"מרכז לוגיסטי" מתקופת ממלכת יהודה נחשף בחפירות הצלה בירושלים

מראה של האתר מהאוויר. צילום: אסף פרץ

מרכז מנהלי (או מרכז לוגיסטי בימינו) עתיק המתוארך לתקופת ממלכת יהודה התגלה בסמוך לשגרירות ארה"ב שבירושלים. באתר נחשפו יותר מ-120 טביעות חותם על קנקנים בכתב עברי קדום. האתר הארכיאולוגי נחשף כחלק מעבודות פיתוח להקמת שכונה חדשה

כתב: אפי אליאן | סטילס: יניב ברמן | וידאו: אסף פרץ 

פסלוני חרס בדמות נשים ובעלי חיים שנמצאו באתר. צילום: יניב ברמן
פסלוני חרס בדמות נשים ובעלי חיים שנמצאו באתר. צילום: יניב ברמן

כתבת וידאו

 

האם ממלכת יהודה נועדה לקראת אתגר כלשהו לפני כ-2700 שנה?

האם הממצאים שנחשפו לאחרונה בשכונת ארנונה שבירושלים מעידים על אירוע היסטורי דרמטי כלשהו?

על שאלה זו מנסים חוקרי רשות העתיקות לענות בעקבות חשיפת האתר הארכיאולוגי העצום בסמוך למשכן השגרירות האמריקאית שירושלים. החפירה במקום מנוהלת על ידי רשות העתיקות במימון של רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות חברת מוריה לקראת הקמת שכונת מגורים חדשה במקום.

מראה של האתר מהאוויר. צילום: אסף פרץ
מראה של האתר מהאוויר. צילום: אסף פרץ

לדברי נריה ספיר ונתן בן ארי אשר מנהלים את החפירה באתר מטעם רשות העתיקות: מדובר באחת התגליות המשמעותיות ביותר מתקופת המלכים בירושלים בשנים האחרונות. באתר שזה עתה נחפר התקיימה פעילות שלטונית, אשר ניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימים אפורים. 

באתר נחשף מבנה יוצא דופן בגודלו ובאופיו לתקופה. המבנה בנוי אבני גזית עצומים ובעלי קירות כפולים ומשולשים. כמו כן נחשפו על ידיות של קנקני אגירה יותר מ-120 טביעות שרבות מהן נושאות את הכיתוב "למלכ" שמשמעו – למלך, שמות ערים ואף שמות של מי שהיו ככל הנראה בכירי הפקידות ובעלי ההון של בית ראשון. כל אלה נמצאו ככתובים בכתב עברי קדום. 

נכון לעת עתה – מדובר באחד ממכלולי הטביעות הגדולים והחשובים שהתגלו עד כה בארץ ישראל. 

לפי הממצאים נראה כי לאתר זה נאספו מיסים באופן ממלכתי ומסודר, ניכרת במקום פעילות של איסוף תוצרת חקלאית ואף ייצור של יין ושמן זית. האתר עצמו מתפרס על שטח חקלאי נרחב אשר בו זיתים וגפנים. בתחומו של השטח נמצאו גתות להכנת יין ומתקני תעשיה חקלאית.  עד כה השרידים שנחשפו מתוארכים לתקופתה רבת תהפוכות ואירועים המוכרים לנו מהמקרא, בניהם מסע הכיבוש האשורי – בפיקודו של המלך סנחריב ובימיו של המלך חזקיהו. 

לא מן הנמנע שההיערכות הכלכלית הקשורה באירועים אלה. עם זאת החפירה מעלה  כי האתר המשיך לפעול גם לאחר מכן. דבר נוסף אליו שמו לב הארכיאולוגים באתר שעל ידיות קנקני האגירה מופיעים כמה משמותיהם של בכירי הפקידים ובעלי ההון של ממלכת יהודה:

  • נחם עבדי
  • נחם הצליהו
  • משלם אלנתן
  • צפן אבעמץ
  • שבניה עזריה
  • שלם אחא
  • שבנא שחר

כל שמות אלה מופיעים על ידיות קנקני האגירה באתרים השונים בכל ממלכת יהודה, דבר המעיד על מעמדם של בעלי הטביעות. הסברה לגביהם כי מדובר בבכירי הפקידות אשר היו אמונים על תחומים מסוימים בכלכלת התקופה, או שאולי  – בעלי ההון של פעם – מי שהחזיקו בשטחים חקלאיים גדולים והניעו את כלכלת האחוזות ומשום כך החזיקו בטביעת חותם פרטית. 

 

חפירת רשות העתיקות במורדות ארנונה. צילום: יניב ברמן
חפירת רשות העתיקות במורדות ארנונה. צילום: יניב ברמן
חפירת רשות העתיקות באתר מתקופת בית ראשון בארנונה מגלה שרידי מבנים מרשימים. צילום: יניב ברמן
חפירת רשות העתיקות באתר מתקופת בית ראשון בארנונה מגלה שרידי מבנים מרשימים. צילום: יניב ברמן
ארכיאולוג רשות העתיקות נתן בן-ארי בחפירה. צילום: יניב ברמן
ארכיאולוג רשות העתיקות נתן בן-ארי בחפירה. צילום: יניב ברמן

עוד מוסיפים נריה ספיר ונתן בן ארי – טביעות החותם הרבות מעידות באופן ישיר ומעל לכל ספר כי בשלהי ימי ממלכת יהודה התקיימה באזור זה, אשר מדרום לעיר דוד, פעילות שלטונית. ייתכן שפעילות מנהלית זו קשורה לאתר שנחשף בעבר ברמת רחל הסמוכה אשר זוהה, במידה רבה של וודאות כארמון ממלכת יהודה ו/או מרכז מנהלי גם כן.

