גלוסקמאות בנות 1850 שנה נמצאו במהלך פעילות מבצעית של רשות העתיקות ומשטרת ישראל

ארונות הקבורה שנחשפו במערה. צילום - יולי שוורץ

הגלוסקמאות, ארונות קבורה עתיקים – נחשפו במהלך פעילות מבצעית של רשות העתיקות יחד עם משטרת ישראל בכפר כנא. המקום בו נמצאו – שטח מגרש פרטי בו התקיימו עבודות תשתית נרחבות אשר במסגרתן לכאורה נהרסה מערת קבורה שלמה, אשר ממנה נותר כוך קבורה בודד. מספר חשודים זומנו לחקירה בתחנת המשטרה בחשד לפגיעה בעתיקות ואי דיווח על מציאת עתיקה. העבודות באתר הופסקו ומפקחי רשו העתיקות פעלו לתיעוד ופינוי הממצאים העתיקים מחשש להמשך שוד וגניבת הממצאים הקדומים משארית המערה

כתב: אפי אליאן | צילומים: ניר דיסטלפלד, יולי שוורץ , רשות העתיקות

שרידי מערת קבורה ובה ארונות קבורה מעוטרים בצורה ייחודית (גלוסקמאות), אשר היו לקבורה משנית של יהודים בתקופה הרומית התיכונה (לפני כ-1850 שנה), התגלו במהלך מבצע מודיעיני של משטרת כפר כנא והיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. 

במסגרת פעילות מודיעינית, הגיעו שוטרי משטרת כפר-כנא יחד עם מפקחי רשות העתיקות לשטח מגרש פרטי שנמצא בתחומי המועצה המקומית משהד, שם לתדהמתם הבחינו כי במקום מבוצעות עבודות תשתית נרחבות באמצעות כלי הנדסי כבד. בבחינת השטח מצאו כי העבודות בוצעו במקום תוך הרס מוחלט של מה שנראה כמו מערת קבורה עתיקה שעמדה במקום. מהמערה לא נותר אלא כוך קבורה בודד. 

בעת בחינת המגרש, הבחינו המפקחים במספר ערימות של חול ואדמה בשטח המגרש, ונראה כי הן מסתירות דבר מה מאחוריהן. בעל השטח והאחראי על אתר הבניה התבקשו לפנות את ערימות העפר ומאחוריהן התגלתה מערת קבורה עתיקה, חצובה בסלע ובה מספר כוכי קבורה. להפתעת המפקחים, בפתח המערה נמצאו שלושה גלוסקמאות אבן מעוטרות, אשר שימשו בעת העתיקה לליקוט של עצמות אדם. בעת בדיקת הארונות העתיקים, נראה כי אלו היו ריקים מתוכן ולא במקומם הטבעי – מה שהעלה חשד מיידי כי במערה התבצע לאחרונה שוד עתיקות. 

העבודות באתר הבניה הופסקו מיידית ומספר חשודים המעורבים זומנו לחקירה בתחנת המשטרה בחשד לפגיעה בעתיקות ואי דיווח על מציאת עתיקה. במקביל לפעולות החקירה, ביצעו מפקחי רשות העתיקות פעולות של תיעוד איסוף ופינוי הממצאים העתיקים מתוך חשש להמשך שוד וגניבת הממצאים הקדומים מהמערה. 

ד”ר איתן קליין – סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות אומר כי הגלוסקמאות עשויות מאבן גיר רכה. צורתן מלבנית ולהן מכסים שטוחים המותאמים לארון. ארונות אבן מסוג זה שימשו את האוכלוסיה היהודית בגליל במהלך המאה השניה לספירה הנוצרית. על הארונות שנמצאו, סותתו דגמים אשר משתייכים לעולם הקבורה היהודי אשר מושפעים מהתרבות היוונית. על גבי אחד מהארונות שנמצאו, מופיע דגם דמוי מבנה קבורה – מאוזוליאום, ובצידו השני, נחצב זר מעגלי, אשר בתוכו נקדחו נקבים המסמלים ככל הנראה את ניצחון הנפטר על המוות.  

