כותרת עמוד אבן מעוטרת ונדירה נחשפה לאחרונה לציבור כחלק מתצוגה בקריה הלאומית לארכיאולוגיה שבירושלים | הכותרת התגלתה לפני מספר שנים בעת הקמת הגשר החדש בכניסה לעיר ירושלים | החוקרים מתארכים את הכותרת הייחודית כבת יותר מ 1,500 שנים | לדעת החוקרים, הכותרת המרשימה עמדה בראש עמוד, מבנה או ברחוב עיקרי בתקופה הרומית
כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ, איל מרקו, ארקדי אוסטרובסקי, אמיל אלג'ם , שי הלוי | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה)
הכותרת הנדירה התגלתה בחפירות שניהלה רשות העתיקות בעבודות שבוצעו באתר לפני הקמת הגשר החדש בכניסה לעיר. העבודות בוצעו ביוזמה של חברת נתיבי ישראל.
הכותרת הינה יחידה מסוגה בעולם, זאת מאחר והיא מעוטרת במנורה. אמנם, כותרות עם מנורות היו כנראה בעבר ודי נפוצות, אך זו הינה מנורה בעלת שמונה קנים, מה שהופך אותה ליחידה מסוגה אשר התגלתה עד כה.
הכותרת נחשפה לאחרונה לקהל הרחב, בקריה הלאומית לארכיאולוגיה שבירושלים.
על הכותרת
מדובר בכותרת עשויה אבן גיר, הכותרת – נחשפה לראשונה בשנת 2020 במהלך חפירות של רשות העתיקות, לפני הקמת הכניסה החדשה לעיר. העבודות בוצעו במימון של חברת נתיבי ישראל. כאשר זו נמצאה באתר החפירות, הועברה למחקר ברשות העתיקות יחד עם האוניברסיטה העברית שבירושלים.
הכותרת, פריט ארכיטקטוני נדיר מסוגו אשר לא ידוע על פריטים נוספים מסוג זה. התגלה באתר ארכיאולוגי שנחפר על ידי רשות העתיקות. הפריט התגלה בתוך תחום של מבנה המתוארך לתקופה הביזנטית (המאה השישית – המאה השביעית לספירה הנוצרית) כשהיא מונחת הפוכה על רצפת החדר.
החוקרים אשר בחנו את הפריט ומיקומו, סבורים כי הכותרת הוצבה במבנה כשימוש משני, זאת אומרת בשינוי מייעודה המקורי. עוד סבורים כי כותרת זו עיטרה מבנה קדום יותר.
בשיחה עם ד"ר עוזי עד ואנה אייריך, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות נמסר: נראה כי הכותרת עמדה בראש עמוד של מבנה מפואר או ברחוב, ביישוב ששכן במקום בעת התקופה הרומית המאוחרת (המאה השניה – המאה הרביעית לספירה הנוצרית).
עושה רושם כי מדובר ביישוב אשר אכלס ככל הנראה צאצאים של פורשי הצבא הרומי, אם אכן כך – מה עשתה שם כותרת שליה עיטור מנורה? סמל יהודי מובהק? בשלב זה מדובר בתעלומה.
בתקופות הקלאסיות, כותרות אדריכליות אשר ניצבו בראשי עמודים, נועדו בדרך כלל לתמוך בקורות אשר חיזקו את תקרות המבנים. ברוב המקרים, אלו היו מעוטרות בעיטור צמחי ולעיתים מסוימות גם בסמלים שונים. במקרה זה – הכותרת נמצאה כשהיא מעוטרת במנורה, אשר חלקו העליון של כל אחד מארבעת צדדי הכותר – עוטר במנורה בעלת שמונה קנים. חלקה התחתון של הכותרת – עוטר בשמונה עלים, כאשר מעל חלקו העליון של העלה האמצעי, בכל פן של הכותרת, נחקק אלמנט אנכי אשר מהווה כפי הנראה את הרגל של המנורה.
בשיחה עם ד"ר אורית פלג-ברקת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר חוקרת את הפריים האדריכליים שהתגלו באתר, נמסר: כותרות קורינתיות מעוטרות בעלים חלקים נפוצות באזורינו. אלו מתוארכות לתקופת סוף ימי בית שני ולאורך התקופה הרומית והתקופה הביזנטית. אך הכותרת מסוימת זו, אשר התגלתה ליד 'מוצא', היא בעלת מאפיינים ייחודיים לה. נראה שעל אף איכות הגילוף הגבוהה של האבן, היא גולפה בידי אמן, שהעיטור של מבני הציבור של הערים הגדולות לא היה מוכר לו. בחלקה העליון של הכותרת, במקום בו לרוב מגולף דגם פרח, מופיע דגם הנראה כמנורה סכמתית בת שמונה קנים. מנורות – בעלות שבעת קנים, מופיעות בדרך כלל על כותרות עמודים אשר עיטרו בתי כנסת מהתקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית, לדוגמה – בית הכנסת בכפר נחום או בית הכנסת בקיסריה, ואולם כאן – לא התגלו עדויות לקיומו של בית כנסת קדום. דבר זה מעלה תהיות על שימושה המקורי של כותרת זו. עם זאת, ישנה סבירות שמגלף הכותרת כלל לא התכוון לתר מנורה, אלא פרח. אפשר כי היכרותו המוגבלת עם הדגם המקובל הובילה אותו ליצור דגם הדומה למנורה סימטרית אך בעלת שמונה קנים.
בשיחה עם ד"ר יובל ברוך – סמנכ"ל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות וחוקר לסמל המנורה נמסר כי: כותרת האבן ממוצא שבהרי ירושלים, המעוטרת בדגם של מנורת שמונת קנים, היא ממצא ייחודי ונדיר, ובשל מקום מציאתה אין להפריז בחשיבותו. כמה עשורים לאחר חורבן הבית, הפכה המנורה לסמלו המובהק של העם בארץ ישראל, הן בתפוצות והן בארץ ישראל.
מציאתם של חפצים שונים המעוטרים במנורות, קל וחומר כשמדובר בפריטי אבן כבדים, מהווה אינדיקציה לקיומו של יישוב יהודי. בתוך כך, חשוב לציין כי לפי נתונים היסטוריים אשר נתמכים במחקר הארכיאולוגי, היישוב היהודי שביהודה – ובמיוחד בהרי ירושלים, נפגע קשה ביותר בעת תקופת מרד בר כוכבא ולמעשה, חוסל לגמרי.
בשל כך ישנה סבירות כי הכותרת הובאה ל 'מוצא' ממקום מרוחק ושימשה כחומר גלם לבנייה בשימוש חוזר. על פניו לא ניתן להסיק ממציאתה באתר במוצא, על זהות האנשים שגרו במקום, או על תכלית דתית או לאומית הקשורה בסמל עצמו.
אלי אסקוזידו , מנהל רשות העתיקות: כותרת האבן מוצגת לציבור כחלק מהמחויבות של רשות העתיקות, להנגיש את נכסי התרבות של ארץ ישראל.