בין טביעות החותם התגלו טביעות המכונות בשם – "למלך", טביעה זו מאופיינת בסמל של גלגל חמה, מצדדיו פרושות כנפיים. מעל גלגל החמה מופיעה המילה "למלך" בכתב עברי קדום ומתחתיו – שמה של אחת מארבע ערים בממלכת יהודה: חברון, שוכה , זיף ו-ממשתי. לדברי ספיר ובן ארי את חברון, זיף ושכה ניתן לזהות במידה רבה של ודאות עם ערים קדומות ביהודה אשר שכנו באזור הר-חברון, בעוד שזיהוי העיר "ממשת" שנוי במחלוקת. 

טביעה 'פרטית' הנושאת את הכיתוב 'למשלמ אלנתנ'. צילום: יניב ברמן
טביעה 'פרטית' הנושאת את הכיתוב 'למשלמ אלנתנ'. צילום: יניב ברמן
טביעת חותם 'למלכ' מטיפוס דו כנפי. צילום: יניב ברמן
טביעת חותם 'למלכ' מטיפוס דו כנפי. צילום: יניב ברמן

בשלב מסוים, מסיבות שטרם ברורות לנו, כוסו המבנים כולם בערימה עצומה של אבני צור, בכך נוצרה מעין גבעה מלאכותית המתנשאת לגובה של כ-20 מטרים מעל פני השטח. גודל השטח שכוסה משתרע על שטח רחב שגודלו כשבעה דונם. 

גם בימינו ערימת אבנים עצומה זו ניכרת למרחק רב ובולטת היטב בנוף הגבעות שמסביב. לדברי החוקרים – גבעות אבנים מלאכותיות מוכרות לנו ממספר אתרים נוספים מירושלים המתוארכים לסוף תקופת בית המקדש הראשון ולכן הן גם ריתקו וסקרנו את חוקרי ירושלים מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי באזור. 

ובכל זאת, הסיבה להשקעת המאמץ האדיר בערימתן על פני דונמים רבים נותרה בגדר חידה ארכיאולוגית לא פתורה בשלב זה. 

גל האבנים המסתורי מתקופת הבית הראשון באתר החפירה בארנונה. צילום: יניב ברמן
גל האבנים המסתורי מתקופת הבית הראשון באתר החפירה בארנונה. צילום: יניב ברמן

ממצא נוסף שנמצא באתר ושופך אור חדש על אופייה של התקופה הינו אוסף צלמיות – פסלונים העשויים חרס. לדברי הארכיאולוגים ספיר ובן ארי, חלק מהצלמיות מעוצב בדמות נשים ופרשים, וחלק בדמויות של בעלי חיים. חפצים אלו מפורשים בדרך כלל כחפצים ששימשו לפולחן אלילי ולעבודה זרה – תופעה שלפי המקרא רווחה בממלכת יהודה. 

עוד מוסיפים החוקרים: מתברר שתקופה קצרה לאחר סופו של האתר, עם חורבנה של ממלכת יהודה בשנת 586 לפני הספירה – שהינה שנת היציאה לגלות בבל , המקום יושב מחדש ונראה כי המשיכה בו הפעילות האדמיניסטרטיבית והפעם התקיימה בו גם פעילות שלטונית שהיתה קשורה לפחוות יהודה עם שיבת ציון בשנת 538 לפני הספירה הנוצרית , ובחסות האימפריה הפרסית האח'מנית ששלטה אז ברחבי המזרח הקדום כולו ומרכז אסיה. 

ארכיאולוג רשות העתיקות נריה ספיר בחפירה. צילום: יניב ברמן
ארכיאולוג רשות העתיקות נריה ספיר בחפירה. צילום: יניב ברמן

ד"ר יובל ברוך. – ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות מסכם: התגליות הארכיאולוגיות בארנונה הן שמעמידות את האתר כאתר מפתח – חשוב ביותר – בתולדותיה של ממלכת יהודה בתקופה שמסוף ממלכת יהודה וימי שיבת ציון, עשורים ספורים לאחר חורבן הממלכה. אתר זה מצטרף לשורה של אתרי מפתח אחרים אשר נחשפו באזור ירושלים והיו קשורים למערכת הניהולית הריכוזית של ממלכת יהודה בשיאה ולפחות עד חורבנה. ברשות העתיקות ביחד עם רשות מקרקעי ישראל מכירים בחשיבותו היוצאת דופן של האתר העתיק ועל כן פועלים יחד לשמר חלקים ממנו ולשב אותם בתוכנית השכונה החדשה, זאת כחלק ממגנה אותה מובילה רשות העתיקות לפיתוח בר-קיימא אשר רואה בארכאולוגיה משאב שיש לשמר להציג לציבור כחלק מערכי המקום ולא רק כתחום מחקרי אקדמאי.

 

 

 

 

 

תגובה 1 נכתבה על “"מרכז לוגיסטי" מתקופת ממלכת יהודה נחשף בחפירות הצלה בירושלים

להגיב על יוסי12 לבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.