העמדה בקצה הקיבוץ – עמדת קקון | עין החורש

עמדת קקון - קיבוץ עין החורש - צילום: אפי אליאן

בחלקו הדרומי של קיבוץ עין החורש, ניצב מבנה בטון אפרפר ומשקיף דרך החריצים בבטון הקשיח לעבר גבולות הקיבוץ הישנים.

מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה 


עמדה זו, אחת מיני כמה עמדות נוספות מסוג זה, הוקמה כחלק משרשרת עמדות אשר הקיפו את הקיבוץ הצעיר ודרכן הגנו על גבולות הקיבוץ.
העמדות הוקמו בשנת 1936, בסמוך להתגברות פרעות המרד הערבי הגדול.

עמדה זו, עמדת קקון, נקראה כך משום שתחום ההגנה שלה היה לעבר השדות שהשתייכו באותה התקופה לתושבי הכפר הערבי – כפר קקון.

עמדת קקון - קיבוץ עין החורש - צילום: אפי אליאן
עמדת קקון – קיבוץ עין החורש – צילום: אפי אליאן

בשנים ההם, סבלו עובדי השדה של הקיבוץ ממתקפות בלתי פוסקות מצד תושבי קקון. מתקפות אלו כללו ירי ואף הצתה של שדות הקיבוץ.

השומרים שפעלו בעמדה זו ובאחרות, הגנו ואף תקפו חזרה בעת הצורך כאשר נורו צרורות לעבר הקיבוץ ואנשיו שפעלו בסמוך.

המתקפות התחוללו בהמשך השנים, עד שנת 1948. כזכור, בשנה זו, הוקמה מדינת ישראל ופרצה מיד לאחר מכן מלחמת העצמאות.
מספר ימים לפני הקמת מדינת ישראל נודע לארגון ההגנה על קיומו של כוח צבא עיראקי השוכן בכפר קקון. לאחר הערכת המצב והבנה כי הסיכון מהכפר גבוה, הוחלט ב4/6/1948 לבצע תקיפה וניקוי של כוחות האויב בקקון.

פנים עמדת קקון - קיבוץ עין החורש - צילום: אפי אליאן
פנים עמדת קקון – קיבוץ עין החורש – צילום: אפי אליאן

באמצעות פעילות מאורגנת, הגיעו בשיירות קטנות ודיסקרטיות כוחות צה”ל לאזור הכפר ולאחר קרב עקוב מדם שנמשך לאורך כל היום ועד שעות הערב, נפסקו הקרבות והעיראקים הכירו בהפסדם.

חרף מטרת צה”ל לנקות את הכפר מהאויב העיראקי שהשתכן בו, בסוף הקרב בו נהרגו 16 לוחמי צה”ל וגדוד לוחמים עיראקי שלם, גילו הכוחות שנכנסו לכפר כי כל תושביו בחרו לעזוב אותו במהלך אותו יום לחימה.

עמדת קקון - קיבוץ עין החורש - צילום: אפי אליאן
עמדת קקון – קיבוץ עין החורש – צילום: אפי אליאן

עמדת קקון ועמדות נוספות, אך לא כולן , עדיין עומדות סביב הקיבוץ, עדות שקטה והיסטורית לתקופה בה נלחמנו ביד רמה ושמרנו על הבית.

לעוד פרסומים, הצטרפו לעמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה כאן