ילדה בת שלוש וחצי גילתה חותם כנעני עתיק במהלך טיול שקיימה עם משפחתה באזור בית השמש | החותם, המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה התגלה על ידי זיו ניצן כאשר הרימה אותו במקרה בשביל הליכה בתל עזקה | עם מציאת הפריט הייחודי, משפחתה של זיו יצרה עם קשר עם רשות העתיקות למסירת הממצא | תעודת הוקרה הוענקה למוצאת הפריט
כתב: אפי אליאן | כתבת וידאו: אמיל אלג'ם | צילומים: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה)
במהלך טיול משפחתי שקיימה משפחת ניצן בתחומי האתר הארכיאולוגי – תל עזקה שליד בית שמש, מצאה בת המשפחה הצעירה – בת 3.5 בלבד, אבן קטנה אשר התבררה כקמע חותם עתיק שמקורו בתקופת הברונזה התיכונה. החותם אשר נמסר לרשות העתיקות, הוצג במהלך תערוכת ממצאים מימי מצריים הקדומה וכנען בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים.
מציאת הקמע הנדיר התרחשה במהלך טיול משפחתי ליד בית שמש. הקמע, המתוארך כבן 3,800 שנה התגלה כאשר הלכו בני המשפחה בשביל בתחומי האתר הארכיאולוגי. עומר ניצן, אחותה הגדולה של זיו – מי שמצאה את הפריט, מספרת: הלכנו בשביל, אז זיו התכופפה ומכל האבנים שהיו על השביל, הרימה דווקא את האבן הזו.
כאשר שפשפה את האבן והסירה ממנה את החול, ראינו שמדובר במשהו שונה בה. קראנו להורים שלי לבוא ולראות את האבן היפה, אז הסתבר לנו שגילינו ממצא ארכיאולוגי. מיד דיווחנו לרשות העתיקות.
סמיון גנדלר – ארכיאולוג מחוז יהודה מטעם רשות העתיקות שיבח את זיו ומשפחה על הדיווח. על כך העניק למוצאת הקמע, תעודת הוקרה על האזרחות שטובה. הממצא הקדום שנמצא, צורף לתצוגה מיוחדת אשר התקיימה במהלך חג הפסח האחרון בקריה הלאומית ע"ש ג'יי וג'יייני שוטנשטיין שבירושלים. הממצא הוצג לצד ממצאים נוספים אשר מקורם בימי מצרים העתיקה ובכנען. יצוין כי מרביתם של הממצאים שהוצגו בתצוגה זו, נחשפו לראשונה בפני הקהל הרחב.
על הקמע העתיק
בשיחה עם ד"ר דפנה בן תור – מומחית לקמעות וחותמות קדומים נמסר: ישנה קביעה כי החותם שנמצא על ידי זיו הינו מסוג חרפושית כנענית אשר מקורה בתקופת הברונזה התיכונה (לפני כ- 3,800 שנה). לדברי ד"ר בן תור, חרפושית מסוג זה שימשה בתקופה זו כחותמת וכקמיע. הם נמצאו בדרך כלל בקברים, מבנים ציבורים ואף בבתים פרטיים. לעיתים יופיעו עליהם סמלים ומסרים אשר משקפים למעשה אמונות דתיות או אפילו מעמד של בעליה.
חותמות החרפושית הם חפץ קטן מאוד ומעוטר. המקור לפריטים אלו נעוץ בהיסטוריה של מצרים העתיקה. הפריט מעוצב בצורה של חיפושית זבל, אשר נחשבת לקדושה בעיני המצרים הקדמונים. חיפושית הזבל מהווה סמל לחיים חדשים, זאת בשל כדור הזבל שהיא מייצרת ומטילה בו את ביציה – וממנו בוקעים חיים חדשים. מקור השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר" או "להיברא". זאת משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמותו של האל הבורא.
החרפושית אשר התגלתה על ידי זיו, נמצאה למרגלות תל-עזקה. תל ארכיאולוגי בעל חשיבות גבוהה הנמצא בסמוך לבית שמש. בתל זה, התגלו ברבות השנים ועד כה עדויות לתרבויות רבות אשר התחלפו בו לאורך ההיסטוריה. בין היתר, בתל עזקה נחשפו בחפירות של אוניברסיטת תל אביב לדוגמה – ממצאים מימי ממלכת יהודה, אשר כוללים חומות עירוניות, מתקנים חקלאיים ועוד עוד. תל עזקה מוכר גם כזירת הקרב המקראית בין דוד לגוליית.
בשיחה עם פרופסור עודד ליפשיץ – מנהל החפירה הארכיאולוגית בתל עזקה מטעם אוניברסיטת תל אביב נמסר: אנו חופרים כאן כבר כ-15 שנה. מהחפירות עולה כי בתקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת פעלה בתל עזקה אחת מהערים החשובות ביותר בשפלה.
עודד ליפשיץ הגיע אף הוא לפגוש את זיו ואחיותיה בתל, לאחר שמצאו את החרפושית. בהמשך לכך מסר כי: החרפושית שמצאה זיו מצטרפת לרשימה ארוכה של ממצאים מצריים וכנענים אשר התגלו כאן. כל אלה מעידים על הקשרים ההדוקים וההשפעות התרבותיות בין כנען למצרים.
אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות מסר בהמשך למציאת החרפושית: זיו ראויה לשבח על כך שמסרה את הממצא ל'אוצרות המדינה'. בזכותה, כולם יוכלו לראות אותו וליהנות מיופיו.
