מדובר באחת מהעדויות הקדומות ביותר בעולם, לפיהן השתמשו בפתילות לצרכי מאור | הממצאים התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות | החפירה התנהלה בשטח אשר עובר עבודות פיתוח של רשות מקרקעי ישראל לקראת הקמת שכונת מגורים חדשה ביהוד | לפי החוקרים, מדובר באירוע נדיר של השתמרות אורגנית באקלים לח | המחקר פורסם בגליון של כתב העת Atiqot 118 של רשות העתיקות
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, אסף פרץ, דפנה גזית, יולי שוורץ | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה) מאת רשות העתיקות
פתילות עשויות בד ומיועדות לצרכי מאור, בנות כ-4,000 שנה התגלו באורח נדיר במהלך חפירה ארכיאולוגית. החפירה התקימה באתר העתיקות נווה אפרים השוכן בסמוך ליהוד. פתילות אלה נמצאו כקדומות הידועות בעולם עד כה. הממצאים התגלו במהלך עבודות פיתוח של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), לשם הקמת שכונת מגורים חדשה ביהוד. הממצאים התגלו כשהם השתמרו בתוך נרות חרס ועל פי החוקרים שימשו לתאורה בתקופת הברונזה הביניימית.
בשיחה עם החוקרות ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יונה מאור, מטעם רשות העתיקות, נמסר:
מדובר בתגלית ייחודית שלא ציפינו לה כלל, במיוחד במתחם השוכן באזור בעל אקלים ים תיכוני. הפתילות הללו נחשבות בין הבודדות מתקופתן הידועות לנו בעולם.
למרות שמדובר בפתילות – מוצר שהיה די שכיח לצרכי תאורה בעולם הקדום – גילוין בחפירות ארכיאולוגיות אינו פשוט. הן עשויות מסיבים אורגניים, והחומר הזה מתקשה להישמר לאורך זמן. גם בתנאי אקלים מדבריים קשה לעיתים לזהות פתילות, אלא אם הן נמצאות בתוך כלי בעירה. הפתילות אינן נבדלות בצורה ברורה מקבוצות אחרות של סיבים, חוטים או חבלים, ומאחר שמטרתן הייתה לבעירה, הן לרוב אינן נשמרות לאחר השימוש בהן.
במקרה זה, העובדה שנמצאו שלוש פתילות – ואחת מהן שרדה אפילו בשלמותה – ועוד בתנאי האקלים הלח של מישור החוף, מהווה ממצא מפתיע וייחודי מאוד.
בשיחה עם ד"ר גלעד יטאח, יוסי אלישע ויניב אגמון, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות נמסר:
"בחפירה נחשפו קברים רבים מתקופת הברונזה הביניימית (2,000–2,500 לפני הספירה הנוצרית). נרות השמן שבתוכם נמצאו הפתילות התגלו לצד מנחות קבורה נוספות – ובהן כלי חרס מסוגים שונים, עצמות בעלי חיים, כלי נשק ותכשיטים. בעוד שנרות השמן שימשו בוודאות להארת חלל הקבורה החשוך במהלך הטקס, נראה שזה לא היה תפקידם היחיד. לאש הדולקת נודע מאז ומעולם כוח מאגי בזכות יכולתה לספק אור וחום ולשנות חומרים בדרכים שונות – בשריפה, בהמסה ובצריפה.
אף שאוכלוסיית תקופת הברונזה הביניימית בארץ-ישראל לא הותירה אחריה כתבים, מקורות שונים מהמזרח הקדום מלמדים על מקומה המרכזי של האש בטקסי הקבורה. כמו בימינו, כך גם לפני אלפי שנים, הנר הדולק סימל את נפש האדם. ייתכן כי המושג המוכר לנו כיום – 'נר נשמה' – ראשיתו כבר בתקופה זו."
בפתילות שנבדקו במחקר התגלו עקבות פיח, המעידים כי הנרות אכן היו בשימוש, ככל הנראה בזמן הכנת הקבר או במהלך טקס הקבורה.
בדיקות מעבדה שבוצעו ברשות העתיקות חשפו תהליך נדיר במיוחד, שבו הפתילות עברו מעין 'התאבנות', שאִפשר את שימורן במשך אלפי שנים. עוד העלו הבדיקות כי הפתילות יוצרו, כנראה, מאריג פשתן ששימש בעבר ללבוש. "לא סביר שיארגו בד יקר כמו פשתן במיוחד עבור חפץ שנועד לבעירה", מסבירה ד"ר נעמה סוקניק. "אנו משערים שהפתילות הוכנו מאריגים ישנים, לאחר שסיימו לשמש לייעודם המקורי".
הבדיקות מאפשרות לשחזר את צורת ההכנה: רצועות ארוכות מאריג פשתן שנחתכו ופותלו זו בזו. השימוש החוזר באריג מעיד על התנהלות כלכלית מחושבת – ניצול מרבי של חומרי גלם יקרים, יצירתיות, חסכנות ומיחזור – כבר לפני כ-4,000 שנה.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "רשות העתיקות ממשיכה לשמור על אש המחקר, והיא משקיעה משאבים רבים בלמידה, בתיעוד והנגשה של הארכיאולוגיה של א"י לציבור הרחב. כל גילוי, קטן ככל שיהיה, מהווה חלק מהסיפור הגדול של הארץ הזו, ואנו רואים חשיבות עליונה בפרסום ממצאים אלו."
