זה התחיל במבצע לילי נחוש של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, והסתיים בגילוי היסטורי מדהים | מערה תת-קרקעית ששימשה כבית יוצר ענק לכלי אבן לפני כ-2,000 שנה, נחשפה במורדות המזרחיים של הר הצופים בירושלים | החוקרים מספרים כי חשיפת בית היוצר, לצד מקווה טהרה ומאגרי מים ענקיים מאותה התקופה, מוכיחה כמה האתר הזה היה מרכזי. הוא ישב ממש על אם הדרך העתיקה שבה צעדו עולי הרגל שהגיעו לירושלים ממזרח, מאזור יריחו, עבר הירדן וים המלח
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, יולי שוורץ | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו בערוץ רשות העתיקות (לחצו על התמונה להפעלה)
הכל התחיל כאשר מפקחי היחידה למניעת שוד הבחינו בפעילות חשודה באתר העתיקות ראס תמים. המפקחים זיהו סימני חפירה טריים וניסיונות לפרוץ אל מתחת לאדמה, ומיד הקימו תצפיות וביצעו מארבים בשטח כדי לתפוס את חוליית השודדים בזמן אירוע.
הסבלנות השתלמה. בשעת לילה מאוחרת נתפסו באתר לא פחות מחמישה חשודים כאשר אלו נושאים בידיהם ציוד חפירה כבד שכולל גנרטור, כלי חציבה וגלאי מתכות.
חלק מחברי החוליה נתפסו בתוך המערה עצמה, והאחרים, ששימשו כתצפיתנים ושומרים, נלכדו למעלה.
החשודים נעצרו, נחקרו והודו במעשים. בקרוב יוגש נגד שודדי העתיקות כתב אישום בגין פגיעה באתר עתיקות וחפירה בלתי חוקית, עבירות שהעונש עליהן יכול להגיע עד חמש שנות מאסר.
אחרי שהשטח פונה והחשודים נעצרו, המפקחים נכנסו לסרוק את המערה. לתדהמתם, הם גילו בפנים מאות שברי כלי אבן ייחודיים, פסולת ייצור וכלים שהעבודה עליהם נעצרה באמצע ולא הושלמה.
בשיחה עם ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, סיפר כי מפעלים לייצורי כלי אבן מתקופת הבית השני בארץ יהודה הם ממצא נדיר במחקר הארכאולוגי.
בעבר התגלה בית יוצר באזור הר הצופים במהלך בניית מנהרת נעמי שמר, ומפעל נוסף נחשף בכפר חיזמה.
לדבריו, החשיבות של התגלית הנוכחית היא שהיא משלימה תמונה רחבה בהרבה של האזור כולו. לצד בתי היוצר, נמצאו במקום קברים, מאגרי מים, מחצבת אבני גיר ומקווה טהרה. הממצאים האלה מחזקים את ההערכה שהמקום שימש נקודה מרכזית וחשובה על נתיב עולי הרגל. נראה שהכלים שיוצרו במערה נמכרו בחוצות ירושלים לתושבים המקומים ולעולים לרגל הרבים.
ייצור כלי האבן והשימוש בהם היו סימן היכר ייחודי של האוכלוסייה היהודית באזור ירושלים ויהודה בימי בית שני. המקורות ההיסטוריים מתארים מהפכה של ממש בכל הנוגע להלכות טומאה וטהרה באותם ימים. ההקפדה הפכה לנחלת הכלל ונגעה לכל אדם ואדם, בניגוד לתקופות קדומות יותר שבהן הטהרה הייתה בעיקר עניינם של הכוהנים והמשרתים בבית המקדש.
חז"ל תיארו את התקופה הזו בביטוי "פרצה טהרה בישראל". עדות לכך אפשר לראות במקוואות הטהרה הרבים שהחלו להיבנות אז בכל מקום, בבתים פרטיים, בכפרים, בערי השדה, וכמובן המקוואות הגדולים בירושלים עצמה, ליד בית המקדש ובצידי הדרכים העולות אליו.
