היסטוריה על המפה | "הליודורוס בן אפולוניוס אגורנומוס"

משקולת העופרת הנדירה ועליה הכתובת בת 2150 שנה- הליודורוס בן אפולוניוס אגורנומוס. צילום אמיל אלגם

משקולת נדירה עשויה עופרת נתפסה לאחרונה בירושלים, במהלך מבצע של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות | המשקולת, נושאת עליה כתובת בת כ-2,150 שנה במצב השתמרות מעולה | הכתובת שעל המשקולת – "הליודורוס בן אפולוניוס אגורנומוס" מציינת את שמו של המפקח על המידות והמשקולות – האגרונומוס , מי שהיה המפקח על תקינות הסחר באחת מהערים בארץ-ישראל | לצד הכתובת – איור של דולפין אשר משמעותו אינה ידועה בשלב זה ועדיין נמצאת במחקר. | החוקרים מנסים להבין מאיזו עיר הגיעה המשקולת

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם | וידאו: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה) רשות העתיקות

במבצע של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נחשפה השבוע משקולת עופרת נדירה מהתקופה ההלניסטית, במצב השתמרות יוצא דופן. על גבי המשקולת נחרתה הכתובת: "הליודורוס בן אפולוניוס אגורנומוס", המתייחסת למפקח על המידות והמשקלות — תפקיד מפתח במסחר בעת העתיקה.

המשקולת מתוארכת לשנת 147/148 לפני הספירה הנוצרית, זאת אומרת – ימי השלטון הסלווקי בארץ ישראל. לצד הכתובת מופיע גם ציור של דולפין, אשר משמעותו עדיין נחקרת.

הממצא נתפס בחנות עתיקות בירושלים בעקבות מידע מודיעיני. מפקחי רשות העתיקות חקרו את בעל החנות במטרה לאתר את המתווכים והשודדים שעקרו את הפריט מאתרו המקורי.

תפקידה של המשקלות היה למנוע הונאות במסחר. ואכן, משקלה של המדויק הוא של מנה אחת - יחידת המשקל הנפוצה בתקופה - אומרים חוקרי רשות העתיקות. צילום אמיל אלגם — תפקידה של המשקלות היה למנוע הונאות במסחר. ואכן, משקלה של המדויק הוא של מנה אחת – יחידת המשקל הנפוצה בתקופה – אומרים חוקרי רשות העתיקות. צילום אמיל אלגם

משקולת עופרת נדירה נושאת כתובת בת כ-2150 שנה - אילן חדד הממונה על הפיקוח על הסחר בעתיקות בישראל ברשות העתיקות מציג את המשקולת. צילום אמיל אלגם — משקולת עופרת נדירה נושאת כתובת בת כ-2150 שנה – אילן חדד הממונה על הפיקוח על הסחר בעתיקות בישראל ברשות העתיקות מציג את המשקולת. צילום אמיל אלגם

תפקיד האגורנומוס היה לפקח על דיוק המידות והמשקלות ולמנוע הונאות. ואכן, המשקולת נתגלתה מדויקת להפליא: מִנָּה אחת – יחידת משקל שהייתה שוות ערך למאה דרכמות יווניות. סימן המזכיר את האות היוונית M נחרט גם הוא על המשקולת, ככל הנראה כרמז לשם היחידה.

בשיחה עם עידו צנגן מרשות העתיקות, נמסר: שמותיהם היווניים של הליודורוס ואביו אפולוניוס מצביעים על תהליך ההתיוונות שחדר לאדומיאה ולמרשה, בירת האזור באותה תקופה. "השמות קשורים לאלי השמש הליוס ואפולו", מסביר צנגן, "ומרמזים על זיקה תרבותית־דתית עמוקה לעולם ההלניסטי."

אמנם חוקרי רשות העתיקות לא יודעים בוודאות מהיכן הגיעה המשקולת, אך על פי התיעוד נמצא כי במרשה נתגלו בעבר משקולות נוספות עם שמות אגורונומוסים מאותה משפחה:

שנת 170–169 לפנה"ס: משקולת שעליה נחרת שמו של "אפולוניוס".
שנת 147/148 לפנה"ס: המשקולת הנוכחית עם "הליודורוס בן אפולוניוס".
שנת 143–142 לפנה"ס: כלי־מדידה הנושא את שמו של "אנטיפטרוס בן הליודורוס".

התיארוך הזה מעלה אפשרות מרתקת של העברת התפקיד מאב לבן במשך כמה דורות. עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין ודאות מוחלטת שהמשקולת אכן הגיעה ממרשה.

בשיחה עם צנגן עלה כי בכתובת מלכותית מהעיר התגלה שמו של הליודורוס אחר – נציב אוצר המלך סלבקוס ה־4, המוזכר גם בספר מקבים ב'. שליחותו להחרים כספי מקדש בירושלים מיוחסת לעיתים כאחת הסיבות לפרוץ מרד החשמונאים.

לדברי אילן חדד, הממונה על הסחר בעתיקות ברשות העתיקות:

"עקירת חפץ ארכיאולוגי מאתרו ללא חפירה מסודרת גורמת לאיבוד מידע היסטורי יקר ערך. החוק אוסר על רכישת עתיקות ממקור לא ידוע, ואנו פועלים לסכל את סחר השוק השחור ולעצור את השודדים."