שרידי יישוב יהודי עתיק הכולל אחוזת קבר מפוארת, בית בד, קולומבריום ומקוואות טהרה נחשפו בחפירות ארכאולוגיות בשכונת שרפאת שבירושלים. החפירות במקום מתבצעות לאחר עבודות להקמת בית ספר עירוני.
כתב: אפי אליאן | סטילס: שי הלוי , יולי שוורץ , יעקב ביליג | וידאו: שי הלוי
וידאו:
אחוזת קבר מפוארת בת אלפי שנים, בית בד לייצור שמן זית, מערת קולומבריום לגידול יונים ומקוואות טהרה נחשפו בתחומי אתר ארכאולוגי אשר היה יישוב יהודי כפרי מתקופת החשמונאים לפני כ-2000 שנה.
כמות עצומה של שרידי יישוב יהודי כפרי נחשפו לאחרונה במהלך עבודות שמבצעת רשות העתיקות בתחומי שכונת שראפת שבדרום ירושלים. החפירות באתר מתבצעות לקראת הקמת בית ספר עירוני בשכונה, את העבודות מממנת חברת מוריה ובעבור עיריית ירושלים.
במהלך החפירות באתר הגדול התגלו שרידי גת גדולה לייצור יין ובסביבתה שברים רבים של קנקנים, בסמוך – מערת קולומבריום (שובך יונים עצום), בית בד לייצור שמן ואף שרידי מקווה טהרה גדול אשר מצטרף למקווה אחר שזוהה ממש בסמוך, בור מים ומערות רבות. השרידים על פני האדמה די דלים מאחר שבשלב מאוחר יותר של העיר נהרסו המבנים שהיו במקום ואבניהם נלקחו מהאתר לצורך שימוש ובניה חוזרת.
אך החלק העיקרי והמעניין ביותר שנחשף במהלך החפירה באתר הארכאולוגי, הינו שרידי מבנה של אחוזת קבר מפוארת אשר כללה פרוזדור שהוביל לחצר גדולה החצובה בסלע ומוקפת בספסל אבן. בחזית המבנה הייחודי נחצב פתח למערת הקבורה – כמקובל במערות קבורה יהודיות המתוארכות לתקופת ימי בית שני, מערה זו כללה מספר חדרים וכתליה נחצבו כוכי קבורה מאורכים שבהם נהגו להניח את גופות הנפטרים.
לאחר סיום תחקיר המערה ותיעודה על ידי הארכאולוגים, נאטמה מחדש לבקשתם של גורמים רבניים וזאת על מנת למנוע חילול עתידי של הקבר.
בשיחה עם יעקב ביליג מנהל החפירה באתר מטעם העתיקות מספר: נראה כי נקברו במקום בני משפחה אמידים ובעלי אמצעים או חשובים בתקופה החשמונאית. אחוזת הקבר שנחשפה שימשה לקבורת בני המשפחה במשך מספר דורות כפי שהיה נהוג בעת ההיא.
במילויי העפר אשר כיסו את חצר המערה נמצאו גם אבני בניה גדולות אשר חלקן מעוצבות ומעוטרות במיטב הסגנון האדריכלי של ימי הבית השני. בתקופה זו חולקו סגנונות העיצוב לסדרים אדריכליים.
מבין כל האבנים המעוצבות שנמצאו באתר, המיוחדת מבניהן היא כותרת עמוד דמוית לב מהסדר הדורי, בנוסף נמצאו במקום גם מספר כרכובים מעוצבים. פריטי אבן מסוג זה נדירים מאוד והיו נהוג לשלבן בדרך כלל במבני פאר ובאחוזות הקבורה המפוארות של ירושלים, כגון זו של משפחת הכוהנים בני חזיר בקידרון, ובמספר קברים נוספים שנמצאו בשכונת סנהדריה שבירושלים.
לפי תוואי השטח ניכר כי שטח החפירה הנוכחי מהווה רק חלק זעיר מכלל היישוב הקדום שפעל במקום. לפי הסימנים ברור כי היישוב השתרע עוד מדרום לאזור שנחפר כיום. החפירה שבוצעה עד כה חושפת אזור חקלאי כפרי אשר בו עסקו בין היתר בייצור יין , שמן וגידול יונים.
את גידול היונים ביישוב הקדום ביצעו במערת קולומבריום גדולה, אשר כמותה נמצאו עשרות גם בסביבת ירושלים. מתקן זה היה בשימוש נפוץ בתקופת ימי בית שני ואף בתקופות סמוכות. גידול היונים היה ענף חקלאי מרכזי ממספר סיבות: היונים עצמן וכן הביצים שהטילו שימשו למאכל אדם. ידוע מהמקורות כי יונים היו חלק מקורבן אשר הביאו לבית המקדש ובנוסף גם החלק הפחות נעים – לשלשלת היונים (צואה) היתה בשימוש כחומר דישון רב ערך מאחר שהינה עשירה במינרלים והתפרקותה בקרקע מהירה מאוד – מה שהביא לשגשוג של מטעי פרי וגינות הירק.
תמונות נוספות
