חותם וטביעת חותם שנחשפו בעיר דוד מעידים על תהליכי שיקום העיר בתקופת עזרא ונחמיה

טביעת חותם שעליה הטביעה מופיעה דמות של אדם היושב על כיסא גדול (ככל הנראה מלך). צילום: אליהו ינאי

טביעת חותם אשר מתוארכת ככל הנראה לתקופה הפרסית נחשפה בעת חפירות ארכאולוגיות המתקיימות בעיר דוד שבירושלים. פרטי החותם מעידים על תהליכי שיקום של העיר החרבה בתקופתם של עזרא ונחמיה. ממצאים אלו מספרים לנו שלמרות מצבה הקשה של ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון התקיימו אלו מאמצים על מנת להשיב את פעולות המינהל למצב תקין. 

כתב: אפי אליאן | צילומים: רשות העתיקות, אליהו ינאי, שי הלוי | וידאו: אליהו ינאי

"ר יפתח שלו מרשות העתיקות עם הממצאים. צילום: שי הלוי
ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות עם הממצאים. צילום: שי הלוי

כתבת וידאו

על הטביעה מופיעה דמות של אדם היושב על עצם הנראה ככסא גדול – אולי מלך? ולפניו עמודים. 

כיצד התמודדה ירושלים עם החורבן אשר הביא עליה הצבא הבבלי בעת המאה השישית לפני הספירה הנוצרית? האם התשובה מגיעה בטביעת חותם כפולה על בולה וחותם חרס מהתקופה הפרסית? (הערכה). ישנה סבירות שממצאים אלו יתנו מענה לשאלה מעניינת זו. 

הממצאים הייחודים נחשפו לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות בשיתוף אוניברסיטת תל אביב בתחומי חניון גבעתי שבעיר דוד – גן סובב חומות ירושלים. הממצאים נחשפו בתוך שטח אשר נוקה וסודר בתוך הריסותיו של מבנה גדול אשר נחרב בעת החורבן הבבלי של ירושלים.

חפירת חניון גבעתי – תמונה כללית. צילום: רשות העתיקות
חפירת חניון גבעתי – תמונה כללית. צילום: רשות העתיקות

בשיחה עם פרופסור יובל גדות מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח באוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות מספרים: 

"למרות החפירות הרבות אשר נערכו בירושלים עד כה, הממצאים שנתגלו מהתקופה הפרסית היו דלים ביותר. בשל כך גם חסר מידע על אופייה וסגנונה של העיר בתקופה זו. מציאתם של ממצאים אלה מהמבט הארכיאולוגי שניתן לתארך בסבירות גבוהה הינה נדירה מאוד" כך מדגישים החוקרים.

מה הן טביעות החותם?

טביעות החותם – או בשמן המקביל – הבולות, היו פיסות עשויות טיו זעירות אשר שימשו בתקופות הקודמות לחתימת מסמכים או מיכלים (לדוגמה – קנקני אכסון תוצרת חקלאית אשר נאספה כתשלום מס) והן נועדו לשמור עליהן סגורים בדרך ליעדם. ניתן להשוות לאזיקוני אבטחה אשר דואגים לקשור שקי כספים בחברות בלדרות מאובטחת וכדומה. החפצים לעצמם לרוב לא נפתחו או שלא שרדו, בעיקר המכתבים. אך הבולות אשר עשויות מחומר קשיח הדומה לקרמיקה דווקא נשתמרו בצורה טובה. על כן מתאפשר לנו כעת לקבל מידע על קיומן של מערכות הניהול ואפילו על האנשים שביצעו שימוש בהם.

 

חותם עשוי שבר כלי חרס גדול מהתקופה הפרסית. צילום: שי הלוי
חותם עשוי שבר כלי חרס גדול מהתקופה הפרסית. צילום: שי הלוי

טביעת החותם הכפולה התגלתה על פיסת טין די גדולה – בגודל של כ-4.5 ס"מ אשר מעיד כי שימשה לחתימת מיכל גדול – אולי קנקן ולא למכתב. על הטביעה מופיעה דמות אדם היושב על כסא גדול ולפניו עמוד אחד או שניים. עיצוב התמונה מספר כי נעשתה בעזרת חותם מטיפול בבלי, הדמות היא ככל הנראה שייכת למלך ואילו העמוד או העמודים מייצגים את האלים נבו ומורדוך. 

החותם שוי שבר כלי חרס גדול ככל הנראה מתוצרת מקומית. על צידו החיצוני נחרתה מסגרת מעגלית אשר מחולקת לשני מדורים ובהם מספר חריטות לינאריות. ככל הנראה החריתות מציגות שתי דמויות ואף ייתכן כי מדובר בחותם פסבדו-אפיגרפי (ציורים שנועדו להדמות לאותיות). בגבו של החותם ניתן להבחין בשבר המעיד ככל הנראה על ידית שהיתה מחוברת אליו בעבר. גודלו של החותם כ-8 ס"מ בקוטרו ונראה כי שימש לחתימת חפצים גדולים. 

חותם עשוי שבר כלי חרס גדול מהתקופה הפרסית. צילום: שי הלוי
חותם עשוי שבר כלי חרס גדול מהתקופה הפרסית. צילום: שי הלוי

לדברי פרופסור גדות וד"ר שלו "מציאתם על שהובלה והחותם בעיר דוד מלמדת אותנו שעל אף המצב הקשה של העיר לאחר החורבן התקיימו מאמצים להחזיר את מערכות המינהל המקומי למצב פעיל, ותושביה של העיר המשיכו להשתמש במבנים השונים למרות שחרבו בה. 

ד"ר עידו קוך מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת מספר כי עד כה נמצאו בכל רחבי ארץ ישראל רק -10 פריטים בסגנון זה במספר אתרים שונים ובניהם עין גדי וירושלים. לפי הנראה היו בשימוש בעיקר בתקופה הפרסית, בולה נוספת מסגנון זה אף היא מהקשר של התקופה הפרסית נמצאו בחפירות שבוצעו על ידי ד"ר אילת מזג בצידה המזרחי של גבעת עיר דוד. 

ובנוסף לפריטים אלה

יחד עם פריטים אלו נמצאו באתר גם ממצאים נוספים ובניהם – שבר כלי בס מעוטר בפרצוף, לדברי החוקרים "מציאתם של ממצאים חדשים במדרון המערבי של גבעת עיר דוד מעניקה לנו מידע רב אודות מבנה העיר בתקופת שיבת ציון. תקופה אשר עליה ידענו בעיקר מהספרות המקראית (ספרי עזרא ונחמיה). מיעוטם של ממצאים מפרק זמן זה הקשו להעברת מעמד והיקפה של העיר. הממצאים מהחפירה תחת חניון גבעתי נותנים לנו אור על חידוש מערך המינהל המקומי, במיקום דומה לזה שבו התקיים המינהל גם לפני חורבן בית ראשון – כמאה שנים קודם לכן. 

טביעת חותם  שעליה הטביעה מופיעה דמות של אדם היושב על כיסא גדול (ככל הנראה מלך). צילום: אליהו ינאי
טביעת חותם שעליה הטביעה מופיעה דמות של אדם היושב על כיסא גדול (ככל הנראה מלך). צילום: אליהו ינאי

מה דעתך על הפרסום שלנו? כתוב לנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.