רעפים קדומים מתקופת אנטיוכוס הרביעי נחשפו בעיר דוד

חפירות חניון גבעתי. צילום - יונית שילר עיר דוד

דרישת שלום מאנטיוכוס אפיפנס (אנטיוכוס הרביעי)! העדות הקדומה ביותר עד כה לשימוש ברעפי קרמיקה בארץ-ישראל התגלתה לאחרונה בעיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים. בין הממצאים – 16 שברי רעפים מהתקופה ההלניסטית. ד”ר יפתח שלו ,פיליפ ווקוסבוביץ מרשות העתיקות ופרופסור יובל גדות מאוניברסיטת תל-אביב בתגובה: מפתיע איך תגלית קטנה פותחת צוהר לעולם שלם ועצום של מחקר! 

כתב: אפי אליאן | צילומים: אליהו ינאי, שלום קוולר , קובי הראתי , אמיל אלדג’ם

כתבת וידאו

במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, המתקיימות בשטח עיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, נחשפו לראשונה רעפי הקרמיקה הקדומים ביותר בארץ ישראל. החוקרים אומרים בתגובה: מדובר בממצא שמחבר אותנו באופן מוחשי לחג חנוכה”.  עד היום התגלו מעט מאוד עדויות מהותיות לנוכחות של היוונים בירושלים.  התגלית שנחשפה תוצג לציבור במהלך כנס “בימים ההם בזמן הזה” של רשות העתיקות, אשר יתקיים במהלך חג החנוכה בירושלים. הכניסה לציבור – חופשית! 

דרישת שלום מאנטיוכוס אפיפנס!

מדובר בעדות הקדומה ביותר עד עכשיו לשימוש ברעפים עשויים קרמיקה בארץ ישראל. עדות זו התגלתה בעיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים.  העדות כוללת 16 שברי רעפים שמקורם בתקופה ההלניסטית (המאה השניה לפני הספירה הנוצרית). שברים אלו התגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בתחומי חניון גבעתי הממומנות על ידי עמותת אלע”ד  (אל עיר דוד). 

רעפי הקרמיקה מוכרים בשימוש ביוון עוד במאה השביעית לפני הספירה הנוצרית.  עמידותם וחסינותם לים ולאש הקנו להם מוניטין חיובי והבטיחו במהרה את השימוש בהם לאזורים שכנים. למרות זאת, לקח להם כחמש מאות שנים מאז המצאתם ועד שהגיעו ראשוני הרעפים לשימוש בארץ ישראל. למעשה, מי שאחראי להבאתם לארץ היה לא אחר מאשר אנטיוכוס הרביעי “אפיפנס” אשר כולנו מוכרים מסיפורי חנוכה. 

נציגיו של המלך הסלווקי – אנטיוכוס הרביעי, אשר מלך על אזורים רחבים מסוריה ועד פרס, הביאו איתם ממרכז השלטון שבסוריה, את הידע והמסורת הנדרשים לבניית גגות רעפים. על פי המסופר בספרי המכבים, בשנת 168 לפני הספירה הנוצרית, ערך אנטיוכוס מסע צבאי לירושלים. מסע זה הביא לפרוץ מרד המכבים המפורסם. בשלב זה אנטיוכוס הקים מצודה רבת עוצמה בעיר על מנת לבסס את שלטונו בעיר. מצודה זו כונתה “החקרא”. 

חיילי המצודה הוסיפו לשלוט בעי גם לאחר טיהור המקדש, על פי התיאורים בספרי המכבים ובכתביו של יוסף בן מתתיהו, המצודה מיררה את חיי התושבים בעיר והמקדש. למרות התיאורים הרבים של המצודה במקורות, מיקומה המדויק בתוך העיר נותר בחידה שעדיין נמצאת תחת ויכוח במחקר. 

בשיחה עם ד”ר איילה זילברשטיין מרשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב נמסר: הממצאים שמתגלים בשנים האחרונות בעיר דוד, פתחו את הדיון מחדש, ומחזקים את זיהוי המצודה דווקא בגבעת עיר-דוד. גילויים של הרעפים ההלניסטיים – מהווה חיזוק נוסף מכיוון חדש לזיהויה של נוכחות הלניסטית בעלת מסורות בנייה זרות בעיר-דוד. המשך המחקר על רעפים רבים שהתגלו על ידי משלחת בן -עמי וצ’חנובץ עשוי לשפוך אור חדש על סוגיה זו. העובדה כי רעפים נדירים מאוד באזורינו מתקופה זו, והם זרים למסורת הבניה המקומית באותה עת, מרמזת על הבאתם בידי גורמי השלטון הזרים על מנת לבצע קירוי של חלקים ממגדל או מבנה שהשתייך לאותה מצודה מפורסמת. 

דר איילה זילברשטיין. צילום אליהו ינאי עיר דוד
דר איילה זילברשטיין. צילום אליהו ינאי עיר דוד

 

ד”ר פיליפ ווקסבוביץ מרשות העתיקות מספר בהמשך לגילוי:  עד היום ידענו על מעט מאוד עדויות מהויות לנוכחות של היוונים (הסלואקים) בירושלים.  שברי הרעפים שהתגלו כעת בעיר דוד, מחברים אותנו באופן מוחשי לסיפור חנוכה ולנוכחות היוונית במרחב. הגילוי הזה מרגש שמכיוון שאחרי 2,200 שנה מאז התרחשות אירועי חנוכה בירושלים, אנו נפגשים פנים מול פנים עם השלטון היווני ועם אנטיוכוס הרביעי. 

עוד מסביר ד”ר ווקסבוביץ כי תנאי האקלים וכמות המשקעים הנמוכה בישראל, בנוסף לסיבות אחרות, אינן מצדיקות שימוש ברעפי גג. אך למרות זאת , אנטיוכוס בוחר בכל זאת להשתמש ברעפים, כנראה בכוונה הצהרתית ותרבותית. חשוב לו להוכיח את התרבות החומרית היוונית בארץ ישראל, וכל זאת במרחק קצר מהמקדש. כפי הנראה שימוש ברעפים הינו חלק ממאמץ זה.

עוד עולה הסבירות כי לא במקרה, מיד עם נפילת השלטון היווני ועליית החשמונאים, נעלמים הרעפים מירושלים עד בואו של הכובש החדש – הרומאים. 

דר פיליפ ווקוסבוביץ מציג את שברי הרעפים. צילום אליהו ינאי עיר דוד
דר פיליפ ווקוסבוביץ מציג את שברי הרעפים. צילום אליהו ינאי עיר דוד

אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות אומר בתגובה לתגלית: מעניין לדעת שלמרות העובדה שהעיצוב, הצורה והגודל של רעפי הגג הלכו והתפתחו במשך מאות שנים, השימוש בהם נשאר יציב ברחבי העולם. מדהים אך פריט כל כך יום-יומי מסוגל לספר לנו כל כך הרבה. 

 

התגלית תוצג לראשונה היום – 11.12.2023 – נר חמישי של חנוכה, כחלק מכנס “בימים ההם – בזמן הזה – החשמונאים באים!” של רשות העתיקות. הכנס יתקיים בין השעות 15:00 – 18:00 בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע”ש ג’יי וג’יני שוטשנטיין. האירוע יהיה פתוח לציבור הרחב ללא תשלום ויכלול סיור בקריה החדשה. 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.