מטמון של מאות מטבעות זהב טהור התגלו בחפירה ארכיאולוגית במרכז הארץ

תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,

מטמון מטבעות זהב טהור כבני -1100 שנה התגלה לאחרונה באתר עתיקות שנחפר במרכז הארץ. המטמון מכיל מטבעות זהב שזוהו כשייכים לתקופה העבאסית. החפירות במקום מתבצעות כחלק מהקמת שכונה חדשה.

כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ , רוברט קול , אמיל אלג'ם | וידאו: אמיל אלג'ם

תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,
תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,

כתבת וידאו (לחצו על הplay) להפעלה 

 

מטמון המטבעות המרשים נחשף על ידי חניכי שנת שירות בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במימון של רשות מקרקעי ישראל, לקראת הקמת שכונה במרכז הארץ. 

כחלק ממדיניותה של רשות העתיקות לשלב בני נוער במסגרת חפירות ארכאולוגיות על מנת לקרב אותם לעבר, עובדים בחפירות בני נוער כחלק מחופשת הקיץ ולפני גיוסם לצה"ל.  במהלך השבוע האחרון כאשר הגיעו חניכי שנת שירות "תנועת תרבות" מחולון לעבוד בחפירה, זיהו לאחר זמן קצר שני נערים פריט מנצנץ באדמה. 

תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,
תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,

לדברי עוז כהן – חניך שנת שירות ב"תנועת תרבות" חולון מספר: זה היה מפתיע! כאשר חפרתי באדמה וכשגרפתי אותה החוצה, ראיתי מה שנראה כמו עלים מאוד דקים. כאשר הסתכלתי שוב ראיתי שאלה מטבעות זהב. זה היה ממש מרגש, למצוא מטמון כל כך מיוחד ועתיק. 

תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,
תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,

בשיחה עם ליאת נדב-זיו וד"ר אלי הדד – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, מספרים: המטמון אשר הוטמן באדמה במכוון בתוך פך חרס, הכיל 424 מטבעות זהב אשר מרביתם מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה ולשושלת העבאסית. האדם אשר הטמין את האוצר לפני כ-1100 שנה לבטח ציפה לחזור ולקחת אותו ואף קיבע את הכלי באמצעות מסמר על מנת שלא יזוז ממקומו. מה מנע ממנו לחזור ולאסוף את רכושו? אנחנו יכולים רק לנחש.

המסמר שבעזרתו קיבעו את המטמון לרצפה בעת שהוטמן. יולי שוורץ
המסמר שבעזרתו קיבעו את המטמון לרצפה בעת שהוטמן. יולי שוורץ

מציאת מטבעות זהב, בוודאי בכמות כזו הינה נדירה ביותר. לא מוצאים מהם הרבה בחפירות ארכאולוגיות משום שהזהב תמיד היה יקר ערך והתגלגל מדור לדור. המטבעות העשויים מתכת אצילה שאינה מתחמצנת עם האויר, נמצאו במצב השתמרות מעולה. ממש כאילו הוטמנו על ידי בעליהם אתמול. 

מציאתם של מטבעות אלה עשויים להעיד על סחר בינלאומי בין יושבי האזור לאזורים מרוחקים.

תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,
תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,

לדברי ד"ר רוברט קול – מומחה למטבעות ברשות עתיקות: נדיר ביותר שנמצאים בחפירות בארץ מטמונים מהתקופה העבאסית. בדגש על מטבעות זהב. זהו אחד המטמונים המוקדמים ביותר המוכרים מהתקופה הזו (סוף המאה ה-9) בארץ.

המטבעות עשוים זהב טהור – 24 קראט. המשקל הכולל של המטמון הינו 845 גרם זהב טהור – סכום כסף משמעותי לימים ההם. לשם דוגמה – בסכום כזה היה אדם יכול לרכוש בית מפואר באחת השכונות הטובות בפוסטאט – בירת מצריים העשירה באותם הימים. 

ליאת נדב-זיו, מנהלת החפירה, עם המטמון. צילום: יולי שוורץ
ליאת נדב-זיו, מנהלת החפירה, עם המטמון. צילום: יולי שוורץ
תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,
תמונות המטמון כפי שנמצא בשטח. צילום: יולי שוורץ,
ליאת נדב-זיו, מנהלת החפירה, עם המטמון. צילום: יולי שוורץ
ליאת נדב-זיו, מנהלת החפירה, עם המטמון. צילום: יולי שוורץ

בבדיקה ראשונית של המטבעות נמצא שמרביתם מתוארכים לסוף המאה התשיעית לספירה. בתוקפה זו היווה האזור חלק מח'ליפות העבאסית העצומה שנפרסה מפרס ממזרח לצפון אפריקה במערב, ואשר מרכז השלטון שלה ישב בבגדד שבעיראק. המטמון מורכב מדינרי זהב מלאים, אך גם באופן יוצא דופן מכיל כ-270 מטבעות זהב קטנים – חתיכות דינרי זהב שנחתכו על מנת לשמש כ"כסף קטן". 

חיתוך מטבעות זהב וכסף היו מאפיין קבוע במערכת המוניטרית בארצות האסלאם לאחר שנות החמישים של המאה התשיעית לספירה, עם העלמותם הפתאומית של מטבעות הברונזה והנחושת. 

חתיכות דינרי זהב שנחתכו כדי לשמש כ'כסף קטן'. צילום: רוברט קול
חתיכות דינרי זהב שנחתכו כדי לשמש כ'כסף קטן'. צילום: רוברט קול

אחד מהמטבעות שהתגלו בחפירה הינו מטבע נדיר ביותר אשר מעולם לא נמצא כמותו בישראל. שבר של סולידוס מזהב של הקיסר תיאופילוס (829-842 לספירה הנוצרית). מטבע זה נטבע בקונסטנטינופול – בירת האימפריה הביזנטית דאז. הופעתו של שבר מטבעות ביזנטי קטן זה במאגר מטבעות אסלאמי היא עדות חומרית נדירה לקשרים מתמשכים – מלחמה, סחר – בין שתי האימפריות שהיו יריבות בתקופה זו. 

שבר מטבע ביזנטי נדיר של הקיסר תיאופילוס. צילום: רוברט קול
שבר מטבע ביזנטי נדיר של הקיסר תיאופילוס. צילום: רוברט קול

לדברי ד"ר קול – למציאת המטמון הנדיר עשויה להיות תרומה גדולה למחקר, מאחר והממצאים מתקופה זו בארץ דלים יחסית. אנחנו מקיים שחקר המטמון יספר לנו עוד על תקופה עלומה בהיסטוריה של הארץ.

 

ארכיאולוגית רשות העתיקות אנה חלטוב מחזיקה את המטמון. יולי שוורץ
ארכיאולוגית רשות העתיקות אנה חלטוב מחזיקה את המטמון. יולי שוורץ
חפירת רשות העתיקות במרכז הארץ. צילום אמיל אלג'ם
חפירת רשות העתיקות במרכז הארץ. צילום אמיל אלג'ם

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.