דגמים מסוג זה, אופייניים מאוד לגלוסקמאות אבן אשר שימשו את האוכלוסיה היהודית בגליל בעת התקופה הרומית התיכונה. בעבר, התגלו דגמי עיטור דומים על גלוסקמאות מאתר העתיקות ציפורי. 

במחקר הארכיאולוגי של ארץ-ישראל, מקובל כי גלוסקמאות אבן הינן המאפיין הבלעדי לקבורה של אוכלוסיה יהודית בשלהי ימי בית המקדש השני – בעיקר במאות הראשונה לפני הספירה ועד לימי מרד בר-כוכבא במאה השניה לספירה הנוצרית. תפוצת השימוש בגלוסקמאות לקבורה רווחה בתקופה זו באיזור ירושלים, הרי ושפלת יהודה, כאשר עיקר החציבה של ארונות אלו בוצע בבתי יוצר באזור ירושלים והשפלה. 

מנהג קבורה זה, הפך לנפוץ באזור הגליל בעקבות כשלון מרד בר-כוכבא והגעת אוכלוסיה יהודית לאזור מארץ-יהודה. לפיכך, מציאתן של גלוסקמאות אבן מעוטרות בפתח המערה בכפר משהד, מצביעה על קיומו של יישוב יהודי במקום במאה השניה והשלישית לספירה הנוצרית.

בשיחה עם אמיר גנור – מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות אומר: במקרה הנוכחי, עולה חשד לפגיעה קשה בעתיקות. מבצעי החפירה השמידו לחלוטין מערת קבורה, והיו על פי החשד בעיצומה של בזיזת מערת קבורה נוספת. לעולם לא נוכל לדעת כיצד נראתה המערה שכבר הושמדה – או מה היה בתוכה ונעלם. נכסי תרבות בני כמעט 2000 שנה אבדו לנצח.

בזכות ערנות ופעילות נחושה של משטרת כפר-כנא ובשיתוף פעולה מוצלח עם רשות העתיקות ניצלה אחת מהמערות ובזכות הממצאים העתיקים שאותרו בשטח, נוכל להציל ולו במעט את המידע הארכיאולוגי וההיסטורי על האתר והיישוב הקדום.

אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות מוסיף כי במדינת ישראל קיימים כ35,000 אתרי עתיקות. כל אתר ואתר הוא עולם ומלואו, אשר כולל מידע על אלפי שנות היסטוריה אנושית. הרס המערה בצפון גרם לנזק בלתי-הפיך. אני קורא לציבור הרחב להמשיך לגלות ערנות ולסייע לרשות העתיקות ולדווח על כל פעילות חשודה של עבודות חפירה, חציבה או בנייה, במקומות שבהם יש סיכון לפגיעה בעתיקות. בכך, הציבור ישמש לנו כ”עיניים בשטח” ויחד נוכל להגן על המשאב הלאומי שלנו – אוצרות המורשת של ארץ ישראל!.

הממצאים שנחשפו במערה. צילום יולי שוורץ
הממצאים שנחשפו במערה. צילום יולי שוורץ
ארונות הקבורה שנחשפו במערה. צילום-יולי שוורץ
ארונות הקבורה שנחשפו במערה. צילום-יולי שוורץ

 

 

 

 

 

תגובה 1 נכתבה על “גלוסקמאות בנות 1850 שנה נמצאו במהלך פעילות מבצעית של רשות העתיקות ומשטרת ישראל

  1. זה פשוט מדהים התעוזה של אנשים, להשחית ולפגוע בעתיקות ומילא נגיד והיו עתיקות “רגילות” מערת קבורה! אנשים קבורים שם! מי אתם שתהרסו מערת קבורה? ואם זו היתה חלקת קבר של הכפר שלהם? גם היו חופרים והורסים?

Comments are closed.