרים להמשיך בדרכם לניצנים. בדרכם חזרה מהקיבוץ מבינים מהר מאוד כי היו צריכים לבדוק את מעשי החוליה זמן קצר לפני כן. השיירה נתקלת במתקפה חסרת תקדים שהחלה בפיצוץ מטען נפץ רב עוצמה ומטחי אש כבדה מהמחנה הצבאי הסמוך – זהו סיפור המתקפה על שיירת ניצנים.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן, ארכיון המדינה, יזכור
שמות הנופלים במתקפה על שיירת ניצנים – צילום: אפי אליאן
ב-7 לחודש יוני 1948, המצרים הגיעו לקיבוץ ניצנים ותוקפים בעוצמה את מבנה הארמון האפנדי.
לאחר קרבות עקובים מדם יוצא מפקד הבסיס בהחלטה להגן על הבודדים שנותרו בבית הקשתות המפויח ועוזב את מבצרו עם דגל לבן לכניעה. לאחר מספר שניות נורה בחזהו ונופל ארצה. מירה , אלחוטנית הקיבוץ שועטת לעברו למרות הפצרותיה של חברתה החובשת ומנסה לתמוך בו.
אט אט מתקרבים כלי הרכב של הקצינים המצריים שעמדו בסמוך ואלו יוצאים מהרכב אחד כאשר אחד מהם יורה במפקד והורג אותו במקום. בתגובה לכך, שולפת מירה את אקדחה ויורה כדור היישר לראשו של הקצין המצרי מטווח מטרים בודדים ומחסלת אותו. הקצינים המבועתים מהתגמול של מירה שולפים נשק אוטומטי ויורים בה למוות בסמוך לגופתו של אברהם.
זהו סיפורה של מירה בן ארי – אלחוטנית קיבוץ ניצנים.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן (רפרודוקציה)
פינת הזכרון שהוקמה לזכר מירה בן ארי בסמוך לארמון ניצנים – צילום: אפי אליאן
