כיצד הגיע ראש אפריקאי מגולף למדבר הנגב? | פסלונים נדירים מסוגם התגלו לאחרונה בבקעת ערד שבנגב | הפסלונים, מתוארכים על ידי המומחים כבני 1,500 שנה | התגלית שופכת אור על הקשים תרבותיים בלתי צפויים בנגב לתקופה לה תוארכו
כתב: אפי אליאן | צילומים: סבטלנה טליס, דפנה גזית, רשות העתיקות
הממצאים החריגים פורסמו בכתב-העת Atiqot’ 117 אשר מופק בהוצאת רשות העתיקות
ממצאים קדומים חריגים למדי התגלו לאחרונה בדרום הארץ. חמישה פסלונים קטנים, בניהם – ראשים של דמויות אפריקאיות המגולפות בעץ שחור – נחשפו בקברי נשים וילדים אשר התגלו בחפירה ארכיאולוגית שבוצעה בתל מלחתה שבבקעת ערד בנגב.
הממצאים והקברים שנחשפו באתר העתיק, מתוארכים על ידי חוקרי רשות העתיקות כבני 1,500 שנה, אלו מציגים אור חדש על הקשרים התרבותיים בנגב בתקופה זו.
את המחקר על הממצאים, ערכו ד"ר נח מיכאל מרשות העתיקות ואוניברסיטת קלן שבגרמניה, יחד עם סבטלנה טליס, ד"ר יוסי נגר ואמיל אלג'ם מרשות העתיקות.
הפסלונים שהתגלו באתר העתיקות תל מלחתה שבבקעת ערד, כפי הנראה מעידים על קהילה נוצרית אשר חייתה בדרום הארץ לפני כ-1,500 שנה. ייתכן כי לפחות חלק ממנה הגיעו לארץ מאפריקה. בבחינת הממצאים ניכר כי הממצאים גולפו בעצם ובעץ אבוני – חומר גלם אשר נחשב נדיר במיוחד, אשר מקורו בדרום הודו וסרי לנקה.
הפסלונים עצבו בדמות נשים וגברים, בעלי תווי פנים אפריקאים בולטים ואלו נשאו חור לתלייה על הצוואר, נראה כי אלו לא שימשו רק לקישוט אלא גם כפריטים אישיים, אשר נושאים איתם סיפור זהות, מסורת וזיכרון.

חמשת הפסלונים נמצאו בתוך מתחם של חלקות קבורה, ואלו נמצאו לאחר שהונחו בקפידה יתרה לצד נשים וילדים. הפסלונים נמצאו שכשהם נשמרו בצורה יוצאת דופן.
בשיחה עם החוקרים נמסר כי "ייתכן שהדמויות מייצגות אבות קדמונים, והן משקפות מעין מסורת שהועברה מדור לדור – גם לאחר אימוץ הדת הנוצרית.

על תל מלחתה
בעת התקופה הרומית והתקופה הביזנטית, שימש תל מלחתה כצומת דרכים מרכזי. בצומת הדרכים, עברו סוחרים מדרום ערב, הודו ואף אפריקה. פסלונים אפריקאים בקברים נוצרים מקומיים הינה תגלית נדירה אשר מעמיקה את הבנתנו לגבי הגיוון התרבותי בקרב תושבי הארץ בתקופה מלפני כ-1500 שנה, כך מספרים החוקרים.
בנוסף, לצד הפסלונים אשר הונחו כמנחה לנקברים, נמצאו גם כלי זכוכית, תכשיטים מאבן ואלבסטר וצמידים עשויים ברונזה. אופי הקברים עצמם מעיד על קבורה נוצרית מסורתית, אשר מזוהה עם המאה השישית והמאה השביעית לספירה הנוצרית.
החוקרים מוסיפים באשר לאופי הקברים שהתגלו, כי סביר להניח שאישה וילד אשר נקברו זה לצד זה, ואשר בקבריהם התגלו שניים מן הפסלונים, השתייכו לאותה המשפחה ואולי – אפילו היו אם ובנה.
אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות מציין באשר לממצאים: הממצאים מתל מלחתה מרגשים לא רק מבחינה ארכיאולוגית, אלא גם אנושית. זוהי תזכורת לכך שארץ ישראל היתה מאז ומעולם, מקום של מפגש תרבויות ועמים. בני אדם הגיעו לכאן, נטעמו באוכלוסייה המקומית אך במקביל, עדיין – נשאו עימם מסורת ואמונה ממקום רחוק.